Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1465378225:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 14096
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_metaseo_metatitle] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => בעין הוליסטית / מאיה קצמן
        )

    [_metaseo_metaopengraph-title] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metaopengraph-desc] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metaopengraph-image] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metatwitter-title] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metatwitter-desc] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metatwitter-image] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw_text_input] => Array
        (
            [0] => שרשרת
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => שרשרת
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 71
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 2198
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2016/06/ילדה-בוכה-שחור-לבן-1046.jpg
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => שרשרת
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)
תמונת אילוסטרציה

ליצור שרשרת עדינה ופשוטה

שתפו

זה לא היה פשוט לשבת באודיטוריום ביום העיון של היחידה לטיפול בנשים נפגעות תקיפה מינית, כשאני לרגע יושבת עם הכובע האחד של המטפלת והמנחה ולרגע של אישה שנפגעה, באירוע, חד פעמי כשעוד הייתי רק ילדה קטנה. שנים חשבתי לעצמי: החוויה שחוויתי הייתה כל-כך מזמן… אני מכירה נשים שנפגעו על בסיס יום-יומי, כשהאנשים הכי קרובים אליהם הם אלו שבגדו בהם, ואצלי? מה כולה היה שם? איזה פידופיל, זקן, דחוי וערירי וילדה תמימה שהבטיחו לה ממתקים. ארוע אחד, שהיה הארוע הכי מגעיל בחיי, שאת הפרטים שלו כבר מזמן שכחתי. ובכלל, על מה אני מתלוננת? הרי מאז חוויתי כמה אהבות שחצו את מרחב הזמן והמקום, והביאו לחיי את המתנה הכי מתוקה: את שלושת הילדים המקסימים שלי ואת שני הנכדים האלופים שלי.

כתבתי כל מילה, רציתי לזכור, זה היה לי קשה מידיי פשוט להקשיב, להפנים. דמעות שניקוו בזוויות עיניי, והבטן שהתהפכה לה, הגרון שהחל לכאוב, הזיעה, דפיקות הלב, העייפות וכאבי הראש, הראו לי יותר מכל דבר אחר שאני עוד שם בדרך בין איבוד לעיבוד. זה היה קשה לחוות איך נפגעתי מכל-כך הרבה סימפטומים שאת חלקם אני נושאת עד היום ואת חלקם עם השנים והשינויים השלכתי מחיי.

למזלי נולדתי למשפחה שכל כך אהבה ותמכה ועזרה לי למזער את הנזק לנפשי שנפצעה ואולי בזכות אותה הפגיעה אספתי לחיי תמיד את החלשים, הנזקקים וכל-כך הזדהיתי איתם. ואולי בזכות אותה הפגיעה והתקווה שלתוכה נולדתי, תקווה של ניצולי שואה שכה קיוו להקים כאן את התא המשפחתי שלהם מתוך הריסותיהם, ולהיות חלק בהקמתה של מדינה שמושתתת על עקרונות הצדק החברתי והשיוויני.

והכאב הזה הוא זה שהניע אותי לטפל באחרים, להיות המגשרת, המאפשרת להם לטייב את חייהם ובאמצעותם גם את חיי שלי.

כשיצאתי מיום העיון, טרפתי כל אוכל שראיתי ובעיקר את המתוק ורגע אחרי אמרתי לעצמי: אני לא זקוקה עוד למתוק הזה. אני יכולה לשחרר אותו. המתוק ההוא טבול בכאב והמתוק שיש בי הוא כזה מין טהור ונקי.

למחרת הטלפון צלצל. מישהי הציעה לי פגישת הכרות להעצמת העסק שלי. אני אף פעם לא מתייחסת לשיחות שכאלו. הפעם החלטתי שהגיע זמני לפרוץ את הגבולות, לחיות חיים מלאי אהבה ושפע בכל תחום, ובכל רמה אפשרית ולשבור את שרשרת ההעברה הבין-דורית וליצור שרשרת עדינה ופשוטה.

כתבה מעניינת:

שתיין צילום אילוסטרציה: Pixabay

קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?

שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *