Array
(
    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 1
        )

    [slide_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [post_views_count] => Array
        (
            [0] => 2306
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => מי נתן לי רישיון?
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => מי נתן לי רישיון?
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => מי נתן לי רישיון? השבוע דפקתי רכב. כן, ממש נכנסתי בו בעוצמה בלי כוונה תחילה וללא כוונות זדון נסתרות. שניה אחת בכביש, כיכר וסיבוב חד, אוטובוס מנתיב נגדי גו
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 80
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 383
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2014/03/DDD.jpg
        )

    [rank_math_title] => Array
        (
            [0] => מי נתן לי רישיון?
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => מי נתן לי רישיון? השבוע דפקתי רכב. כן, ממש נכנסתי בו בעוצמה בלי כוונה תחילה וללא כוונות זדון נסתרות. שניה אחת בכביש, כיכר וסיבוב חד, אוטובוס מנתיב נגדי גו
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => מי נתן לי רישיון?
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)
השבוע דפקתי רכב. כן, ממש נכנסתי בו בעוצמה בלי כוונה תחילה וללא כוונות זדון נסתרות. שניה אחת בכביש, כיכר וסיבוב חד, אוטובוס מנתיב נגדי גונב הנתיב שלי, הרכב שלפניי בולם בלימת פתע ובצדק, אני בולמת גם כן באופן מיידי, לא שומרת מספיק מרחק מסתבר ונפגשת חזיתית בפגוש שלפניי... עד פה די ברור מה שקרה.

מי נתן לי רישיון?

שתפו

 

השבוע דפקתי רכב. כן, ממש נכנסתי בו בעוצמה בלי כוונה תחילה וללא כוונות זדון נסתרות. שניה אחת בכביש, כיכר וסיבוב חד, אוטובוס מנתיב נגדי גונב הנתיב שלי, הרכב שלפניי בולם בלימת פתע ובצדק, אני בולמת גם כן באופן מיידי, לא שומרת מספיק מרחק מסתבר ונפגשת חזיתית בפגוש שלפניי… עד פה די ברור מה שקרה.

יוצאת מרכבי כדי לבדוק מה מצב הנהג והנוסע שברכב בו פגעתי. יושב הנהג הלום משהו. לאחר כדקה נרגע. יוצאים השניים לעברי וכל מה שאני זוכרת מאז זה מטח קללות וצעקות על מי נתן לי רישיון, איך נותנים לאישה לנהוג בכלל, מה אני מבינה בכלל בנהיגה ועוד צרחות שלא ממש הבנתי את תוכנן וכל זה תוך שהם מתעקשים לעקם הגב ולומר כמה כואב להם. לדעתי אם באמת היו סובלים מכאב גב קטלני שלאחר תאונה, לא היו מצליחים להוציא חצי צעקה מגרונם הדואב ואכן עברו כחמש דקות והתאוששו השניים.

כמובן שהרחוב הפך למרקחה וכמה קשישות פולניות נעמדו מרוצות להצגת אחר הצהריים מוקדמת.

כמויות האגרסיות שהוצאו שם באותו מעמד נגדי בלתי תתוארנה. לאחר שניסיתי להשחיל מילה או שתיים ולהסביר שאני נושאת במלוא האחריות על התאונה, הבלם שהנהג בלם היה מוצדק כמובן, שכנראה לא שמרתי מספיק מרחק, שאין להם מה לדאוג (כנראה מה שהדאיג אותם בעיקר זה הרכב החדש שלהם שנפגע) כי יש לי ביטוח והכל יכוסה הם נרגעו קלות. עדיין סיננו קללה או אמירה שוביניסטית כזו או אחרת, ובין לבין דאגו לברר עם חבר היכן חדר המיון הקרוב.

דאגתי לפזר את הפגנת הקשישות הפולניות לאכזבתן המרה ועמדנו לפני שלב החלפת הפרטים בינינו וצילומי הרכבים. או אז שב וחזר הנוסע על אמירתו שאיזו מין נהגת אני וכמובן הטיח אשמה הכללתית גסה כנגד המין הנשי, שאינו יודע לנהוג כמובן ומזהם את הכביש.

בשלב זה כבר לא יכולתי לשמור על איפוק ודאגתי לספר לו כמה שנים אני נוהגת, אילו מרחקים אני גומעת על בסיס יומי וביחס לכך כמעט ללא תאונות, על העובדה כי שכרתי בעברי לבד רכב ונהגתי בכיוון ההפוך מישראל בכל האי הדרומי בניו זילנד ולמעט פגיעת קלה שספגתי בעקבות סופה אליה נקלעתי, המסע עבר בשלום. דאגתי לספר לו לאותו שוביניסט נלעג על העובדה שגמעתי עם רכבי את כבישי ירדן לפני כעשור ממסוף הערבה ועד לגשר ואף העזתי בחוצפתי לנהוג עד לשארם שבחצי האי סיני בואכה מצרים לפני מספר שנים בסוזוקי סוויפט מקרטעת. ושיעז להוסיף ולומר משהו הכללתי על הנשים ורשיונות נהיגה ועל כשירותי כנהגת. הוספתי והטחתי בו כי רוב התאונות אליהן נקלעתי היו במצבים בהם נכנסו רכבים בי מאחורה ולא זכור לי שפתחתי פה על הנהגים הזכרים בגין זכריותם, או על נהגי השבת הפוקדים את כבישינו מדי סוף שבוע ולא עוברים את 40 הקמ”ש בכביש מהיר, וגם הם מנסיוני לרוב זכריים.

משהו טוב יצא לפחות מכל האירוע ההזוי הזה וזה הרכב החלופי שקיבלתי למספר ימים… גמעתי איתו את כביש 6 מקיבוץ קבוצת שילר שם ביקרתי את משפחתי ועד לחיפה בשעה ו-40 דקות… אחרי שהעזתי כמובן כנקבה להתניע… חוצפנית שכמותי!

שירלי גורן

כתבה מעניינת:

שתיין צילום אילוסטרציה: Pixabay

קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?

שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *