Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1459422974:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 13322
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_metaseo_metatitle] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => בזוית חדה / שירלי גורן
        )

    [_metaseo_metaopengraph-title] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metaopengraph-desc] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metaopengraph-image] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metatwitter-title] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metatwitter-desc] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metatwitter-image] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw_text_input] => Array
        (
            [0] => תאיר ראדה
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => תאיר ראדה
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 76
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 1483
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2016/03/תאיר-ראדה-1037.jpg
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => תאיר ראדה
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)

מי רצח את תאיר ראדה?

שתפו

אני זוכרת את ערב הרצח של הנערה תאיר ראדה מהישוב קצרין שברמת הגולן כאילו היה אתמול ואת תחושות הפחד שאחזו בי.

ישבתי עם חברים לעבדה בבית קפה חיפאי והשעה היתה 23:00, כששמענו לראשונה את הידיעה המזעזעת ונחרדנו. קפאנו על מושבינו. חלחלה אחזה כל סנטימטר בגופי. הרגשתי כאילו תאיר היא בת משפחה שלי. לא תיארתי לי שהסיפור יכה הדים גם עשור לאחר הרצח הנוראי וכי יהיה כה קשה ומסובך להכריע. עליתי כעבור כשעה בשביל המוביל לביתי אחוזת פחד, כאילו הרוצח נמצא מאחוריי וסגרתי את דלת הדירה בחוזקה. אחת מחברותיי לקפה צלצלה לבדוק האם הגעתי בשלום הביתה והתחושה היתה קשה ביותר.

נצמדתי למבזקי החדשות בימים שלאחר מכן ומתחילת הופעתו של רומן זדורוב על מרקע הטלוויזיה לא באמת האמנתי שהוא הוא הרוצח האימתני. הידיעות הלכו והסתבכו, עדויות שונות וסותרות. חשדות שונים בנוגע לחברותיה של הנערה, גרסאות מתואמות כן או לא ועוד כהנה וכהנה, רק גרמו לתחושתי כי זדורוב אינו הרוצח להתחזק. אין לי ביסוס לתחושתי זו, חלק מהראיות מפלילות וחלקן מפריכות אבל תחושת הבטן שלי בה אני מאמינה יותר מכל ולאורך שנות חיי לרוב הוכיחה את עצמה אומרת לי שהוא לא!

ואז עלה האח הגדול למרקע ושוב הפרשה הגיעה לכותרות בעקבות השתתפות חברת ילדות של תאיר, שי מיקה בתוכנית. מעט לאחר מכן נפטר אביה של תאיר ונשמתי התכווצה כבאותו יום נוראי לפני עשור.

צפיתי השבוע בתוכנית על רצח הנערה ועל העדויות החדשות שמכוונות את הזרקור הרחק מזדורוב אל דמות אחרת והחסרתי פעימה. ניסיתי לתאר לעצמי מה יהיה אם אכן ייפתח התיק מחדש ויתברר בסופו של יום כי זדורוב אינו הרוצח. שהרי ישב כבר עשור שלם בתא מצחין בכלא באשמת רצח. איך בכלל מפצים אדם ומשפחה על טעות שכזו. ושוב אני מוצאת את עצמי רצה קדימה מדי, מכריעה הכרעות רק על סמך תחושת הבטן שלי, הבטן שלי שמתהפכת בקרבה כבר 10 שנים.

ואם אני חשה כך, מבולבלת, נסערת, תועה – מה עובר בנשמתה של אילנה ראדה האישה האמיצה הזו, אמה של תאיר? איך בכלל ניתן לשאת אירוע כזה? איך אפשר להסתובב עם ההרגשה שרוצח בתך מסתובב חופשי וכי האדם הלא נכון יושב בכלא?
קטונתי!

כתבה מעניינת:

יובל שולמן מדליות אליפות עולם התעמלות אומנותית צילום פרטי

אלופת העולם מכרמיאל: המטרה – מדלייה באולימפיאדה

שתפויובל שולמן (14.5) חזרה מאליפות העולם ג׳וניור לנערות עם שתי מדליות זהב ושתי מדליות כסף …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *