היי קוראים אהובים, השבוע אני רוצה לכתוב לכם על כך שלפעמים אנחנו מגלים שההחלטות שלנו בחיים אינן נכונות, ומה לעשות ואיך מתמודדים עם זה.
זוכרים את ד’ המקסים שכתבתי עליו באחד הטורים הראשונים שלי? אני לא מפסיקה לחשוב עליו, מדי פעם הוא קופץ לראשי, אני רואה את פניו המחייכות ומתבאסת מכך שלא ניסיתי והשתדלתי קצת יותר. אז הוא לא רוצה ילדים, מה הקטע, למה אני מקובעת? אולי לא בסדר שלא זרמתי… אני כל כך הרבה פעמים זורמת דווקא במקומות שאני לא צריכה לזרום בהם.
אז ניסיתי ליצור קשר עם ד’ כמה פעמים. היא אמר לי שלא מתאים לו. בת זוגו בהווה נלחצת מהנסיונות שלי במקצת. כששמעתי שהוא כבר תפוס פרגנתי ושחררתי אותו. אבל, במלחמה האחרונה יצרתי קשר פעם נוספת כי ידעתי שהוא שם, בדרום. קיבלתי תגובה מנומסת ובקשה לא ליצור קשר יותר והכי הבנתי בעולם: הבחור נותן כבוד לבת זוגו ובשבילי זה וואו. בשבת האחרונה יצא לי שוב לחשוב עליו, אבל לא עישתי כלום בנדון חוץ מלחשוב על הפספוס האישי שלי. אך מהר מאוד חזרתי לעצמי, מתוך הבנה שאם בכלל נועדנו זה לזו, הוא יצור קשר מתישהו. ואז פתאום, אני מקבלת הודעה… אני שואלת מי זה כי אין לי את המספר בזיכרון, והוא משיב.. ד’.
אני ישר שואלת מה שלומו ומתי נפגשים, הוא עונה “בהזדמנות הראשונה אבל אל תכעסי אני עדיין עם החברה…”
שאלתי מה קרה שעכשיו זה בסדר מבחינתו שנדבר, נצא לשתות, מה השתנה מלפני כמה חודשים, ושאני לא מעוניינת לא חסרים לי ידידים וקצת מבואסת עליך, כי זה לפי מה שנוח לך… אני עשיתי חושבים ומאז שנפגשנו והיינו בקשר, יצאתי, ביליתי, היו לי קשרים אבל תמיד הוא נשאר בראש שלי ואני לא מעוניינת בקשר של ידידות… אם וכאשר יהיה פנוי הוא מוזמן ליצור קשר ואם אהיה פנוייה אז בכייף… ד’ שמע, הסכים איתי, אמר שממש התגעגע, זה עשה לי טוב לדעת זאת… ווואו גם הוא ממש חשב עלי בשבת האחרונה. ובזה שוב התנתק הקשר בינינו.
מה עושים? המסקנה – תמיד צריך לתת צ’אנס. אם היינו ביחד, יכול להיות שהיה מדהים בינינו ואז אחרי שהיינו מבססים את הקשר, יתכן שהיה מוכן לעשות עוד ילד. בלי שום קשר, הייתי זוכה בילדים המדהימים שלו כי הוא בחור מקסים.
בקיצור, בתקופה האחרונה אני לומדת “מלאן” על עצמי ועל הסביבה שלי. ובנימה אופטימית זו אומר לכם שבת של אהבות חדשות, שלכם אורלי דרור.