אריה דרזי. צילום פרטי
אריה דרזי. צילום פרטי

ממעמקים – המתים יספרו לך הכול

שתפו

אמירה מקרית של נער צעיר חיברה בין אריה דרזי מכרמיאל לבין נושא הנצחת זכר השואה. היום, בגיל 68, הוא מוציא ספר ביכורים – רומן שעוסק ביהדות יוון אשר רובה נספתה בשואה

מאת גיל דובריש

בגיל 68, אחרי 16 שנים שהקדיש מחייו לנושא הנצחת השואה ביוון, מוציא אריה דרזי, גימלאי מכרמיאל, ספר ביכורים בשם ״ממעמקים – המתים יספרו לך הכול״. זהו רומן בדיוני המבוסס על אירועים אמיתיים מתקופת השואה, ובמרכזו מסע שמנהלים היסטוריון ישראלי ואהובתו, העובדת הרשות העתיקות ביוון, בעקבותיו של צעיר יהודי מסלוניקי שנמלט מאימת הנאצים. השניים מנסים לגלות מה עלה בגורלו של אותו צעיר, אשר פעל בשליחות הרב שלו וניסה להעביר כתבי קודש מיוון לירושליים, בתקווה שהדבר יביא להצלת העם היהודי מציפורני הנאצים.

את החיבור בינו לבין הנצחת זכרה של השואה, חב אריה לנער צעיר ולאמירה מקרית שזרק לחלל האוויר – וכך פתאום, הפך נושא השואה לחלק בלתי נפרד מחייו.

דרזי, קרימינולוג בהכשרתו, עבד 15 שנים בעיריית כרמיאל ועוד 27 שנים בעיריית חיפה, במינהלי הרווחה, וטיפל בבני נוער בסיכון, בנפגעי סמים, באסירים משוחררים ובדרי רחוב. הוא תושב כרמיאל מאז שנת 1980, עזב ל-10 שנים והתגורר במושב גבע כרמל, אך חזר יחד עם אשתו לכרמיאל אחרי ששניהם פרשו לגימלאות.

משפחתו של דרזי עלתה מעיראק שם חוותה בעבר פרעות קשות. כמו בבתים של שורדי שואה רבים, גם בביתו הוא, העדיפו שלא להיזכר בעבר ולא לספר על הפרעות. אל נושא השואה הגיע כאמור, די במקרה. ״כאשר ניהלתי את מחלקת קידום נוער בעיריית חיפה, עלה לדיון הנושא של יום השואה, ואז מישהו מהנערים זרק את המשפט, ׳אה, אשכנזים…״ מספר אריה. ״באותו רגע הבנתי כמה חסר לדור הצעיר ידע אמיתי על השואה. התחלתי לנבור בספרי ההיסטוריה וחיפשתי מידע על השואה באזור הבלקן, גיליתי שאין בכלל תיעוד על העניין, חוץ ממשפט באחד הספרים שבו הוזכרה קהילת יהודי סלוניקי שנשלחה לאושוויץ. החלטתי להתחקות אחרי הנושא״.

הספר ממעמקים המתים יספרו לך הכול
כריכת הספר ״ממעמקים -המתים יספרו לך הכול״ מאת אריה דרזי

החל משנת 2003 יזם אריה דרזי יציאת משלחות נוער בסיכון לסלוניקי, כדי להתחקות אחרי גורלה של קהילת יהודי יוון. ״באותו שלב, למרות ניסיונותיי למצוא שותפים למימון המשלחות, כמעט לא היה אף גורם שהסכים להשתתף, הכסף הגיע ברובו ממשפחת קרסו בארץ ומגורמים בחו״ל. מי שעזרה לי מאוד בנושא הייתה שגרירות ישראל ביוון״.

דרזי הוציא ליוון 6 משלחות נוער. ״במסעותיי עם משלחות הנוער ראיתי את ההזנחה הקשה בבתי העלמין של הקהילה, חרה לי הלב. היה לי חשוב לנקות, לתקן, להדליק נר על הקברים״ הוא מספר. בשנים שלאחר מכן, יזם יציאת משלחות של מבוגרים שביקרו בבתי העלמין של קהילת יהודי יוון, שיקמו וניקו אותם. ״נפגשתי עם ניצולי שואה מיוון ובני משפחותיהם שעלו ארצה, הם ביקשו ממני לבדוק את קבריהם של אהוביהם, סבא, סבתא, הורים, אחים. עשיתי זאת כפעילות פילנטרופית ביחד עם אשתי״.

״העניין הזה התגלגל במשך שנים, היה חשוב לי להביט בעיניהם של ניצולי שואה ולהעלות חיוך על פניהם, להראות להם תמונות אחרי ששיקמנו בית עלמין שבו קבורים יקיריהם או אנדרטה לזכר הנספים. הקשר עם ניצולי שואה, שלא יכולתי לסרב לבקשותיהם ולומר להם לא, זה מה שדחף אותנו להמשיך ולעשות זאת״.

כל השנים הללו, איתר אריה ניצולי שואה מקהילת יוון שהתגוררו באזור הצפון ותיעד את המסעות ואת סיפור חייהם של הניצולים. ב-2014 זכה  דרזי לכבוד רב, כאשר הוזמן לטקס ממלכתי להסרת הלוט מעל אנדרטה לזכר יהודי האי קוס שנספו בשואה. לאחר מכן הוריד הילוך מסיבות בריאותיות ובהמשך פרש לגימלאות.

גירוש יהודי יוון צילום מהארכיון הגרמני הלאומי
גירוש יהודי יוון. צילום מהארכיון הגרמני הלאומי (אין קשר לכתבה)

״התיעוד שביצעתי נועד להנציח את מה שקרה ליהדות יוון. לצערי הרב, ישראלים רבים שמגיעים לנפוש ביוון בכלל לא מודעים להיסטוריה היהודית במקום, אפילו במקומות הכי תיירותיים שם. עם זאת, יש סיבה לתקווה –  בשנים האחרונות המודעות בארץ לכך שהיתה שואה גם בבלקן וביוון הולכת וגדלה, הנושא מוזכר יותר ויותר״.

– מה גרם לך להוציא ספר לאור?

״אחרי בערך 16 שנים שבהן עסקתי בנושא, רציתי להעלות על כתב תיעוד מסכם של השואה ביוון. חשבתי איך אני מוציא ספר על הנושא, אבל שלא יהיה עוד ספר היסטוריה, אלא משהו שנגיש לצעירים. החלטתי לכתוב רומן בדיוני המבוסס על אירועים אמיתיים. הספר לוקח את הקוראים למסע בכל יוון, בין קהילות ומקומות שונים שבהם חיו יהודים״.

על הספר עבד אריה למעלה משנתיים והוא רואה בו מעין סגירת מעגל של מפעל חייו, להנציח את זכרה של יהדות יוון.

הספר מוקדש למשפחתו ולאחיו שנפל בעת מילוי תפקידו בצבא, מוקדש לכל הגיבורים והגיבורות, שורדי השואה, המתמודדים מדי יום ביומו עם זכרונות העבר, ולזכרם של ניצולי השואה שאינם עוד בחיים במטרה להמשיך בצוואה שהורישו לנו – לזכור ולא לשכוח״.

״לצערי הרב, אני פוגש פעמים רבות בניצולי שואה, והכאב שלי אדיר״ אומר אריה. ״הם חיים בבדידות, בתנאי מחיה קשים, בדלות, קשה לראות את זה. חלקם הגדול עדיין חי בתחושת גאווה שהם לא צריכים עזרה ולא פונים בבקשה לסיוע, אבל חייבים לעזור להם. נזכרים בהם פעם אחת בשנה, ביום הזיכרון לשואה, וזה לא מספיק״.

את  ספרו של אריה דרזי אפשר לקנות באתר של הוצאת ספרי ניב, היכנסו לקישור: https://bit.ly/3GOwkBe

כתבה מעניינת:

רוני קריבוי אחרי חזרתו מהשבי ביחד עם ההורים. צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

10 ימים לשובו של רוני מהשבי: "נולדתי מחדש, יש לי שני ימי הולדת"

שתפושבוע וחצי חלף מאז השחרור המרגש של רוני קריבוי מכרמיאל, שהיה חטוף במשך 51 ימים …


תגובה אחת

  1. יהודה שמש

    אריה היה אלוף האלופים בתחום עבודתו עם נוער ובעיקר בהנצחת שואת יהודי יוון לבני הנוער, מטופליו.
    בשנת 2005 נעזרתי רבות מידענותו המופלאה בנושא וכן בעניינים תקציביים וטכניים מול עמותות ומול קהילת סלוניקי, כשיזמתי פרויקט דומה למטופלי, נוער וצעירים במצוקה, את "לימודי שואת יהודי סלוניקי וצ. אפריקה". אריה המשיך לסייע לי רבות לאורך השנים, ומדובר על שש משלחות.
    אריה, כשמו כן הוא! אריה מונחה מטרה שהציב לעצמו יעדים ומטרות בנושא השואה, ועמד בכולן.
    ומי כמוני יודע כמה מכשולים היו כשרוצים להוציא אל הפועל פרויקט גרנדיוזי כזה.
    שאפו אחי היקר, על הוצאת הספר. בטוחני שהבאת את כל כשרונותיך המופלאים בתהליך הכנת וכתיבת (הריון מעולם הפילים) הספר המרתק!
    כה לחי!!!
    אחיך שאוהב אותך אהבת נפש!
    יהודה שמש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *