בית / Uncategorized / לא רק ביום העצמאות
תמונת ארכיון, למצולמים אין קשר לכתבה

לא רק ביום העצמאות

שתפו

בילדותי למדתי בבית הספר "אחדות" באשדוד, בכל בוקר התכנסנו אנחנו,ילדי בית הספר, וצוות המורים וההנהלה ברחבת בית הספר ל"מפקד" – זה היה שמו של מסדר הבוקר. אותו מפקד, נפתח מדי בוקר, בהנפת דגל ישראל כשכל הנוכחים עומדים דום. ורק לאחר שהושלמה הנפת הדגל ברוב כבוד, נשא דברים מרדכי אליאב שהיה מנהל בית הספר, ועדכן בקצרה בנעשה בארץ ובעולם, בעודו מעודד אותנו לקרוא עיתונים "כי זה מאוד חשוב" כך תמיד אמר.

אני זוכרת את אותו המעמד של הנפת דגל ישראל, ככזה שריגש אותי בכל פעם מחדש, זוכרת את המילים שנאמרו בדבר החשיבות שבאהבת ארץ ישראל, אותה ציונות שהושרשה בנו כילדים, גם בבית הספר וגם בחינוך בבית.

אני רואה איך דגלי לאום מונפים בגאווה בכל מדינה ובכל אירוע רשמי, איך העיניים נשטפות בדמעות של התרגשות וכבוד עם הנפת הדגל הלאומי באירועי ספורט, ואיזה כבוד ניתן לחיילים במדינות אחרות, כשהם עוברים ברחוב כשהם לבושים במדי הצבא, ואזרחי המדינה שלהם מצדיעים להם ומראים את הערכתם העמוקה על כך שהם נכונים לחרף נפשם עבור המדינה שלהם.

ואמנם אין לנו צבע אדום בדגל, כזה שמסמל את הדם במאבק על העצמאות, אבל אין עם, שכמו העם היהודי נלחם על עצמאותו במלחמת הישרדות ארוכה כל כך שנמשכת עד עצם היום הזה, אשר מורגשת היטב מדי יום ביומו!

דגל ישראל מהווה אחד מסמלי העם היהודי, לצד המנורה בת שבעת הקנים,  והתקווה- שהוא המנון המדינה.

מביטה לאחור, ותוהה, איך קרה שעם השנים, הגענו למצב בו הנפת הדגל במקומות מסוימים בתחומי מדינת ישראל, מוגדרת "פרובוקציה"? איך קורה שאנשים מתוכנו, מהעם שלנו, מעזים לפגוע בקדושת הדגל שלנו, של העם שלנו, בשם ה"אמנות" או סתם מתוך החינוך מהבית, אותו חינוך שרווי כל כך בשנאה עצמית, של העם שלנו, שמאחוריו היסטוריה בת אלפי שנים?  איך קורה שפוסלים את שירת ההמנון היהודי בטקסים רשמיים באוניברסיטה בישראל בדיוק מאותם מניעים אנטי ציוניים? ואיך אנו, נעודד את ילדינו לקרוא עיתונים כשהמידע הנמסר על ידי עיתונאים מרחבי העולם וחמור מזה, על ידי עיתונאים ישראלים, ברובו מוטה פוליטית נגד חיילי צה"ל ונגד כולנו כעם, שלא לדבר על מסולף ושיקרי, וכזה שמוציא את דיבת מדינת ישראל רעה, ומעודד חרמות נגד תוצרת ישראלית…  וכבר אין מושג למי אפשר להאמין ולמי לא…

ועוד, לכל אחד מאיתנו יש חיילים במשפחה, או בין החברים…,ולא יאומן גודל הזלזול המופגן כלפי החיילים שלנו, כשאפשר לומר בביטחון גמור שהם אלה שהכי מסכנים את חייהם, למען המדינה שלהם, מבין כל החיילים שבצבאותיהן של המדינות השונות בעולם. בזכות חיילי צה"ל אנחנו מנהלים שגרה רגועה וטובה יחסית – מה שלא מונע בעד השונאים מבית, לכנות אותם בכינויי גנאי ושטנה כשחלק  מהכינויים האיומים אמנם יצאו מהחוק – אך אין דין ואין דיין!

בזמנו, מי שהיה יוצא נגד הסמלים שלנו שמסמלים את העבר שלנו ואת מי שאנחנו במהותנו, היה מוקע מן החברה, ואילו היום, מי ששונא ומביע הזדהות עם אויבינו בשם ה"הומאניות" (ועפ"י רוב בעבור בצע כסף!!!) – נתפס כנאור, ותופס מקום של כבוד בין עמיתיו "אנשי הרוח"…

מתוך ייאוש ואכזבה מאותם אלה הנ"ל, אומר שכולי תקווה שנתעורר כולנו בזמן, ונעצור את התהליך המואץ של מחיקת הזהות היהודית של מדינת ישראל, ונזכור את משפטו של יגאל אלון ז"ל שאמר וצדק באומרו כי עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל, ועתידו לוט בערפל!

כתבה מעניינת:

חגיגת קונצילה ריגטה עם עגבניות שרי צלויות, קלמטה ומוצרלה צילום אפיק גבאי (1)

קונצילה ריגטה – איטלקית 100%

שתפומתחשק לכם איטלקית 100% על הצלחת? קבלו מתכון של פסטה קונצילה ריגטה עם עגבניות שרי …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.