זהר.נט חדשות כרמיאל
עד גיל 30 הספיק נתנאל הררי שמנהל את תוכנית מגרשים מוארים לעשות את הדברים הבאים: להקים קבוצת כדורגל חופים, לשכנע את מכבי חיפה ובית״ר ירושלים בכדורגל, הפועל ירושלים בכדורסל ואת ערן זהבי להגיע לכרמיאל. ראיון ״משוגע״, במובן הספורטיבי
מאת גיל דובריש
עד גיל 21 הוא אומנם לא הגיע לירח, אבל עד גיל 30 הספיק נתנאל הררי מכרמיאל להגיע להרבה מאוד הישגים מרשימים אחרים. הררי, מנהל משנת 2011 את תוכנית מגרשים מוארים בעיריית כרמיאל – תוכנית שנועדה לשים קץ לשוטטות בני נוער בחוסר מעש בלילות ברחובות ומעניקה הזדמנות לשחק כדורגל בשעות הערב במגרשי הספורט העירוניים. הררי, דמות צבעונית ומיוחדת, לא מסתפק בהגדרות התפקיד שלו.
הקשר עם ערן זהבי
זה מה שנתנאל הררי הספיק לעשות עד כה: להקים ולנהל קבוצת כדורגל חופים בוגרת – הפועל דניאל סולומון כרמיאל במשך 4 שנים ולהגיע איתה פעמיים ברצף לחצי הגמר; להקים קבוצת כדורגל חופים לנוער – שזו העונה הראשונה שלה; להביא לכרמיאל את מכבי חיפה בכדורגל והפועל ירושלים בכדורסל למשחקים לזכרו של אלון בקל ז״ל, ״להקפיץ״ לכאן את קבוצת בית״ר ירושלים, להביא גם את נבחרת האומנים עם אייל גולן; ליזום אודישנים בכרמיאל של תוכניות כמו אקס פקטור, דה וויס והכוכב הבא, להפיק ולארגן טורנירים בקט-רגל כמו גביע ראש העיר ותחרויות בחגים במסגרת מגרשים מוארים, להנציח את זכרו של בר קסה, נער שנפטר בנסיבות טרגיות באמצעות קריאת מגרש על שמו, ולהביא (בחורף האחרון) את גדול כדורגלני ישראל בדור הנוכחי, ערן זהבי, לאיצטדיון בכרמיאל, כדי לערוך אימון ראווה לעיני למעלה מאלף איש ולהצטלם עם ילדי העיר. הספק מרשים.
גם זה יעניין אתכם לקרוא בפורטל זהר.נט:
-
חדשות מקומיות
-
להיות איתך – מה שנשים רוצות
-
מאצ׳ו – לגברים שבינינו
-
Fun – כל מה שמעניין!
-
פפראצי – המדור החם בעיר
גולת הכותרת מבחינת נתנאל הררי, היא קבוצת כדורגל החופים שמייצגת את העיר, הפוע;ל דניאל סולומון כרמיאל, אשר מתחילה את העונה החמישית שלה. בשתי העונות האחרונות הגיעה הקבוצה עד לחצי הגמר. אז נכון, הקבוצה לא זכתה באליפות המדינה, אבל תרמה מאוד לייצוג ולפרסום העיר. ״הקבוצה מנציחה את זכרו של הנער דניאל סולומון ז״ל, אב המשפחה אלי הוא מנכ״ל הקבוצה ואשתו ורדה תומכת בנו״ אומר הררי. הוא מזכיר את ״חברי ההנהלה דודי חזקי, אורי אבירם, אייל קמחי, אלעד ז׳אן, אמיר שיבי, חיים ממן ולאוניד אריה וינטר – אנשים טובים שאוהבים ספורט ורוצים לקדם את כרמיאל. השנה לקחה את הקבוצה תחת חסותה חברת זר יצחק ובניו״.
אתגרים חדשים
רק שתבינו, נתנאל הוא בסך הכל עובד שכיר בעיריית כרמיאל, אבל מלבד פרויקט מגרשים מוארים, כל מה שהוא עושה הוא בזמנו החופשי ומרצונו. הבחור מלא מוטיבציה, בלשון המעטה.
– תכלס, מה מניע אותך?
״יש בי איזשהו משהו. אני שונא להיות האנדרדוג, לא רוצה שיגידו על כרמיאל ׳זה סתם חור׳ שיתייחסו אליה כישוב לא נחשב. אני אוהב לקחת מקום כזה, במיוחד שנולדתי וגדלתי בו ולהעלות אותו על המפה, בכלים שיש לי. קח למשל את קבוצת הכדורגל של עירוני קרית שמונה – קבוצה מיישוב כזה יכולה להגיע לליגת העל, לזכות באליפות ובגביע המדינה! בלי קבוצת הכדורגל הזו, מי בכלל היה שומע על קריית שמונה? הספורט יכול לשים עיר במרכז הבמה, למתג אותה מחדש ולהפוך אותה לאטרקטיבית – ואני רוצה לחיות בעיר אטרקטיבית. למה שכרמיאל לא תהיה כזו? רק בגלל שקוראים לנו כרמיאל אנחנו לא יכולים? אני רוצה לשבור את תקרת הזכוכית ומאמין שכרמיאל חייבת להיות שם, במקום הזה. על הספורט להיות ברמה הגבוהה ביותר שיש. כשהיתה כאן קבוצת נשים בכדורסל בשם נירוסופט כרמיאל, דיברו עלינו בחדשות הספורט ושידרו משחקים מכאן בשידורים ישירים. הקבוצה הייתה סגנית האלופה והעפילה לטורנירים באירופה. אני זוכר שכילד הגעתי למשחקים כדי לעודד ולא הפריע לי שמדובר בספורט נשים. התרגשתי יותר ממשחקי הגברים״.
– זה חלום אישי שלך, למתג את כרמיאל דרך הספורט?
״בדיוק. כמה אפשר לעבוד, לבלות, לחזור הביתה ולראות טלוויזיה? זה משעמם. צריך לנצל את החיים האלה. אתה רואה אדם כמו אלון בקל ז״ל, שנרצח בפיגוע טרור בתל אביב והלך לעולמו בגיל צעיר… שום דבר לא בטוח בחיים האלה, אם משהו בוער בך מבפנים, אתה חייב למצות את הפוטנציאל והייעוד שלך בכל מחיר״.
– אנשים מפרגנים לך בכרמיאל?
״אני יכול להגיד לך שהמון אנשים מפרגנים. אנשים שאני לא מכיר ניגשים אלי ברחוב ואומרים לי ׳היי אתה הבאת את כדורגל החופים ואת ערן זהבי׳. זה עושה לי טוב. אבל אני לא אשקר לך – אחרי כל כך הרבה שנים בכדורגל החופים ובמגרשים המוארים יש שחיקה מסויימת, אתה מתחיל לאבד את התשוקה ואת הפרפרים בבטן. אתה צריך לדעת איך לשמור את עצמך עם הראש מעל המים, להישאר חד וטוב ולהילחם על כל פרויקט. זה לא פשוט בכלל. אני יכול לקחת חופש מהכל למשך שנה מהכל – לא בעיה לשים את הקבוצה בידי מישהו אחר שינהל במקומי, אבל בסופו של דבר אני לא יכול להרשות לעצמי לעזוב. אני לא אשקר שאני מרגיש בכל יום את השחיקה, אני חייב אתגר חדש בכל פעם, חייב להציב מטרות חדשות בכל פעם, אחרת אשתעמם״.
אביו של נתנאל, יוסף, נפטר לפני 5 שנים אחרי מחלה קשה. האירוע השפיע בצורה דרסטית על הררי. ״חיי השתנו ברגע שאבא נפטר״ הוא אומר. ״עד אז לא עניין אותי שום דבר במיוחד, היתה לי שגרה משעממת משלי. לא יזמתי, לא הפקתי אירועים. הייתי כמו כולם. כמה חודשים אחרי פטירתו של אבא הרגשתי שאני בוער, שיש בתוכי אש שדוחפת אותי קדימה. הבנתי שהחיים
המוות ששינה את חייו קצרים מדי כדי לבזבז אותם על משחקים. אין זמן. מאז ובכל בוקר אני קם וחושב איך אהיה בעוד כמה עשרות שנים, מה יהיו הזכרונות שלי מצעירותי, האם אוכל להגיד על עצמי שעשיתי הכל, השקעתי, התאמצתי כדי להשפיע ולשפר את חיי הקהילה? אני רוצה להשאיר חותם״.
– אתה מקדיש את העשייה למען אבא שלך ז״ל?
״אני מקדיש כל פעולה שלי למען הביטחון העצמי שלי ולמען האמונה שלי בעצמי. כל הישג שלי וכל מטרה שאני מצליח לכבוש, אני עושה כדי להשאיר את החותם שלי, למען האמת אני לא עושה זאת בשביל אבא. אני רוצה לטפס כמה שיותר גבוה, ותמיד בודק על איזה הר אני יכול לעלות בפעם הבאה, אני כל הזמן מותח את הגבולות״.
– איפה תהיה בעוד 5 שנים?
״אני מאמין בשני דברים שיכולים לקרות ב-5 השנים הקרובות – או ׳רעידת אדמה׳ שלא נראתה כמותה בעיר כרמיאל, דבר שיזעזע אפילו את זקני העיר, או שאני אשגשג ואפרח מעלה מעלה בתחום שלי…״
המטרה: אליפות
זו השנה החמישית שנתנאל הררי מנהל את קבוצת כדורגל החופים. הוא ממונה על הניהול, אחראי על גיוס החסויות והכספים וגם על התשלומים, על החתמות של מאמנים ושחקנים, על הארגון, על הכל… אלה תקציבים של עשרות אלפי שקלים. אני שואל אותו אם זה לא מפחיד אותו.
״למה לפחד? אני מאמין בעצמי״ הוא משיב. ״זה יישמע מוזר אבל אני לא אוהב לגייס כספים. כל מה שאני עושה – זה עבור קבוצת כדורגל החופים, או משחקי ראווה – כשזה הבייבי שלי ואני צריך לדאוג לו ׳לאוכל, שתיה, ביגוד חם וקורת גג׳ אז אני הולך ועושה את זה – מוותר על הכבוד והבושה, מוריד את המסכה ומביא כסף. שום דבר אחר לא מעניין אותי. אם זה בשביל מישהו אחר שלא מרגש אותי, לא אתאמץ זה לא האני מאמין שלי״.
– הצהרת בעבר שהמטרה היא אליפות. זה לא קרה עד עכשיו, למרות שהגעתם פעמיים לשלב חצי הגמר. השנה לא שמעתי ממך הצהרות… קרה משהו?
״יש בליגה 3-4 קבוצות שמשקיעות 200-300 אלפי שקלים כל אחת. השנה קרה משהו חריג – הזרים הטובים בעולם פנויים בגלל שינוי מועדי הליגה הרוסית. הקבוצות העשירות בארץ יכולות להחתים אותם תמורת 50-60 אלף שקל. אלה סכומים שאנחנו לא יכולים לעמוד בהם. לא משנה כמה כסף אוכל לגייס, אני לא חושב שכדאי ׳לזרוק׳ סכומים כאלה על חודשיים. לכן החלטתי לעשות עונה פיננסית בבוגרים – הקבוצה תהיה מורכבת בעיקר משחקנים מקומיים ובראשם יובל שבתאי ורן רול, שחקני כדורגל בכירים שגדלו בכרמיאל. עבורי זו סגירת מעגל – כי יובל שבתאי שמשחק במכבי פ״ת מעדיף לשחק במדי כרמיאל במקום לנוח בפגרת הקיץ. זו לקיחת סיכון מחושבת מבחינתו והוא עושה את זה בשביל הכיף. אז הפעם אין מטרות ויעדים ואין השקעה גדולה מדי. לא נצפה הפעם ליותר מדי, חבל להיכנס למלחמה מול האריות״.
– אז במקום זה פתחת קבוצת נוער בכדורגל חופים?
״הליגה לנוער שתיפתח בסוף השבוע, פועלת במקביל לליגת הבוגרים. גם המשחקים של הנוער משודרים בערוץ הספורט – במשך העונה כולה יש תקצירים – והגמר משודר בשידור חי. החלטתי להקים קבוצת נוער חזקה, לקחתי מאמן שנחשב לטוב ביותר בליגת הנוער, ערן שטרית מנתניה, יש לו כבר 5 אליפויות נוער. ישבנו ביחד והוא הסביר לי איך יבנה את הקבוצה. הבאנו את השחקנים הטובים ביותר. על הנייר כרמיאל היא הפייבוריטית לזכות באליפות, כל תוצאה אחרת לא תתקבל על הדעת. רק קבוצת כדורגל חופים חזקה תביא אליפות ראשונה לכרמיאל״.
– כלומר, בגלל שלא הצליח לך בבוגרים, כי קשה מדי שם, אתה חושב שיהיה פשוט יותר עם הנוער.
״נעצרנו שנתיים ברצף עם הבוגרים בחצי הגמר וגם העובדה שהקבוצות העשירות החתימו את הזרים הכי טובים גרמה לשינוי כיוון, לפחות השנה. השקעה בנוער דורשת פחות משאבים, נכון, אבל לא פחות זמן. אני מבטיח שזו לא הרפתקה חד פעמית, אלא תחילתה של מסורת. הנוער יקח השנה את האליפות – וזה יביא כבוד לכרמיאל. השם שלי יהיה חרוט בדפי הזהב של הספורט הכרמיאלי, בעתיד כשישאלו מי הביא לכרמיאל את האליפות הראשונה בענף ספורט קבוצתי, שמי יתנוסס שם בגאווה״.
– סלח לי על השאלה, אבל אתה לא חושב שאתה משוגע?
״תשמע, בסופו של יום, אני לא יודע מתי כל זה יגמר. כל עוד אני נהנה אז כן, יש לי סוג של שיגעון. אני מביט מהצד בחיי השגרה של אנשים האחרים, בית – עבודה – בילויים. לי אין את הדברים האלה. אני מאמין שכאשר אשיג את המטרות שלי, ארגיש שמותר לי לקחת תקופה של מנוחה קלה ואתרענן, רק כדי לחזור לזה רעב יותר״.
– לסיום, מה אתה מאחל לעצמך?
״אני מאחל לעצמי רק בריאות, בלי זה אי אפשר להתקדם לשום מקום. זה הדבר החשו ביותר שכל אדם צריך להכיר בו. כמי שאיבד אבא מהמחלה הארורה, אתה מבין ששום דבר לא בטוח בחיים״.
