בית / Uncategorized / לוותר על הטיסה, לא על אילת
לוותר על הטיסה, לא על אילת
לוותר על הטיסה, לא על אילת

לוותר על הטיסה, לא על אילת

קצת מתסכל לנסות להזמין טיסות הלוך ושוב בחודש ספטמבר 2014 משדה התעופה בחיפה (הממוקם אגב בבית הספר הטכני של חיל האוויר) לעיר הדרומית אילת ולגלות שמספר הטיסות מחיפה כל כך זעום שבכדי שתצליח להשיג טיסה גם בהלוך וגם בחזור לפרובינציה הצפונית, אתה צריך להיות מינימום סמנכ”ל החברה או בן של אחד הטייסים הותיקים.

כשניסיתי לברר בצוות שירות הלקוחות של חברת ארקיע את פשר מספר הטיסות המצומצמות כל כך לחיפה נעניתי כי אין מספיק נוסעים והביקוש לטיסות נמוך, לכן לא מוציאים יותר טיסות מחיפה ומפנים את תושבי הפרובינציה לטיסות היוצאות ומגיעות לשדה דב בתל אביב או לנמל התעופה בן גוריון. האמנם? האם באמת אין די ביקוש בכל מרחב העמקים והצפון ועד זכרון יעקב לטיסות לעיר הדרומית האטרקטיבית היחידה במדינתינו? אני בספק גדול שזהו המצב…

ועל שום כך נאלצתי לכרטס בטיסה בחזרה משבוע תענוגות באילת נחיתה בשדה דב ומשם אאלץ להתגלגל עם תינוק בן שנתיים לתחנת הרכבת בתל אביב בואכה חיפה. חבל שכך. לעיתים לוגיסטיקה מסובכת בכיוון אחד יכולה להרוס טיול שלם.

זו לא הפעם הראשונה שאני נתקלת במספר טיסות מצומצמות מאילת לחיפה ובכיוון הנגדי. לפני 4 שנים גם כן עמדתי בפני אותה שוקת שבורה בשעה שביקשתי לכרטס מחיפה כרטיס הלוך ושוב לאילת. אז בכלל לא הצלחתי להשיג כרטיס לאף כיוון. בסופו של דבר החלטתי לא לבטל את החופשה כולה וטסתי הלוך ושוב משדה התעופה בן גוריון דבר שסירבל לי כמובן את הנופש כולו וכלל גם עיכובים מטורפים בזמני ההמראה והנחיתה, אלא שאז לא היה איתי תינוק עליז ופעלתן בן שנתיים אז פחות התעקשתי.

אני תוהה מדוע נתיב טיסה יחיד בכל המדינה שלנו הכולל טיסה מאילת- לתל אביב- ולאילת לא יכול לשאוף לשלמות. בכל פעם שאני מנסה להגיע אל העיר הדרומית בדרך האוויר אני נזכרת כמה אנחנו עוד רחוקים מהקידמה בתחומים מסוימים ולא מצליחה להבין מדוע עליי כתושבת העיר חיפה להיענש במובן מסוים על מגוריי באיזור זה של הארץ…..

בשנת 1996, תקופה של שינויים לא פשוטים בחיי לקחתי ערב אחד את רכב הסוזוקי שלי המקרטע ונסעתי לי כל הלילה כולו לבדי מחיפה ועד אילת. אני זוכרת שהיתה זו נסיעה מזככת נפש ומתניעת אנרגיות. שהיתי בעיר מספר ימים כולל גיחה לסיני ללילה אחד ובחזרה באותה הדרך בנהיגת לילה שבתי אל חיפה.

אז לפעם הבאה, על סיני אוותר מטעמי “דאעש” אבל אולי אאמץ מחדש את השיטה הישנה , אפסיק להילחם את מלחמותיי מול חברת ארקיע המקובעת ואתגנב לי אל רכבי, אתניע ופשוט אביא את עצמי בעצמי אל העיר הדרומית עם עלות השחר…. תענוג צרוף!

שתפו

כתבה מעניינת:

קריספיתה צילום נורית פלד-min

על קריספיתה שמעתם?

על פיתות טחינה כבר שמעתם? קבלו את הקריספיתה! חברת אחוה, יצרנית הטחינה, בשיתוף אורן בקר ונורית …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

SHOP NOW
close-link
//set menu items with childrens to be clickable