בית / משפחה פלוס / בריאות וכושר / מאיפה המחלה הזו צנחה עלי?

מאיפה המחלה הזו צנחה עלי?

מיה כץ גולן,

בעברי מתרגמת, אמא ל-3 בוגרים, מחלימת סרטן שהתגלה מפושט ובשלב 4.
כיום מלמדת חולים, מחלימים ובני משפחותיהם מה עזר לי, בהתמודדות שנמשכה 10 שנים. לאחר שהחלמתי לחלוטין מסרטן שלב 4 – אני רואה שליחות לעודד ולבשר לכל מי שנמצא בעיצומו של כל משבר-  יש מחר, ויש תקווה!!

058-6500022 katzgolan@gmail.com

מאיפה זה צנח עלי?!!…

לחרדתי הרבה, התגלה הגרוע מכל:  סרטן, גרורתי, ומכל המקומות בגוף הוא בחר להתפשט לעמוד השדרה!!

דבר ראשון חשבתי – אני הולכת למות?! זהו, החיים שלי נגמרו?.. עוד לא הספקתי כלום!… אני בהלם.. איך לעזאזל שורדים כזה דבר נוראי, הרי אי אפשר להחליף את עמוד השדרה..? זה לא יתכן..!

לפני 12 שנה התברר לי שחליתי בסרטן בלוטת התריס.. מפושט לעמוד השדרה ולאגן..

המצב לא טוב. אני בת 45 וחצי, ושלב המחלה נקבע לשלב 4, שלב אחרון! עולמי קרס. אני 'פצצה מתקתקת', עמוד השדרה עלול להישבר כל רגע, בגלל הסרטן. חיי בסכנה מידית.

אין זמן לעצור ולפחד, למרות דפיקות הלב וקדחת המחשבות. האמת, אני נקרעת מפחד. מה יהיה, מה יהיה, מה יהיה…. נדהמתי מאכזריות החיים. איך אתמודד עם זה? אני אצליח לשרוד? לא אצליח..? מה זאת אומרת לא אצליח?! אני מייד כועסת על עצמי, ברור שאשרוד.. ברור? לא ממש… אלוהים תעזור לי… אני ממש משקשקת בפנים. בוכה בלי הפסקה, לא מסוגלת לחשוב על שום דבר אחר. אלוהים תעזור לי.. מי יעזור לי? אין אף אחד שמבטיח הצלחה, גם לא הרופאים, לכולם מבט חמור וחלקם אפילו לא מעיזים להסתכל אלי..  היי! אני רוצה לצעוק להם.. אל תדברו עם מי שבא איתי, אני כאן, דברו איתי..! ההלם והמולת המחשבות תוקפים אותי בו זמנית בתנועת מלקחיים.. והגב, כמה שהוא כואב, אלוהים, הדקירות משפדות אותי בחלק העליון, חגורת כאב חונקת את בית החזה ואין לי אוויר, ואין לי יציבות, ומטלה פשוטה כמו סנדויץ' לביה"ס שולחת אותי לנוח חצי שעה, מתנשמת וחיוורת.

ככה זה כבר שנה וחצי, ואף רופא לא איתר שמשהו נוראי קורה בגוף שלי.. נהדר, אני חושבת במרירות. אני עומדת למות. זהו, החיים שלי נגמרו.

ובתוך כל זה, מחכים לי 3 ילדים צעירים בבית: 15,13,5.

מה עכשיו?

ברגע שההבנה חודרת שאם חו"ח לא אהיה כאן יותר הרי שילדיי יישארו יתומים – זה מזרים לי כוח.

אני מתרעמת על גזרת הגורל ונרתמת למשימה: להסתכל למוות בלבן של העיניים – ולנצח אותו. אני לא מוכנה לוותר על החיים! אין מצב שאשאיר יתומים מאחוריי! הצד האפל של מטבע היתמות מוכר לי היטב – בגיל 13 איבדתי אני את אבי לסרטן. היתמות גובה מחיר כל כך גבוה, והתשלום – נמשך כל החיים.. אבי לא היה בטקס הבגרות, בסיום הטירונות, בחתונה.. וכמובן כשנולדו נכדיו, לא זכה להכירם וללוותם. חיוכו ועצתו חסרו לי תמיד. מבעד לאימת הבשורה על המחלה וחומרתה, אני קמה בכוחות שאינם כוחות, ומתייצבת אל מול הגורל: ילדיי לא יעברו בשום אופן את מסלול היתמות. לא אם הדבר תלוי בי. לא היה לי שמץ של מושג איך אעשה את זה, אבל החלטתי שאנצח.

 

ואז החל המירוץ נגד הזמן.

שתפו

כתבה מעניינת:

תינוקת סוללות צילום דוברות טרם 2019-05-08

תינוקת בלעה סוללות, בביה"ח החליטו שלא להתערב

רופאי 'טרם' בכרמיאל גילו כי תינוקת בת שנה בלעה 3 סוללות, רופאי ביה"ח החליטו להסתפק …


2 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מאיה יקרה הכן מלחמת חורמה. כל הכבוד על האומץ ונחישות הלב. האהבה מנצחת ותנצח תמיד

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    וואו כמה מרגש ועוצמתי הסיפור שלך. שיתוף וכתיבה מרתקים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

SHOP NOW
close-link