Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1515327062:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 19220
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2017/12/Screen-Shot-2017-12-18-at-10.52.47-AM.png
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-title] => Array
        (
            [0] => מכורה לנוסטלגיה
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-description] => Array
        (
            [0] => אתר זהר הצפון / בלוגים - שירלי גורן
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw_text_input] => Array
        (
            [0] => נוסטלגיה
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => נוסטלגיה
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => מכורה לנוסטלגיה
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => מכורה לנוסטלגיה
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 58
        )

    [_yoast_wpseo_content_score] => Array
        (
            [0] => 30
        )

    [_yoast_wpseo_primary_category] => Array
        (
            [0] => 284
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 179
        )

    [rank_math_primary_category] => Array
        (
            [0] => 284
        )

    [rank_math_title] => Array
        (
            [0] => מכורה לנוסטלגיה
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => מכורה לנוסטלגיה
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => נוסטלגיה
        )

    [rank_math_facebook_title] => Array
        (
            [0] => מכורה לנוסטלגיה
        )

    [rank_math_facebook_description] => Array
        (
            [0] => אתר זהר הצפון / בלוגים - שירלי גורן
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)

מכורה לנוסטלגיה

28/12/17 Uncategorized 179 צפיות

שתפו

חשבתי שאני מכורה לשוקולד ולעוגות גבינה בעיקר עם פירורים , חשבתי שאני מכורה מאד לסדרות אוסטרליות – עיין ערך מנצחים ומפסידים ואהבה מלידה , מכורה לאדרנלין – עיין ערך צניחות חופשיות ומצנחי רחיפה בעברי הלא רחוק, הייתי בטוחה שאני מכורה קשות לטיסות לחו"ל אחת לכמה חודשים בהחלטות ספונטניות וליעדים הזויים – עיין ערך מוזמביק, איי הפיליפינים, בוליביה, ברבדוס, ניו זילנד והרפובליקה הדומיניקנית בשנים האחרונות.

ואז ערב אחד לפני כשבועיים בחורה אחת מקורית בשם שני אבוטבול , כרמיאלית בנשמה החליטה לפתוח קבוצה, אחת מני רבות בעמודי הפייסבוק וקראה לה "זכרונות ילדות כרמיאל". לכאורה עוד קבוצה כרמיאלית בין רבות החוברת לכרמיאלים מדברים, כרמיאל הבית שלי או כרמיאל שלנו. אם הייתי חוזה את ה"סכנה" שבהתמכרות אולי לא הייתי כלל מצטרפת אליה, אבל ברגע שהעליתי את הפוסט הראשון פשוט לא יכולתי להפסיק. עם הפוסט האישי שלי זרמו להם פוסטים דומים שכללו תמונות, זכרונות, ציטוטים ועוד כהנה וכהנה צילומים ועדויות למה שקרה פה בעיר המדהימה הזו החל משנת 1964 ועד לא מזמן, עיר שהיתה מעין קיבוץ מגובש בשנותיה הראשונות.

בן רגע הקבוצה הזו שאבה אותי אליה פנימה כאילו חיכתה לי שם בקצה פרוסת עוגת גבינה עסיסית או מתנה צניחה חופשית נוספת או שמא פרס טיסה ליעד קסום נוסף מעבר לאוקיינוס. אבל לא, כל מה שחיכה לי שם היה זיכרון מתוק או עצוב, געגוע וערגה לימים קסומים שחלפו להם והסולידריות שעטפה את כל משתתפי הקבוצה ללא הבדלי גיל, מין וצבע היתה כה חזקה שפשוט לא הצלחתי להפסיק להיכנס אליה שוב ושוב וכמוני רבים אחרים. לא יודעת להסביר מה עושה אותה כל כך שונה, את הקבוצה הזו מקודמותיה הכרמיאליות אבל זו פשוט עובדה. בן הרף הצטרפו 10000 חברים ועוד היד נטויה, צצו להם מן האוב אנשים יקרים מעברינו, אנשים שלא שמענו מהם יובלות. שלל התמונות, הזכרונות, האזכורים והציטוטים מאותם ימים בואכה שנות ה-70 הבועטות ושנות ה-80 וה-90 עלה וגאה, נכסי צאן ברזל הועלו בזה אחר זה על עמודי הפייסבוק ואנשים מכל שכבות הגיל הגיבו על אותם פוסטים מזויות ראיה שונות  ומתקופות שונות. פשוט מראה מרהיב!

קבוצה חוצה גילאים, חוצה גבולות, מגדרים, תפקידים וסמכויות, ערבוביה של מורים ותלמידים, ספרנים וקוראי ספרים, שכנים משכונות שונות בעיר – היא בהחלט סוג של גאוניות.

אז תודה לך שני על הרעיון ותודה לכולכם על השיתוף ועל האפשרות להיות חלק מדבר עוצמתי כזה.

ורק בכדי שתבינו את "חומרת מצבי ואת גודל התמכרותי" – יצאתי ביום א' מביתי לכיוון עבודתי מצוידת בגיבוי נייד בו יש את כל אוצרות העבר שסרקתי לפני שנים , שלל תמונות וזכרונות כדי שיהיה איתי בעבודה ואוכל להמשיך להעלות תמונות. הבנתי את גודל ההתמכרות כשנכנסתי לרכבי, שמתי פעמיי חזרה לביתי, השארתי את הגיבוי בבית והחלטתי שצריך להתחיל לטפל בהתמכרות הזו ויפה שעה אחת קודם.

אינני אחראית על מה יקרה בשעות הערב כשאשוב הביתה….

אוהבת אתכם כרמיאלים באשר אתם!   

כתבה מעניינת:

שתיין צילום אילוסטרציה: Pixabay

קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?

שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

זהר הצפון פרסום בע"מ טל:04-9587111 04-9905344 04-9981444 רחוב הגליל 2 ת.ד 473 כרמיאל 21614
© כל הזכויות שמורות 2024