מאיתן כבל ועד ליאו מסי

שתפו

על כבל ותרבות הדיבור

בשבוע החולף הלך לעולמו הצלם המיתולוגי דוד רובינגר, צלם שהיה שם בכל הצמתים בקיומה של המדינה הזו, מאז שהמדינה נוסדה ועד היום. לפני כעשרים שנה הוא עשה שיחזור של צילום, צילום של אזרחים על משוריין שאותם הוא צילם ביום הכרזת קום המדינה. בשחזור שאלו את אחד מאלה שצולמו ב-1948, האם זו המדינה עליה הוא חלם, הוא פרץ בבכי ואמר שלא, "אין אצלנו תרבות דיבור, אנחנו לא מכבדים זה את זה". לדעתי הוא שם את האצבע על בעיה מאוד קשה בחברה הישראלית. אדם חכם אמר, "אין כמו שפתו של האדם להעיד על האדם עצמו", איש שמדבר בגסות, הוא איש גס רוח, אדם שמדבר בכבוד אל הסובבים אותו, הוא איש מכובד. התובנה הזו כלכך פשוטה נכונה ומתבקשת.

בסוף השבוע פורסמה קלטת שבה איתן כבל מדבר אל תומכים שלו, ניבולי הפה והקללות של איתן כבל לא היו מביישות את אחרון התגרנים בשוק, זה האיש וזו שפתו, שפת ביבים. בן גוריון לא דיבר כך, רבין לא דיבר כך, בגין וגולדה לא דיברו כך. מדוע אני מייחס חשיבות כזאת גדולה לשפה של איתן כבל, כי זה מחלחל לכלל החברה הישראלית, זה מחלחל לכל משרד, לכל מפעל, לכל בית ולנהגים המופרעים בכבישים. שפה כזו לא קיימת בפוליטיקה של מדינות בעלות מסורת תרבותית ארוכת שנים, לא תמצאו כאלה אמירות בפרלמנט בצרפת, לא באנגליה, לא בגרמניה ולא במדינות סקנדינביות, התוצאה היא חברה בה אנשים מכבדים זה את זה, אנשים פונים זה אל זה ב" אדוני".

הסגנון הבזוי הזה שהשתרש בחברה הישראלית מרעיל את איכות החיים שלנו, אנשים לא יודעים לדבר זה לזה בכבוד, לא בבית, לא במשרד ולא בכבישים. כולנו מפסידים. צ'רצ'יל המנהיג הגדול ביותר במאת השנים האחרונות, דיבר אל יריביו בנימוס, אבל בסרקזם, בציניות אבל בחכמה, הוא שיפד את יריביו בלי לנבל את פיו ולו פעם אחת, עד היום מלמדים באוניברסיטאות את אומנות הדיבור של צ'רצ'יל.

באשר לכבל, אף פעם לא החזקתי מהאיש, סגנון הדיבור הקולני והנחרץ, הדיבור בפתוס גבוהה גבוהה, לא עשו עלי רושם, הוא בסך הכל נשמע משעשע.

באשר לשלי יחימוביץ, עשתה דיל עם כבל או לא, זה ממש לא מעניין, היא לדעתי תהיה נציגה נאמנה של מעמד הפועלים שנשחק בעשורים האחרונים, היא יכולה להחזיר את עטרת העובדים קשיי יום לקדמותה.

 

סיפורי הטייקונים

על הטייקון אליעזר פישמן הוכרז כפושט רגל. הסכום שפישמן חייב לבנקים עומד על 4 מיליארד שקל, מדובר בפשיטת רגל הכי גדולה שהייתה במשק הישראלי, הוא לא יחידי, קדמו לו יצחק תשובה, דנקנר, מוטי זיסר, לב לבייב ואחרים. עקרונית, מדובר על אנשים שלא היה להם הון עצום שלהם, או שהיה להם מעט יחסית, הם פנו לבנקים ולמוסדות חוץ בנקאיים וקיבלו הלוואת במיליארדים. במשך עשרות שנים הם חיו כמלכים של ממש, הם בנו בתי פאר להם וילדיהם, הם רכשו מטוסים פרטיים, בילו במסעדות הכי נחשבות, העבירו לילדיהם נכסים במחיר אפס, בדרכים עקלקלות אך חוקיות. הבנקים והלווים האחרים ידעו מה המצב, בכל זאת הם המשיכו להזרים כסף. בהערכה מדובר על אובדן למשק הישראלי של כ-18 מיליארד שקל. זה הכסף שלנו הציבור הישראלי, המחדל כאן היה כה כבד וקשה, שזה מחייב הקמת וועדת חקירה ממלכתית, כדי לבחון מה קרה וכדי למנוע הישנות של המקרים הללו בעתיד.

 

על בוגי יעלון

בסוף השבוע הודיע בוגי יעלון על החלטתו להקים מפלגה חדשה. הפילוג והשסע בחברה הישראלית, גורמים לכך שיש לנו כל כך הרבה מפלגות, נדמה לי שמדובר כבר ב-14 מפלגות. אני לא מבין למה בוגי צריך להקים עוד מפלגה, הוא אדם ראוי, עם רזומה מכובד מאוד של רמטכ"ל ושר ביטחון, קיבוצניק שחוזר בסופי שבוע לעבודה ברפת, הוא בהחלט ראוי להחליף את נתניהו כראש מחנה הימין. אבל להקים עוד מפלגת אווירה שתיעלם לאחר כמה שנים, זה ממש לא נדרש ולא רצוי.

בואו נלמד מהדמוקרטיות הכי גדולות במערב, ארה"ב, בריטניה, צרפת וגרמניה. יש בדרך כלל 2-3 מפלגות, כל האישים חוסים תחת המפלגות הללו. כך בארה"ב יש מפלגה דמוקרטית ויש מפלגה רפובליקנית.

אני גם חש שנתניהו לא ישרוד את החקירות, או שפשוט ימאס לו . לדעתי אם יעלון היה שומר על דממה, יתכן ומפלגת הליכוד הייתה מתלכדת סביבו בבחירות הבאות, כי הוא משדר משהו אחר, צניעות ויושר .

 

על אבי גבאי

אבי גבאי הצטרף למפלגת העבודה לפני מספר חודשים, וכבר הוא מכריז על התמודדותו לרשות המפלגה. מדובר באיש ראוי, אבל נאיבי להחריד. אתה לא יכול לבוא למפלגה כמו מפלגת העבודה, המחולקת ומסוכסכת ובלי שום ניסיון כח"כ או ניסיון פוליטי של ממש, לבוא ולהכריז על התמודדות על ראשות המפלגה. הסיכוי של אבי גבאי לזכות בתפקיד יו"ר העבודה, הוא כמו הסיכוי של קונה כרטיס לוטו לזכות בפיס. המפלגה הזו מאבדת את עצמה לדעת, שימו לב למספר המתמודדים נכון לעכשיו על רשות המפלגה: בוזי הרצוג, אבי גבאי, עמיר פרץ, אראל מרגלית ועומר בר לב וגם ציפי לבני שמחכה על הקווים. עושה רושם שיש יותר מועמדים מאשר ח"כים .

 

על בתי האבות

אני שומע וקורא שהמצב בבתי אבות ממשיך להיות כשהיה . זה צריך להדיר שינה מעיני כל בן אנוש , אני לא מתרשם ששר הבריאות לוקח את הנושא הזה עם סכין בין השיניים, בחדשות סוף השבוע התברר שיש מי שדואג להדליף לבתי האבות על ביקורי פתע של משרד הבריאות. אני מציע לשר כחלון, שר חברתי, לחוקק חוק בדבר ביטוח סיעודי, המצב הקיים בו קשישים נופלים למעמסה על ילדיהם, הוא מצב לא סביר. חוק כזה גם צריך לכלול קריטריונים ברורים, מי יכל להיות אח סיעודי, היום זה כל אחד, זה פתח לכל מיני נבלות ומתעללים למיניהם, אסור שהמצב הקיים ימשך.

 

מילה אחת על מסי

אני מעריץ גדול של שחקן הכדורגל הענק ליאו מסי, הוא לא רק ניחן ביכולות פיזיות מדהימות, יכולת שליטה בכדור, יכולת כדרור, מהירות וראיית משחק, הוא גם ניחן בחכמת משחק יוצאת דופן, שלא לומר גאונות של ממש. היכולת הזו, פעם אחר פעם, לקבל החלטה בשבריר השנייה, למסור או לבעוט בדיוק של מילימטרים, זו יכולת שלא הייתה לא לפלה האגדי, לא למרדונה ולא לקרויף. ומסי כמו המעיין המתגבר, משחק אחרי משחק הוא מגיע ונותן שואו בלתי רגיל. לא רק זאת, בזכות מסי וקבוצת ברצלונה, כל הכדורגל העולמי השתפר וצעד צעד ענק קדימה.

 

שבת שלום

 

כתבה מעניינת:

חגיגת קונצילה ריגטה עם עגבניות שרי צלויות, קלמטה ומוצרלה צילום אפיק גבאי (1)

קונצילה ריגטה – איטלקית 100%

שתפומתחשק לכם איטלקית 100% על הצלחת? קבלו מתכון של פסטה קונצילה ריגטה עם עגבניות שרי …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.