בית / Uncategorized / למעלה ולמטה

למעלה ולמטה

השבוע  עזרתי לארגן  ביחד עם פאב Ng בר ושגב אלקיים ערב קצת שונה, ערב מהנה תרבות ספורט עם הפרשן מספר אחד בארץ נדב יעקבי. הפאב המקסים היה די מלא והערב היה סיפור הצלחה.

מה שלא מובן לי זה איך בערב כזה, אין תור ענק בכניסה. בעיר של 50 אלף תושבים שרבים מהם הם אוהבי ספורט, אני באופן אישי הודעתי לכמה אוהבי ספורט וכדורגל במיוחד. הם הראו התלהבות ואמרו שיגיעו אבל לא, הם לא הגיעו. אלו בדיוק אותם אנשים שבוכים שאין בעיר מה לעשות, אלו בדיוק אותם אנשים שבכו כשסגרו את הקולנוע, למרות שלא היו אף לא בסרט אחד, אלו בדיוק אותם אנשים שיבכו, לא משנה מה יעשו בשבילם.

קודם כל אני מאוד שמח שהערב היה מוצלח ביותר וכל מי שהגיע נהנה מהרצאה נפלאה ואווירה מצויינת בפאב כרמיאלי המקסים, שהוא שלנו,  הכרמיאלים, של כל אותם אנשים שבוכים שאין חיי לילה בעיר, שהיא  שלי, שלך, שלכם, שלנו, כי אנחנו כרמיאלים וזה הבית שלנו. אז בואו ניצור תרבות בילויים ולא רק נבכה שאין בילוי, כי הפוטנציאל קיים, המקומות קיימים, אבל אותם “בכייני מקלדת” לא באים כי הם עסוקים בבית בכתיבת הסטטוס הבא שלהם, שאין מה לעשות בעיר, בו בזמן שהם מפספסים את האקשן שיש בה. גם אם האקשן לא גדול, ההצלחה שלו תיתן כוח לעשייה גדולה יותר. יש לנו עיר נפלאה באמת ויש דברים שהיחידים שיכולים לשנות ולהרים, זה אנחנו התושבים, כי זה תלוי רק בנו וזה שלנו.

נוסטלגיה

השבוע היה לי שבוע קצת נוסטלגי, מפגש עם קבוצת הנוער של מכבי חיפה – שנתון 1992, שאיתה לקחתי דאבל היסטורי. שמחתי לפגוש חברים ותיקים כגון אריק בנאדו מאמן הנבחרת האולימפית של ישראל, משה הרשקו עוזר מאמן הנבחרת האולימפית ומנהל מקצועי של מכבי הרצליה, עוד כמה חברים טובים שהם מאמנים במחלקת הנוער של מכבי חיפה, כגון בני הרשקוביץ, גיא רזון ששיחק בעברו גם בכרמיאל, מני פרץ שכיום הוא זמר מצליח, פרגר ולוי שנשארו ליצנים בדיוק כמו אז, אורי צור חביב הבנות  אז והיום, נשאר רווק מוקף בנות עד היום וכן עורך דין מצליח, אלוף משנה אבי דהאן  שמצפים ממנו לגדולות בצבא, גיבור ישראל אמיתי  ועוד המון חברים שכל אחד הוא סיפור הצלחה בתחומו.

שמחתי לראות שלא רק כקבוצה היינו קבוצה אדירה אלא גם כבודדים, כולם שם הפכו לסיפורי הצלחה. היה כיף, מרגש ובעיקר נוסטלגי. אין כמו לשמור על קשר, תזכרו את זה ותשמרו איתי על קשר, אה?

ומה היה לנו בכדורגל?

הדרבי הגדול של תל אביב התחיל בקול גדול ונגמר בלחש. יגידו מה שיגידו במכבי תל אביב, אבל תקציב של 160 מיליון לא יכול להשתמש בבונקר של הפועל כתירוץ. קבוצה שרוצה לקחת אליפות חייבת לקחת נקודות גם מול בונקר. את כל הכוח והכסף השקיעו במכבי תל אביב על התקפה והחלק הקדמי של הקבוצה הוא זה שמחזיק אותה לאורך כל השנה. הבעיה שיש במכבי במרכז ההגנה וההגנה החדירה שלה, לא קיבלה פיתרון הולם בחלון ההעברות של ינואר ואם מכבי תל אביב בסופו של דבר לא תיקח אליפות, האצבע תופנה למנהל המקצועי שלה ג’ורדי קרוייף שנרדם בשמירה או יותר נכון, נרדם בלי שמירה.

באר שבע התחזקה שוב ומראה סימנים שהיא הולכת עד הסוף. פשוט מדהים. ברק בכר ידע להודות בטעות ושינה מערך עוד במחצית הראשונה, מהלך שהביא לו 3 נקודות מול נתניה שהקשתה מאוד.

מכבי חיפה נראתה לראשונה העונה כמו מכבי חיפה. גיל ורמוט שהצטרף הוריד קצת עומס מבניון הנפלא ומכבי חיפה נראתה כמו מנוע מקולקל שפתאום החליפו לו חלק קטן, שהשפיע על כל פעילות המנוע. משחק שוטף שלה וניצחון אדיר על מכבי פתח תקווה. טאלב טאווטחה שויתר על מעבר למכבי תל אביב, כנראה זכה שוב לאהדת הקהל  והדבר השפיע עליו במשחקו הטוב ביותר השנה.

הפועל עכו הצליחה להפתיע אותי שוב מול קרית שמונה המתפוררת, שכבר הודיעה על שינוי בעמדת המאמן בשנה הבאה, דבר שלא מוסיף לשקט  ובטח לא להשפעה של המאמן סאלח חסארמה, על המשחק והשחקנים שיודעים שהוא לא ימשיך.

כפר סבא נעצרה מול בני יהודה המשתפרת, נתניה כאמור תרד ליגה, הפועל חיפה לא מצליחה לנצח ועדיין שקועה בבוץ. אני מאמין שעם צרופו של ארביטמן היא תצא מזה ותסיים במרכז הטבלה, שם מקומה.

הדמעות לא מפסיקות

לפני כמה שנים אימנתי ילד מקסים שהיה מגיע לכל אימון עם אחותו שהייתה גדולה ממנו בשנתיים, תמיד עם חיוך מבוייש על הפנים, חיכתה לאחיה אופק עד לסוף האימון כדי לקחת אותו הביתה. היה בה משהו כובש במבט שהיה מלא שמחת חיים. השבוע התבשרתי שאותה ילדה מקסימה שכבר גדלה להיות, כמעט אבל כמעט בת 17, נהרגה יומיים לפני יום הולדתה, בתאונת דרכים. לבי נצבט והתמונה שלה לא יוצאת לי מהראש. איך בכלל אפשר להסביר מוות של ילדה בת 17? כמה כואב, כמה חבל וכמה המוות שלה מיותר. הדמעות זלגו מעצמם ללא שליטה. אני משתתף בצערם של ההורים מוטי ושרית אבוקסיס ושל אופק המקסים, ואתם ההורים תדאגו תמיד, אבל תמיד לחגור חגורת בטיחות. אל תגידו לנו זה לא יקרה, פשוט תחגרו את היקר לנו מכל וגם את עצמנו.

יהיה זיכרה של שחר אבוקסיס ברוך, נוחי בשלום על משכבך, ילדה יפה.

שתפו

כתבה מעניינת:

קריספיתה צילום נורית פלד-min

על קריספיתה שמעתם?

על פיתות טחינה כבר שמעתם? קבלו את הקריספיתה! חברת אחוה, יצרנית הטחינה, בשיתוף אורן בקר ונורית …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

SHOP NOW
close-link
//set menu items with childrens to be clickable