צילום אילוסטרציה אישה בבית החולים טיפול רפואי
צילום אילוסטרציה, אין קשר לכתבה

להציל נפש אחת: רחל תרמה כליה לאדם שלא הכירה

שתפו

מה גורם לאם ל-12 ילדים לקום יום אחד ולהחליט לתרום כליה לאדם זר? סיפור על המעשה האלטרואיסטי המרגש של רחל מכרמיאל, רעייתו של הרב ישעיהו קניאל

מאת גיל דובריש

מה גורם לאדם בריא בנפשו ובגופו, להחליט שהוא תורם כליה למישהו זר, לא מוכר? מה מביא אדם להחליט על מעשה אלטרואיסטי (ההפך מאגואיסטי) שכזה, לעבור אינספור בדיקות, ניתוח מסובך בן שלוש שעות ולעשות זאת בכל לבו? זה בדיוק מה שעשתה רחל קניאל מכרמיאל, חברה ידועה ואהובה בקהילה החרדית ואם ל-12 ילדים.

רחל (49) וישעיהו קניאל (52) מכרמיאל, הם הורים ל-12 ילדים וסבים ל-5 נכדים. רחל היא מחנכת כיתות ו׳ בביה״ס עמיחי ובעלה הוא רב שכונת רבין ובית הכנסת מתן נחליאל ומנהל ביה״ס תלמוד תורה ברחוב הפרחים.

לפני כשנתיים נפל לידיה של רחל עלון של ארגון מתנת חיים המתאר את הסבל הנורא של חולי הדיאליזה בארץ ומספר על העשייה ועל מאות תרומות הכליה שתרמו אנשים בריאים למען החולים. ארגון מתנת חיים, שייסד הרב אברהם ישעיהו הבר, אשר למרבה הצער נפטר לפני מספר חודשים מקורונה, מעודד תרומות כליה מן החי.

הרב ישעיהו קניאל מספר כי אשתו רחל עיינה בעלון ושקלה מיד את האפשרות לתרום כליה. ״היא אמרה – יש לי הזדמנות להכיר טובה לבורא עולם. אני מרגישה בריאה וחזקה, הקב״ה נתן לי הרבה טוב ויש לי הזדמנות לתרום ולעזור לאדם אנונימי. היא שאלה אותי מה לעשות, אמרתי לה, ׳זכיתי באישה שזה מה שהיא חושבת שנכון לעשות, בוודאי שאתן את התמיכה המלאה״.

״גדול הפוסקים רבי חיים קיינבסקי נותן את ברכתו על התרומות מן החי ואומר שזו זכות גדולה לתורם ולכל עם ישראל ולא כתרומה מתן בסתר כדי לעודד ולהביא עוד תורמים״ מסביר הרב קניאל

כיצד אישה חרדית תורמת כליה, האם אין בעיה עם תרומות איברים? כאן חשוב לציין – נכון, בהלכה יש התנגדות לתרומות של אנשים הפצועים אנושות, משום שקיים תמיד סיכוי, גם אם קלוש, שיקרה נס וישרדו, לכן קיימת התנגדות בקרב המאמינים לנשיאת כרטיס אד״י, למשל. אך כאשר מדובר באנשים בריאים התורמים איבר מבלי שיהיו בסכנת חיים, זו כבר מצווה.

״גדול הפוסקים רבי חיים קיינבסקי נותן את ברכתו על התרומות מן החי ואומר שזו זכות גדולה לתורם ולכל עם ישראל ולא כתרומה מתן בסתר כדי לעודד ולהביא עוד תורמים״ מסביר הרב קניאל.

רחל פנתה לארגון מתנת חיים במייל וביקשה פרטים נוספים על נושא תרומת האיברים. חצי שנה עברה, אולי יותר, הנושא היה מונח בצד, אבל אז נתקלה רחל שוב ברעיון. הפעם, החליטה ללכת עד הסוף. בני הזוג פגשו את הרב הבר בביתו בירושלים, כשהיה עדיין בחיים ושמעו את דעת הפוסקים על הנושא. ״הרב התגלה כאדם מקסים, סיפר לנו על הנושא, על הדרישות המוקדמות, על הבדיקות המקיפות והבהיר שאין סיכון בריאותי חריג לתורם הכליה״.

בשלב הבא התקיימה פגישה בין רחל וישעיהו עם אנשי הצוות הרפואי בבית החולים עין כרם בירושלים ועברו ועדות מטעם משרד הבריאות, כדי לוודא שהתורמת מודעת לסיכונים, שלא משלמים לה על כך, שלא שידלו אותה לעניין, שאינה סובלת מבעיות נפשיות או אחרות ושיש תמיכה מלאה מצד בן הזוג. ״הרבה בירוקרטיה״ מודה הרב ישעיהו קניאל. ״אתה נוסע, מתרוצץ, נפגש עם גורמים שונים, והכל כדי לבדוק את מידת הרצינות שלך. מסבירים לך גם שישנם סיכונים בכל הליך רפואי וניתוחי. מוודאים שהתורם פועל בשיקול דעת מלא ומתוך רצון אמיתי״.

היכנסו לסיפורים אישיים מרתקים נוספים:

אחרי השלב הראשון שנמשך כמה חודשים, מתחילים לחפש חולה מתאים להשתלה. ואז מתבצעות עוד בדיקות כדי לוודא שישנה התאמה רבה ככל האפשר. ״שני חולים נפסלו בחודשיים לאחר שלא נמצאו מתאימים, ואז יום אחד הרב הבר כתב לי הודעה בוואטסאפ שמצא מישהו שמתאים לכליה של רחל. החולה שנמצא מתאים היה גבר ירושלמי בן 62 שסבל כ-20 שנה סבל נוראי״ מספר הרב קניאל.

בסוף אוגוסט נערך הניתוח בבית החולים עין כרם. ההליך שבו הוסרה הכליה ארך שלוש שעות ארוכות. הדבר הראשון שעשה המנתח הראשי, ד״ר חלאילה, היה לגשת אחרי הניתוחים המסובכים אל רחל ובישר לה שהכליה שתרמה ׳עובדת׳.

"הרי גם ללדת 12 לידות זו סכנה, מבחינה הלכתית כל יולדת מוגדרת כנמצאת בסכנה. וגם אדם שאין לו אמונה בבורא עולם מה הוא עושה במצב כזה? גם הוא מתפלל… הכל תפילה ואמונה שהכל יילך כשורה. הרופאים היו מאוד מרוצים, הם אמרו שרואים שהכליה הגיעה מלב טהור"

כשאני שואל על החששות שהיו לפני ובמהלך הניתוח, הרב קניאל מחייך. ״האמונה בבורא עולם והידיעה שזו מצווה, שאתה עושה דבר נכון, ביחד עם הנתונים הרפואיים מביאים אותך למסקנה שהכל יילך כשורה. הרי גם ללדת 12 לידות זו סכנה, מבחינה הלכתית כל יולדת מוגדרת כנמצאת בסכנה. וגם אדם שאין לו אמונה בבורא עולם מה הוא עושה במצב כזה? גם הוא מתפלל… הכל תפילה ואמונה שהכל יילך כשורה. הרופאים היו מאוד מרוצים, הם אמרו שרואים שהכליה הגיעה מלב טהור. היא היתה איכותית מבחינה רפואית. רחל התאוששה, היא חזרה הביתה ומתפקדת כרגיל״.

איך הגיבה המשפחה למעשה הזה? לרחל ולישעיהו 12 ילדים, הגדולים בהם בני 27, 26, 25 ובסך הכל ארבעה מתוכם הורים בעצמם. ״לכולם סיפרנו שבועיים – שלושה מראש, רק לילד הצעיר, בן 8, סיפרנו בלילה האחרון, כשכבר היינו בבית החולים. כשבתנו סיפרה לו על תרומת הכליה, הוא אמר מיד – ׳תגידי לאמא שאני בא לתת לה כליה אחת משלי, אני לא מוכן שתהיה לה רק כליה אחת׳״ מספר הרב קניאל בהתרגשות.

רגע מרגש במיוחד היה בעת הפגישה בין רחל ובעלה לבין מושתל הכליה ומשפחתו. ״זה היה יומיים אחרי הניתוח, הייתה התרגשות גדולה מאוד, החולה ומשפחתו הכירו טובה, לא היו מילים בפיהם כדי להודות. התרומה הזו״ מוסיף הרב, ״היא לא רק הצלת נפש אחת אלא הצלת משפחה שלמה. האיש סיפר לנו כיצד היה באפיסת כוחות, נהג לישון 16 שעות ביממה בשל העייפות הרבה, טיפולי דיאליזה קשים ומפרכים. אנחנו שומרים על קשר עם המשפחה, הרצון לעדכן זה מגיע בעיקר מהם, הם מוקירים תודה״.

הרב ישעיהו קניאל

האם רחל הייתה עוברת את כל התהליך הזה מחדש, כעת שהיא יודעת במה זה כרוך?

״רחל בהחלט שלמה עם עצמה והייתה עושה את הכל מהתחלה, אם היתה לה אפשרות כזו״ מספר הרב ישעיהו.

סיפור השתלת הכליה עורר עניין רב בקהילה, אנשים רבים הגיבו בחום רב והביעו עניין בנושא וחלקם ציין כי ישקול ברצינות את עניין התרומה. ״אם מישהו מעוניין לעשות את המצווה הגדולה הזו ולתרום כליה, נשמח לייעץ מנסיוננו האישי״ מסכם הרב ישעיהו.

 

כתבה מעניינת:

קטי פישר סופרת כרמיאל

מכתבים מאבא וכלבלב בנעליים

שתפוממכתבי האהבה של אבא לאמא ועד לספר לילדים. מה מסתתר מאחורי הספרים שכותבת קטי פישר …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.