זהר.נט חדשות כרמיאל
עמיחי לוי יועץ זוגי ומטפל רגשי יור' זוגיות מכון לאבחון וטיפול זוגי/ רגשי
להבין מוטיבציה
מוטיבציה, היא מונח כללי לכל התהליכים המעורבים בהתחלת פעילויות פיזיות ופסיכולוגיות, בהכוונתן ובהתמדה בהן. מקורה של המילה מוטיבציה במילה הלטינית movere שפירושה "לנוע". כל האורגניזמים נעים לקראת גירויים ופעילויות מסוימים ומתרחקים מאחרים, בהתאם לתכתיבי המאוויים והסלידות שלהם. תיאוריות של מוטיבציה מסבירות גם את דפוסי "התנועה" הכלליים של כל מיני בעלי החיים, לרבות האדם, וגם את ההעדפות האישיות והתפקוד האישי של פרטים בכל מין.
נפתח את הדיון על המוטיבציה בסקירת הדרכים השונות שבהן חוקרים עושים שימוש במוטיבציה כדי להסביר ולנבא התנהגות של מינים ופרטים.
תפקידם של מושגי מוטיבציה
פסיכולוגים משתמשים במושג מוטיבציה לחמש מטרות בסיסיות:
1. לקשר בין ביולוגיה להתנהגות. כאורגניזמים ביולוגיים, יש לנו מנגנונים פנימיים מורכבים המווסתים את תפקוד הגוף ועוזרים לנו לשרוד. מדוע קמתם מן המיטה הבוקר? ייתכן שהייתם רעבים, צמאים או ייתכן שהיה לכם קר. בכל אחד מאלה, מצבים פנימיים של חסך מעוררים תגובות גופניות המניעות אותנו לפעול כדי להחזיר לגוף את שיווי המשקל שלו.
2. להסביר שונות התנהגותית. מדוע אנו מצליחים בביצוע מטלה ביום אחד ונכשלים בביצוע אותה המטלה ביום אחר? מדוע הישגיו של ילד אחד במטלה תחרותית טובים לעין ערוך מאלה של ילד אחר שהיכולת והידע שלו זהים פחות או יותר? פסיכולוגים משתמשים בהסברי מוטיבציה כאשר אי־אפשר לתלות את השונות בתפקודם של בני אדם בהבדלים ביכולת, במיומנות באימון או במזל. אם רציתם לקום ממיטתכם מוקדם הבוקר כדי להספיק וללמוד עוד קצת, וחברכם לא עשה כן, קרוב לוודאי שהמוטיבציה שלכם שונה מזו של חברכם.
3. להקיש על מצבים פרטיים מתוך התנהגויות פומביות. אתם רואים פלוני יושב על ספסל בגן ומגחך. כיצד תסבירו התנהגות זו? פסיכולוגים והדיוטות כאחד נוטים לעבור מצפייה בהתנהגות כלשהי למסקנה על סיבה פנימית מסוימת שגרמה להתנהגות זו. בני אדם נוטים לפרש התנהגות במונחים של סיבות, אשר כפי הנראה גרמו לאותה ההתנהגות להתרחש באופן שהתרחשה. הוא הדין לגבי ההתנהגויות שלנו. לעתים קרובות אנו מנסים לגלות, האם אפשר להבין את פעולותינו באופן הטוב ביותר באמצעות מוטיבציה פנימית או מוטיבציה חיצונית.
4. לייחס אחריות לפעולות. אחריות אישית היא מושג בסיסי במשפטים, בדת ובאתיקה. אחריות אישית מניחה מראש את קיומה של מוטיבציה פנימית ואת יכולתו של אדם לשלוט על פעולותיו. מקובל להפחית ממידת אחריותם של בני אדם במקרים האלה: א. הם לא התכוונו שתוצאות פעולותיהם יהיו שליליות ב. כוחות חיצוניים חזקים דיים עוררו את ההתנהגויות ג. הפעולות הושפעו מסמים, מאלכוהול או מרגשות עזים. אם כן, תיאוריה של מוטיבציה חייבת להפריד בין הסיבות האפשריות השונות להתנהגות.
5. להסביר התמדה על אף מצוקה. הסיבה האחרונה שפסיכולוגים חוקרים מוטיבציה היא להסביר מדוע אורגניזם מבצע התנהגויות כאשר ייתכן כי קל יותר שלא לבצען. מוטיבציה גורמת לנו להגיע בזמן, לעבודה או לכיתה, גם כשאנו מותשים. מוטיבציה מסייעת לנו להתמיד במשחק כמיטב יכולתנו, גם כשאנו נמצאים בצד המפסיד וברור שאין כל סיכוי לנצח.
הצגנו באופן כללי את הנסיבות שבהן פסיכולוגים עשויים לעשות שימוש במושג מוטיבציה כדי להסביר התנהגות ולנבא אותה. קודם שנדון בתחומי התנסות ספציפיים, נבחן מקורות כלליים של מוטיבציה.
מקורות המוטיבציה
ב־1999 זכה רוכב האופניים לאנס ארמסטרונג במרוץ הטור דה־פראנס, ובכך השלים את אחת החזרות לכושר תחרותי המרשימות ביותר בתולדות הספורט. ב־1996 אובחן ארמסטרונג כחולה בסרטן , שהתפשט לריאות ולמוח. לאחר שעמד בטיפולי כימותרפיה קשים ביותר בחר ארמסטרונג לשוב להתאמן. בתוך שלוש שנים הוא ניצח באירוע היוקרתי ביותר בענף הספורט שלו. בשנת 2005 זכה ארמסטרונג במקום הראשון בטור דה־פראנס בפעם השביעית ברציפות. המלעיזים טענו, כי מתחריו במרוץ ב־1999 שבו ניצח היו חלשים, אך ששת הניצחונות שאחריו הוכיחו, כי היה בכוחו לשוב ולנצח את הטובים שברוכבי האופניים בעולם.
האם הייתם יכולים לעשות את מה שעשה ארמסטרונג? האם הייתם יכולים לאתגר את גופכם מחדש לאחר מחלה קשה? האם, לדעתכם, מה שהניע את התנהגותו היה משהו פנימי? האם התמדה כזו מצריכה מערך מיוחד של ניסיון חיים? או שמא זה היה משהו חיצוני תלוי מצב? האם בני אדם רבים, או מרביתם, היו מתנהגים באופן כזה לו היו מוצאים את עצמם באותו המצב? או שמא מייצגת התנהגות זו שילוב בין היבטים הקשורים באדם לבין מאפייני המצב?
כדי לענות על השאלות על מקורות המוטיבציה נדון בהבחנה בין כוחות פנימיים לחיצוניים. נפתח בתיאוריות המסבירות סוגים מסוימים של התנהגות הנובעים מדחפים ביולוגיים פנימיים.דחפים ותמריצים צורות אחדות של מוטיבציה נראות בסיסיות ביותר: כשאנו רעבים, אנו אוכלים; כשאנו צמאים, אנו שותים.
את התיאוריה שלפיה דחפים פנימיים הם המניעים התנהגויות חשובות רבות פיתח במלואה התיאורטיקן קלארק האל, על־פי האל, דחפים הם מצבים פנימיים המתעוררים בתגובה על צרכיו הפיזיולוגיים של בעל חיים. אורגניזמים שואפים לשמור על מצב של איזון, או הומאוסטזיס, במצבם הביולוגי כגון חום הגוף ואספקת אנרגיה . דחפים מתעוררים כאשר מחסור כלשהו מפר את האיזון ונוצר מתח. דחפים אלה מפעילים את האורגניזם לכיוון הפחתת מתח. כאשר הדחפים מסופקים או מופחתים וההומאוסטזיס הושב על כנו, האורגניזם מפסיק לפעול. כך, לפי האל, כאשר מונעים מבעל חיים מזון במשך שעות ארוכות מתעורר בו מצב של רעב, המניע התנהגות של חיפוש אחר מזון ואכילה. התגובות שהובילו את בעל החיים אל האוכל יקבלו חיזוק כיוון שהן מתקשרות עם הפחתת המתח שהאכילה מייצרת.
האם הפחתת מתח יכולה להסביר כל התנהגות מוּנעת? כנראה שלא. נניח, לדוגמה, קבוצות של חולדות שמנעו מהן אוכל ושתייה. לפי התיאוריה של הפחתת מתח, היה אפשר לנבא, כי הן יאכלו וישתו בהזדמנות הראשונה שתהיה להן. ואולם, כאשר הניחו אותן בסביבה חדשה, שבה שפע של הזדמנויות לאכול ולשתות, העדיפו החולדות בראש ובראשונה לחקור את הסביבה. רק לאחר שסיפקו תחילה את סקרנותן, התחילו החולדות לספק את רעבונן וצימאונן
בסדרת מחקרים אחרת ייחדו קופים צעירים זמן רב ואנרגיה רבה לעיסוק באביזרים ובעצמים חדשים בסביבתם, כפי הנראה רק מתוך ההנאה שבהשתובבות, מבלי שקיבלו גמול רלוונטי כלשהו לצרכים פיזיולוגיים
ניסויים אלה ממחישים, כי לא רק דחפים פנימיים מניעים את ההתנהגות: התנהגות מונעת גם על־ידי תמריצים גירויים חיצוניים או תגמולים, שאינם מתקשרים ישירות לצרכים ביולוגיים. העובדה שהחולדות או הקופים היו קשובים לעצמים בסביבתם יותר מאשר למצבם הפנימי הראתה, כי התנהגותם נשלטה על־ידי תמריצים. התנהגות אנושית נשלטת גם היא על־ידי מגוון תמריצים.
מדוע אנו נשארים ערים בשעות לילה מאוחרות וגולשים באינטרנט במקום ללכת לישון? מדוע אנו צופים בסרט אף־על־פי שאנו יודעים כי יגרום לנו לתחושות חרדה ופחד? מדוע אנו אוכלים במסיבה "ג'אנק פוד" אפילו שאנו כבר שבעים?
בכל אחד מן המקרים, מרכיבים בסביבה משמשים כתמריצים המניעים את התנהגותנו.בשלב זה כבר נוכל לראות, כי הבסיס להתנהגויות הוא שילוב של מקורות פנימיים וחיצוניים של מוטיבציה. אף־על־פי שהחולדות עשויות להרגיש לחץ ביולוגי לאכול ולשתות, הן נענות לדחף לחקור סביבה חדשה.
נדון עתה בגישה בת־זמננו למוטיבציה, הבוחנת באופן ספציפי מצבי מוטיבציה המתחרים זה בזה תיאוריית ההיפוך. תיאוריית ההיפוך מייקל אפטר , ועמיתיו פיתחו תיאוריה הדוחה גם היא את הרעיון שלפיו מוטיבציה היא הפחתת מתח. במקום זאת מציעה התיאוריה ארבעה צמדים של מצבי מוטיבציית־על, המעוררים את האורגניזם לדפוסים מובחנים של מוטיבציה. הצמדים ממוקמים זה מול זה. על־פי התיאוריה, בכל זמן נתון, רק מצב אחד בכל צמד יכול להיות פעיל . לדוגמה, שוו בנפשכם מצב הקשור לעבודתכם. ברגע נתון, האם אתם מוּנעים להשתלב או להיות עצמאים? האם אתם מונעים להתמקד ברגשותיכם או ברגשות אחרים? תיאוריה זו מוכרת בשם תיאוריית ההיפוך כיוון שהיא חותרת להסביר מוטיבציה אנושית במונחי מעבר ממצב אחד למצב ההפוך לו.
ראו, לדוגמה, הניגוד בין תכליתיות להנאה. במצב של הנאה, אדם עסוק בפעילות בלא כל מטרה מעבר להנאה שהוא מפיק מפעילות מסוימת זו. במצב של תכליתיות, אדם עוסק בפעילות החשובה לו מעבר לרגע המסוים. ברגע זה, למשל, תוך כדי קריאת הפרק אתם נמצאים, קרוב לוודאי, במצב של תכליתיות אתם קוראים את הכתבה בכדי לקבל מידע וכלים לשיפור המוטיבציה שלכם . ואולם, אם תצאו להפסקה כדי לאכול חטיף או להאזין לתקליטור חדש, קרוב לוודאי שתעברו למצב של הנאה. למעשה, לפי תיאוריית ההיפוך, אנו שרויים תמיד באחד משני המצבים, אך לעולם לא בשניהם בו־בזמן.קרה לכם בוודאי לא פעם שהייתם מודעים מאוד לסוגי ההיפוכים שתיאוריה זו מנבאת. דוגמה דרמטית להיפוך חלה בקרב אנשים העוסקים בפעילויות עתירות סיכונים דוגמת צניחה.
מה גורם לבני אדם לקפוץ ממטוס מרצונם החופשי וגם לטעון כי עשו זאת להנאתם? קשה להבין התנהגות זו לפי תיאוריית הפחתת המתח, מאחר שהציפייה לקפיצה ממטוס מגבירה מתח ולא מפחיתה אותו. לעומת זאת,
על־פי תיאוריית ההיפוך, חוויית הצניחה מציגה מעבר ממצב תכליתיות למצב הנאה. במצב תכליתיות, עוררות גבוהה מן הסוג שאנו חווים כשאנו חושבים על קפיצה מתוך מטוס גורמת להרגשת חרדה; במצב ההנאה, חווים עוררות גבוהה כהתרגשות רבה. מכאן יוצא שמעבר ממצב תכליתיות למצב הנאה באותה רמת עוררות יגרום למעבר מידי מחרדה רבה לתענוג גדול.
כדי לאשש את קיומו של שינוי מִיידי זה, אספו חוקרים נתונים מחברים בשני מועדוני צניחה.
חברי המועדונים דיווחו על תחושות החרדה וההתרגשות לפני הקפיצות שלהם, במהלכן ואחריהן. הנתונים הראו היפוך ברור: רגעים ספורים קודם לקפיצה היו הצנחנים חרדים אך לא נרגשים רגעים ספורים לאחר שנפתח המצנח, הם היו נרגשים )אך לא חרדים העוררות לא נעלמה, היא קיבלה משמעות שונה כשהצנחנים עברו ממצב תכליתיות למצב של הנאה, אם כן, אפשר לראות בבירור כיצד תיאוריית ההיפוך מסבירה את הדיווח העצמי של צנחנים אלה.תיאוריית ההיפוך מספקת השקפה כללית מעניינת על מוטיבציה
נציג עתה מסורת שונה של חקר המוטיבציה, גישה המתמקדת בהתנהגויות אינסטינקטיביות הייחודיות למין. התנהגויות אינסטינקטיביות ולמידהמדוע מתנהגים אורגניזמים כפי שהם מתנהגים? התשובה, בחלקה, קשורה למושג "אינסטינקט": מקצת ההיבטים של התנהגותו של מין מסוים נשלטים על־ידי אינסטינקטים, נטיות קיימות מראש החיוניות להישרדותו של המין.
אינסטינקטים מספקים אוסף של התנהגויות, שהוא חלק מן המטען הגנטי של כל בעל חיים. דגי האלתית סלמון שוחים אלפי קילומטרים, בדיוק לאותו ערוץ נחל שבו בקעו מן הביצים. הם מזנקים מעל מפלי מים עד שהם מגיעים למקום הנכון ושם הזכרים והנקבות ששרדו עוסקים בחיזור ובהזדווגות טקסיים. הביצים המופרות נטמנות, ההורים מתים ובבוא הזמן הדגים הצעירים שוחים במורד הזרם לחיות באוקיינוס, עד שכעבור שנים אחדות מגיע זמנם לחזור ולהשלים את חלקם בדרמה המתמשכת הזו.
פעילויות דרמטיות דומות אפשר לראות אצל רוב מיני בעלי החיים. דבורים מעבירות לדבורים אחרות מידע על מיקומו של מזון, נמלי הגדוד יוצאות למסעות ציד מתואמים היטב, ציפורים בונות קנים ועכבישים טווים קורים מסובכים בדיוק כפי שעשו "אבות אבותיהם" לפניהם.תיאוריות מוקדמות על התפקוד האנושי נטו להעריך הערכת־יתר את חשיבות האינסטינקטים בבני אדם. בשנת 1890 הציג וויליאם ג'יימס את תפיסתו, שלפיה בני אדם נשענים, אפילו יותר מבעלי חיים אחרים, על התנהגויות אינסטינקטיביות על אף שאינסטינקטים אנושיים לא פעלו באופן כללי לפי דפוסים קבועים נוסף על האינסטינקטים הביולוגיים המשותפים לבני אדם ולבעלי חיים, אינסטינקטים חברתיים רבים דוגמת אהדה, צניעות,חברתיות ואהבה ממלאים תפקיד בקרב בני אדם.
לפי ג'יימס,האינסטינקטים של בני אדם ושל בעלי חיים כאחד הנם ייעודיים נועדו לשרת מטרות או תפקידים חשובים בהסתגלותו של האורגניזם לסביבתו.על־פי זיגמונד פרויד בני אדם חווים מצבי דחף הנובעים משני סוגי אינסטינקטים: אינסטינקטים של חיים לרבות מיניות ואינסטינקטים של מוות לרבות תוקפנות. הוא האמין, כי דחפים אינסטינקטיביים מכַוונים אנרגיה נפשית לסיפוק צרכים גופניים. כאשר אי־אפשר לפרוק אנרגיה זו, נוצר מתח. מתח זה דוחף אנשים לפעולות שיפחיתו אותו. לדוגמה, פרויד האמין כי אינסטינקט החיים ואינסטינקט המוות פועלים לרוב מתחת לסף המודעוּת. עם זאת, יש להם השפעה עמוקה על המחשבות המוּדעוֹת, על הרגשות ועל הפעולות, בשל האופן שבו אינסטינקטים מניעים אותנו לקבל החלטות כבדות משקל בחיינו
עד שנות ה־20 של המאה הקודמת כבר חיברו פסיכולוגים רשימות של למעלה מ־10,000 אינסטינקטים אנושיים עם זאת, באותה העת קראו רבים תיגר על הרעיון שלפיו אינסטינקטים יכולים להסביר את כלל ההתנהגות האנושית. אנתרופולוגים שהשוו בין תרבויות שונות, דוגמת רות בנדיקט ומרגרט, מוד מצאו שונות התנהגותית עצומה בין תרבויות. תצפיותיהן סתרו תיאוריות שהתמקדו באוניברסליות של אינסטינקטים מולדים. אך יותר מכול ערערו את הרעיונות המוקדמים על אינסטינקטים הוכחות ביהביוריסטיות אמפיריות, שלפיהן התנהגויות חשובות ורגשות חשובים הם נלמדים ולאו דווקא מולדים.
והתוודענו כי בני אדם ובעלי חיים כאחד רגישים מאוד לקשר שבין גירויים לתגובות בסביבה. אם נרצה להסביר מדוע דווקא בעל חיים מסוים, ולא אחר, מבצע התנהגות כלשהי, ייתכן שאיננו צריכים לדעת דבר חוץ מן העובדה שהתנהגותו של בעל חיים אחד קיבלה חיזוקים ואילו התנהגותו של השני לא קיבלה חיזוקים.
בנסיבות אלה, אין לנו צורך בהסבר נפרד על מוטיבציה כלומר, תהיה זו טעות לומר, כי בעל חיים אחד "מוּנע" לעומת השני שאיננו "מוּנע" אך כזכור,ראינו גם כי סוג ההתנהגויות שבעלי חיים נכונים ללמוד יותר מכול נקבע, בחלקו, על־ידי אינסטינקטים ייחודיים למין. כלומר, כל בעל חיים מציג צירוף של התנהגויות נלמדות והתנהגויות אינסטינקטיביות. וכך, אם תתבקשו להסביר או לנבא התנהגות של בעל חיים, יהיה עליכם לדעת שני דברים: ראשית, תרצו לדעת פרטים על תולדות המין שלו אילו התנהגויות הסתגלותיות הן חלק מן המטען הגנטי של האורגניזם. ושנית, תרצו לדעת פרטים על ההיסטוריה האישית של בעל החיים באיזה מערכת ייחודית של קישורים סביבתיים התנסה האורגניזם. במקרים אלה, מוטיבציה טמונה בהשפעות ההיסטוריה על ההתנהגות בהווה.
.חוקרים בעלי גישה קוגניטיבית קוראים תיגר על האמונה, שלפיה די לדעת על אינסטינקטים ועל היסטוריית החיזוקים של בעל חיים כדילהסביר את התנהגותו לפרטיה. נדון עתה בתפקיד שממלאות ציפיות וקוגניציה במוטיבציה.ציפיות והגישה הקוגניטיבית למוטיבציה נניח, למשל, כי הקוסם מארץ עוץ משמש כמחקר פסיכולוגי על מוטיבציה. דורותי ושלושת חבריה משקיעים מאמץ רב כדי להגיע לעיר הברקת, ובדרכם עליהם להתגבר על מחסומים ולעמוד מול כל היריבים. הם עושים זאת מכיוון שהם תולים ציפיות בקוסם שייתן להם את שחסר להם. תחת זאת, הקוסם המופלא והחכם גורם להם להבין, כי הכוח להגשים את משאלותיהם נמצא תמיד בידיהם ולא בידיו. בעבור דורותי, "בית" איננו מקום אלא תחושת ביטחון ונוחות בחברת בני אדם שהיא אוהבת, זה המקום שבו נמצא לִבה.
האומץ שהאריה מבקש, החכמה שהדחליל שואף אליה והרגשות שאיש הפח חולם עליהם, הם תכונות שכבר נמצאות ברשותם. עליהם לחשוב על תכונות אלה לא כעל מצב פנימי אלא כעל דרכים חיוביות שבאמצעותן הם יוצרים קשר עם הזולת. אחרי ככלות הכול, האם לא הפגינו תכונות אלה במסעם לארץ עוץ, מסע שרובו ככולו הונע על־ידי ציפייה, רעיון על הסיכוי שלפיו יקבלו בעתיד את חפצם? הקוסם מארץ עוץ היה, בלי ספק, בין הפסיכולוגים הקוגניטיבים הראשונים, שכן הכיר בחשיבותם של תהליכי החשיבה של בני אדם בקביעת מטרותיהם, וההתנהגויות הדרושות להשגת מטרות אלה.
כיום, פסיכולוגים משתמשים בניתוחים קוגניטיביים כדי לחקור את הכוחות המניעים מגוון התנהגויות אישיות וחברתיות. פסיכולוגים אלה שותפים לתפיסתו של הקוסם, שלפיה מוטיבציה אנושית משמעותית איננה נובעת מן המציאות האובייקטיבית בעולם החיצון אלא מפירוש סובייקטיבי של המציאות. השפעתו המחזקת של התגמול יורדת לטמיון אם האדם אינו תופס כי התגמול הוא תוצאה של פעולותיו.
הפעולות שלנו בהווה נשלטות, לעתים קרובות, על־ידי מה שאנו סבורים כי היה אחראי להצלחותינו ולכישלונותינו בעבר, על־ידי מה שאנו מאמינים שיש בכוחנו לעשות בהווה ועל־ידי הציפייה שלנו מן התוצאות המתקבלות מפעולות אלה. גישות קוגניטיביות מסבירות מדוע, לעתים קרובות, ציפייה למאורעות עתידיים היא המניעה בני אדם.ג'וליאן רוטר הציג בתיאוריית הלמידה החברתית שלו את חשיבותן של ציפיות בהנעת התנהגות. לפי רוטר, הסבירות שלפיה נעסוק בהתנהגות מסוימת למשל, לימוד לקראת מבחן במקום בילוי במסיבה נקבעת על־ידי הציפייה שלנו להשיג מטרה למשל, לקבל ציון טוב שבאה בעקבות הפעילות, וכן על־ידי מידת הערך האישי שאנו מייחסים למטרה. פער בין הציפיות למציאות עשוי להניע אדם לבצע התנהגויות מתקנות.
נניח שאתם מגלים, כי ההתנהגות שלכם אינה תואמת את הסטנדרטים או את הערכים של קבוצה שאתם משתייכים אליה ייתכן שהכרה זו תניע אתכם לשנות את התנהגותכם, כדי להשיג התאמה טובה יותר. אתם עשויים, לדוגמה, להיות מוּנעים לשנות את סגנון הלבוש שלכם או את המוסיקה שאתם מאזינים לה, כדי להקטין את הפער בין הציפיות למציאות.כיצד מתקשרות ציפיות לכוחות פנימיים וחיצוניים של מוטיבציה? פריץ היידר הניח, כי אפשר לייחס תוצאות של התנהגות למשל, ציון נמוך לנטיות פנימיות, דוגמת חוסר מאמץ או חוסר יכולת, או לגורמים מצביים חיצוניים, דוגמת מבחן לא הוגן או מורה מוטה. ייחוסים אלה משפיעים על הדרך שבה נתנהג: סביר להניח שאם קיבלתם ציון נמוך,
תשתדלו יותר בפעם הבאה אם תיווכחו לדעת שהציון הנמוך הוא תוצאה של חוסר השקעה. ואולם, אם לדעתכם הציון הנמוך נובע מחוסר צדק או מחוסר יכולת אתם עלולים לוותר זיהוי מקור המוטיבציה כפנימי נטייה/תכונה או חיצוני מצב עשוי אפוא להיות תלוי, במידה מסוימת, בפרשנות הסובייקטיבית שאנו נותנים למציאות.
נסכם את מקורותיה השונים של המוטיבציה. פתחנו בהצגת היכולת של חוקרים להבחין בין גורמים פנימיים לגורמים חיצוניים המחוללים את ההתנהגויות. דחפים, אינסטינקטים והיסטוריות של למידה כולם מקורות פנימיים של מוטיבציה המשפיעים על ההתנהגות בנוכחות גירויים חיצוניים מתאימים. כשמתחיל האורגניזם לחשוב על התנהגויותיו, פעילות שבני אדם נוטים לבצע יותר ממינים אחרים, ציפיות לגבי מה צריך או לא צריך להתרחש מתחילות גם הן לעורר מוטיבציה. בעלי חיים חושבים יכולים לבחור לייחס מקצת המוטיבציות לעצמם ואחרות לעולם החיצוני. מדרג הצרכים
סקרנו עד עתה כמה מקורות של מוטיבציה. נחזור עתה לתיאור כללי יותר של התחומים שבהם אפשר ליישם מושגי מוטיבציה. מטרתנו להציג תמונה רחבה יותר של הכוחות המכוונים את חיינו.
הפסיכולוג אברהם מסלו המשתייך לגישה ההומניסטית, ניסח תיאוריה שלפיה המניעים הבסיסיים יוצרים מדרג של צרכים. על־פי השקפתו של מסלו, הצרכים מאורגנים ברצף, החל מהפרימיטיביים ביותר ועד למתקדמים ביותר, ובכל שלב במדרג הם חייבים לבוא על סיפוקם קודם שיהיה אפשר להמשיך לשלב הבא. בתחתית המדרג ניצבים הצרכים הביולוגיים הבסיסיים כמו רעב וצמא. יש לספקם לפני שצרכים אחרים יוכלו להתחיל לפעול. כאשר צרכים ביולוגיים דוחקים, צרכים אחרים נמצאים בהמתנה ולא סביר שיוכלו להשפיע על ההתנהגות. לאחר שסופקו הצרכים הביולוגיים באופן סביר, מניעים אותנו הצרכים הבאים אחריהם במדרג צורכי הביטחון. כשאנו חדלים להיות מוטרדים מסכנה, מניעים אותנו צורכי ההיקשרות הצורך להשתייך, להתחבר לאחרים, לאהוב ולהיות נאהב. כשאנו שבעים ובטוחים, ויש לנו תחושת שייכות חברתית, אנו עולים לשלב הבא במדרג: צורכי הערכה לאהוב את עצמנו, לראות את עצמנו כבעלי יכולת והשפעה ולעשות כל מה שנחוץ כדי לזכות בהערכתם של אחרים.
בראש המדרג ניצבים אנשים שבעים, מוגנים, אהובים ואוהבים, בטוחים, חושבים ויוצרים. אנשים אלה התעלו מעל לצרכים אנושיים בסיסיים בחיפוש אחר מיצוי הפוטנציאל שלהם במלואו, כלומר מימוש־עצמי. אדם המממש את עצמו: מודע לעצמו, מקבל את עצמו, מגיב לחברה, יצירתי, ספונטני ופתוח לחידושים ולאתגרים, בין שאר תכונותיו החיוביות. התיאוריה של מסלו על המוטיבציה האנושית מציגה השקפה אופטימית באופן מיוחד. במרכז התיאוריה עומד הצורך של כל פרט להתפתח ולממש את מלוא הפוטנציאל שלו. עם זאת, ידוע לכם מניסיונכם האישי, כי המדרג הקפדני של מסלו אינו מוכיח את עצמו. ייתכן, לדוגמה, שדילגתם על ארוחה כדי לעזור לחבר. ייתכן שיצאתם למסע רגלי מסוכן במדבר כדי לחזק את ההערכה העצמית שלכם. ולמרות זאת, אנו מקווים כי המדרג של מסלו יאפשר לכם להשליט מעט סדר בהיבטיהן השונים של התנסויות המוטיבציה שלכם
