למה אף פעם לא היה לנו ראש ממשלה מזרחי וגם: זכרונות ילדות מהחג…

שתפו

מסביב יהום הסער…

גדעון סער עזב את החיים הפוליטיים… שמחת זקנתי בראש חוצות כרמיאל…

בזמן שהעם היושב בציון, רובו לפחות, נאנק תחת כובד משקל הגזל, השחיתות, הגזירות, הרמאות, השקרים, הבנקים, ההוצל"פ, הביטוח הלאומי, תאגידי המים, החשמל, המיסים, יוקר המחייה, חוסר היכולת של ילדינו לרכוש בית, מחירי שכירות אנטישמיים, מלחמות, טילים, פצמרי"ם, חיילים רעבים, חינוך חינם מהיקרים בעולם, מתעסקים כולם באיזה פוליטרוק ששפר עליו מזלו ונפלה עליו אחת גאולה אבן… אז עזב. נו אז פאקינג מה? כל הארץ רועשת וגועשת… ועל כך נאמר: לחם ושעשועים… לחם לא נותר אז לפחות שעשועים.

אחיי המזרחים זה במיוחד אליכם…

אני משתגע מכם. באלוהים. אני שומע כל יום כמעט את הטענות שלכם על שאין ולא היה ראש ממשלה מזרחי ואולי בצדק. נגיד שבצדק, אז אימרו לי, למה תמיד אתם נוהרים אחר מועמדים אשכנזים? מבגין, דרך שמיר, שרון וביבי? צפיתי באותו יום של הרמת כוסית בה הודיע סער על פרישתו… רוב מוחלט של מזרחים וכשהודיע "הלבן" הזה על פרישתו התחלתם לבכות… סער תשאר… מין חנופה בלתי נסבלת.

והיתה לכם אפשרות, לכולנו, לבחור סוף סוף ראש ממשלה מזרחי. זוכרים? היה עמיר פרץ שהיה מועמדה של מפלגת העבודה לתפקיד ראש הממשלה. ממש ממש ראש ממשלה. דווקא המפלגה שאתם כל כך שונאים בחרה במועמד מזרחי לתפקיד ראש הממשלה. לא. אתם העדפתם את אהוד אולמרט… האבטיפוס האשכנזי… ואני האשכנזי שבחרתי בפרץ גם בפריימריס נגד פרס, דווקא אני בחרתי במזרחי ולא באשכנזי. אתם לא!!!

היה לי ויכוח רדיופוני בדיוק בענין הזה עם ז'וז'ו אבוטבול שכולנו מכירים ואוהבים. אני חייב לציין שדי נתקע נוכח הטיעון הזה שלי. ואז… אז אמר "טוב אנחנו (הוא ופרץ) לא מאותו המחנה…" נו באמת. שמישהו יקום ויאמר לי מה ההבדלים בין הליכוד לעבודה מלבד העובדה שהליכוד תמיד מנצח כדי לממש את המצע של מפלגת העבודה (בחלקו). אין שום הבדל. אבל היתה לכם הזדמנות לבחור באדם ממוצא מזרחי לראשות הממשלה… לא מיציתם אותה… ומיותר לציין שמעולם לא בחרתם בדוד לוי הליכודניק למועמד לראשות הליכוד, העדפתם את ביבי. ולא את סילבן ולא אף מועמד מזרחי מהליכוד. אז בחייאת… אל תבכו…

בנט. נפתלי. אני…אני…אני…אני…אני…

לפיד. יאיר. מע"מ ? אפס !!!

יהההה ראש השנה…

אני, כידוע, איש מאמין, אבל בדרכי שלי. לפעמים המנהגים של כולנו בערבי חג למיניהם מצחיקים… טוב, אותי לפחות…

הנה למשל: "שנהיה לראש ולא לזנב" אנחנו מברכים וכדי להמחיש זאת מה אנחנו עושים? כןןןן אוכלים ראש של דג… כאילו את הברכה הזו שאמרנו במפורש אלוהים לא מבין ולכן נמחיש לו…הבנת הקב"ה? הנה אנחנו אוכלים ראש… של דג….

או "שתהיה שנה טובה ומתוקה" כן כן, שוב המחשה. אוכלים תפוח בדבש… שיהיה ברור למה אנחנו מתכוונים… שחלילה אף אחד לא יתבלבל פה… תפוח בדבש. לא ריבה, לא סילאן, לא סוכר. דבש. למה? ככה.

או "שירבו מצוותינו כרימון"… ומה עושים? אוכלים את גרעיני הרימון.

ועכשיו אחרי שמעט צחקנו ואולי כמה כעסו, אני אומר לכם שאני חולה על המסורות הללו. הן יפות, הן ממשיכות את המסורות של אבות אבותינו. אמיתי. אבל תודו שיש בזה משהו מצחיק… קצת.

ובאותו ענין. אבי הצדיק,עליו השלום,שמשון זצ"ל, היה "תוקע" בשופר. הקבוע באותו בית כנסת שהקים במושב החילוני בוסתן הגליל. אני, כילד דתי, שגדל על "ברכי השואה" תמיד דאגתי לו בזמן שתקע… דאגתי שמא זהו מאמץ גדול מידי עבורו… באחד מימי ראש השנה, ראיתי שהתקיעה קשה עליו משום מה, החלטתי על דעת עצמי (ממש ילד) לקחת את השופר, לשטוף אותו במים ובחומץ כדי להקל עליו… סבב שני של תקיעות ושוב…קשה. לקחתי את השופר והפעם הכנסתי חוט ברזל והכנסתי לתוך השופר כדי לנקותו על בטוח…אבל שוד ושבר, חוט הברזל נתקע בשופר,עמוק פנימה וחסם לחלוטין את כניסת ויציאת האוויר… והנה הזמן מתקרב ואני לא מצליח להוציא את החוט… בלית ברירה, השבתי את השופר למקומו, מבלי לספר לאבי וברחתי, פשוט ברחתי מבית הכנסת הביתה מחשש לתגובתו של אבי…והנה אני רואה את אבי ואמי שבים מבית הכנסת ומתקרבים ואני חושש. מאוד חושש מתגובתו של אבי… שכן באותם ימים, סטירה פה סטירה שם היתה מקובלת מאוד…

והנה אבי מגיע. אני מביט בפניו, מנסה לפענח את מצב רוחו…והנה הוא שולח את כף ידו הענקית (מהעבודה הקשה בחקלאות) ומלטף את ראשי ואומר לי: בני, אני גאה בך. אני יודע שבסך הכל רצית להקל עלי בתקיעה… אני גאה בך…

שתהיה שנה יפה לכולנו. ואלוהים שלי, תעשה טובה. הב לנו מעט שקט. הכנס מעט בינה בראשי מנהיגינו. העבר את רוע גזירותיהם כי העם, עם טוב הוא ביסודו…הכנס בינה בראש המושחתים, הכנס בינה בראש הגזענים למיניהם… הבא שלום וברכה לכל בית ישראל והזכר לו, לעם הזה, שאתה מחפש ורודף שלום. הזכר להם את המשפט שמסיים את תפילת 18 ואת הקדיש: "עושה שלום במרומיו הוא (ברחמיו) יעשה שלום עלינו ועל כל עם ישראל ואימרו אמן!

כתבה מעניינת:

חגיגת קונצילה ריגטה עם עגבניות שרי צלויות, קלמטה ומוצרלה צילום אפיק גבאי (1)

קונצילה ריגטה – איטלקית 100%

שתפומתחשק לכם איטלקית 100% על הצלחת? קבלו מתכון של פסטה קונצילה ריגטה עם עגבניות שרי …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.