נהג העיר ונהג הכפר

שתפו

ששון ושמחה במשפחה, הבת שלי הוציאה רישיון נהיגה השבוע, ואני כמי שלא מקלה ראש בענייני בטיחות, העברתי לידיה את ההגה מיד אחרי ששולמה האגרה, במטרה לנצל כל יום שהוא חובה במסגרת תקופת הליווי של נהג מנוסה, לנהגת החדשה שלי.

למען הסר ספק באשר לכתוב כאן, את לימודי הנהיגה שלה עברה ביתי, בכרמיאל, על ידי מורה נהיגה מצוין!

הנהיגה הראשונה שלה כנהגת, הייתה בפרברי העיר חיפה, כשכבר באותו היום צלחה חצי מדינה ונהגה בערים גדולות אחרות כמו חדרה, רחובות ו… תל אביב!

ובכן אמרת תל אביב, אמרת הכל!

תל אביב, יש בכבישיה ענייני דרכים שאינם מוכרים למי שלומד נהיגה בפריפריה, כשעיקר הבעיה הוא ריבוי הנתיבים, כשביניהם שזורים להם נתיבי התחבורה הציבורית, הייחודיים לערים הגדולות, ושלעיתים מצליחים לתעתע גם בוותיקי הנהגים. ולמי שאינו מכיר גם את הדרכים בתל אביב ונאלץ להיעזר באפליקציית ניווט, הצרה הופכת לכזו שמקבלת גושפנקא מגורם שכביכול "מבין עניין"- כגון, כלי העזר הבלתי ניתן לערעור, הוויז!

אז שירכנו דרכנו בתוך הכרך הסואן, בכביש של חמישה או שישה נתיבים לכל כיוון, נשמעות להוראות הוויז, כשזה לפתע מורה לנו להיצמד לנתיב הימני… והנתיב הימני, מה לעשות, הוא נתיב התחבורה הציבורית המסומן בקווים צהובים… אבל דקות קודם לכן עברנו בשד' מנחם בגין וגם שם היו נתיבים צבועים בגוון דומה, אלא שאלה, היו צבועים בגוון הצהוב ההוא, כיוון שעובדים באותו כביש…. אז מה נכון לעשות? מתי הכביש הוא נת"צ ומתי הוא כביש שמבוצעות בו עבודות?

– ובכן, סביר להניח שעל השאלות האלה כל נהג וותיק יודע לענות, אך מה על הנהגים החדשים? אותם אלה שמעולם לא נהגו במטרופולין? אני מניחה שבמסגרת לימודי הנהיגה, הם בוודאי שמעו על הנתיבים המוקצים לתחבורה ציבורית (נת"צ) ועל האיסור לנהוג בהם, אך מעולם לא התנסו בהם, בטח לא עם מורה לנהיגה, שידע להדריך אותם בנהיגה בכבישים כאלה שלאורכם אותם נת"צים.

מה שנראה לי טריוויאלי כנהגת ותיקה, שכבר הספיקה לחוות את הנהיגה בכבישים של ערים גדולות אחרות בעולם, ממש לא ברור למי שזה עתה עלה על ההגה לראשונה בחייו. והדבר הראשון שעלה לי לראש היה השוואה של המצב הזה ללימוד שחייה בהתכתבות.

אז בהחלט חכם כל עניין הליווי הזה, של נהג מנוסה, משך תקופת ההכשרה שלפני קבלת רישיון נהיגה קבוע, אך אולי אפשר להפחית עוד במעט את הסיכון של נהיגה בידי נהגים חדשים בכבישים סואנים, ולחייב בשיעור אחד או שניים על ידי מורה לנהיגה בעיר גדולה כלשהי.

לעת עתה, המעט שאפשר לעשות כדי לשמור על חיי הנהגים החדשים שלנו, הם ליווי והדרכה אינטנסיביים עם קבלת הרישיון הזמני וטרם נהיגה עצמאית, כי הניסייון בנהיגה, הוא הלימוד האמיתי – וכל המרבה הרי זה משובח.

והס מלהזכיר את עלויות הביטוח המטורפות לנהגים חדשים, בגינן נהגים חדשים רבים, כלל לא זוכים לנהוג בתקופת ההכשרה – וזה עוד נושא חשוב ומקומם שכדאי לתת עליו את הדעת.

כתבה מעניינת:

חגיגת קונצילה ריגטה עם עגבניות שרי צלויות, קלמטה ומוצרלה צילום אפיק גבאי (1)

קונצילה ריגטה – איטלקית 100%

שתפומתחשק לכם איטלקית 100% על הצלחת? קבלו מתכון של פסטה קונצילה ריגטה עם עגבניות שרי …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.