מואזין עלייך כרמיאל

שתפו

מואזין עלייך כרמיאל

ביום כיפור האחרון, כנראה בגלל היעדר תנועה בכבישים, התעוררתי לקול המואזין בסביבות ארבע לפנות בוקר, זאת הייתה קריאת השכמה לפי מיטב זיכרוני שנמשכה כחצי שעה. בניגוד למה שמקובל, נדמה לי שהמואזין קורא 3 פעמים, אללה ואכבר, פה הוא המשיך והמשיך בקולי קולות כאילו להתריס. כבר כתבתי על התופעה הזו, מדוע מאפשרים למואזין להתשמש במיקרופון רב עוצמה, למה תושבי כרמיאל צריכים לשמוע את קריאות המואזין?

לדעתי זה חלק מאותו סגנון תוקפני מתריס של כוהני הדת האסלאמיים בימים אלה. לדעתי המשטרה צריכה להפעיל את סמכותה ולהפסיק את התופעה הזו לאלתר.

ועוד על המטיפים במסגדים, צבי יחזקאלי כתב ערוץ 10, הביא כתבה בה נראה מטיף מאום אל פאחם תוקף את מדינות ערב שהסכימו להצטרף לכופרים במלחמתם בדאעש, אחר כך הוא הגיב שדבריו הוצאו מהקשרם ושהוא איש שלום. נו באמת! אין לי ספק שליבוי השנאה כלפי “הכופרים” כפי שהם מכנים את מי שאינו מוסלמי מגיע מהמסגדים, אדם לא קם בוקר אחד והופך למטורף שעושה מעשה זוועה, זה תהליך של שנים שבהם עושים שטיפת מוח לצעירים. כול מדינה שוחרת שלום וחופש תצטרך להתמודד עם התופעה הזו של המטיפים, זה המקור השנאה המבעבע של דאעש ושאר קבוצות טרור.

על יוקר המחיה

חדשות לבקרים אנו עדים לפערי המחירים במוצרי מזון בין ישראל למדינות המערב. זו מציאות בה מספר קבוצות מזון שולטות במשק הישראלי, אין תחרות אמיתית, החברות הללו מוגנות על ידי מכס בגובה רב, מכס שמגן עליהן מפני תחרות. זה מה שקרוי קפיטליזם חזירי, המדינה במודע מגינה על מספר חברות משפחתיות ואגב כך מרוששת את הציבור.כל מה שצריך לעשות זה לפתוח את השוק לתחרות וגם להוציא את מכון התקנים מהתמונה, ותיכף אחזור למכון התקנים. ברגע ששוק המזון יפתח לתחרות, המחירים ירדו פלאים.

באשר למכון התקנים, המכון אמור לבדוק סחורה שנכנסת לישראל, השאלה היא האם למשל יש צורך שמכון התקנים יאשר מוצר שאושר על ידי מכון התקנים הגרמני או הצרפתי? לכאורה  אישור  של מדינה הרבה יותר מפותחת מישראל צריך להספיק, אבל למעשה מכון התקנים דורש בדיקה. למה? כי מכון התקנים צריך לפרנס כאלף עובדים. המכון גם  גובה סכומים מכובדים על הצורך בבדיקות אלו וכמו כן דורש ביקור של איש המכון לאישור החברה היצרנית, הכול כמובן על חשבון היבואן. כך הפך המכון לחסם בירוקרטי שמקשה על היבוא וזה עוזר ליצרנים המקומיים להרוויח בגדול. יוקר המחיה של המזון, היא בעיה שניתן לפתור בקלות יחסית, אני לא מבין למה הממשלה לא עושה את המעשה המתבקש ופותחת את השוק לתחרות בריאה.

רקדני סטריפטיז – זכרונות מהצבא

החגים שבאו עלינו לטובה גרמו לי לעלעל באלבומי התמונות, והנה אני מביט בעצמי מלפני כך וכך שנים, צעיר חייכן, בטוח בעצמו, חסר דאגות כדרכם של בני עשרים. באחת התמונות ראיתי את ידידי ורעי דוידי שאתו עשיתי את רוב השירות. זה הציף אצלי זיכרון משעשע מתקופת השירות.שנינו עמדנו בטרמפיאדה בדרך חזרה לבסיס, עמדנו והתייבשנו ואיש לא עצר. לבסוף דוידי אמר, “זוז הצידה, אין לך רגליים סקסיות” ותוך כדי כך עמד על שפת הכביש והושיט רגל לכביש, תוך שהוא מרים את קצה המכנס כדי להראות רגל חטובה. עמדתי בצד והתפקעתי מצחוק. מי עוצר? מעשה שטן, המב”ס (מפקד הבסיס) בכבודו ובעצמו. עלינו לרכב והשתדלנו להיעלם מתחת לשטיח. תוך כדי נסיעה, המב”ס שואל ”חייל, מה זה היה?” שקט ודממה שררו ברכב והמב”ס בשלו “חייל מה זה היה, סטריפטיז?” לבסוף אזרתי אומץ וגמגמתי “אנחנו מתייבשים כאן כבר שעה“. חזרנו לבסיס, המב”ס הפקיד אותנו היישר בידי רס”ר הבסיס למשפט, חטפנו נזיפה וריתוק של שלושה שבועות. כאשר חזרנו ליחידה האורגנית, מצאנו שהסיפור הפך לנחלת הכלל ומושא לצחוק. ”הנה רקדני סטריפטיז“, זה הפך לכינוי שלנו.

כתבה מעניינת:

חיית מחמד ובעלים תחרות 2019-02

שתי טיפות מחמד

שתפוהתחרות ״שתי טיפות מחמד״ יוצאת לדרך. מי הכי דומה לחיית המחמד שלו? תחרות הפרסים הגדולה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.