Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1565717317:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 31868
        )

    [_wp_page_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [_ning_settings] => Array
        (
            [0] => a:1:{s:9:"allow_ads";s:1:"1";}
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_the_champ_meta] => Array
        (
            [0] => a:5:{s:7:"sharing";i:0;s:16:"vertical_sharing";i:0;s:7:"counter";i:0;s:16:"vertical_counter";i:0;s:11:"fb_comments";i:0;}
        )

    [photographr] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_photographr] => Array
        (
            [0] => field_526e88dd85757
        )

    [journalist] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_journalist] => Array
        (
            [0] => field_526e890585758
        )

    [youtube] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_youtube] => Array
        (
            [0] => field_5309e571a1762
        )

    [youtube2] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_youtube2] => Array
        (
            [0] => field_5371dcbebf175
        )

    [rank_math_permalink] => Array
        (
            [0] => סוזי-קונינסקי-יומסע-פרק-ראשון
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => דממה בחדר, שולחת עוד חיוך מרגיע, (מאמינה שעכשיו היא או הוא יתחילו לספר) סוגרת את הדלת, והוא מתחיל "חושבים שאני הטרדתי את העובדת שלי ".".
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => סוזי קונינסקי
        )

    [rank_math_primary_category] => Array
        (
            [0] => 2080
        )

    [rank_math_seo_score] => Array
        (
            [0] => 63
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:5:"index";}
        )

    [rank_math_facebook_title] => Array
        (
            [0] => פורטל זהרנט | יומסע | סוזי קונינסקי
        )

    [rank_math_facebook_enable_image_overlay] => Array
        (
            [0] => off
        )

    [rank_math_facebook_image_overlay] => Array
        (
            [0] => play
        )

    [rank_math_twitter_use_facebook] => Array
        (
            [0] => on
        )

    [rank_math_twitter_card_type] => Array
        (
            [0] => summary_large_image
        )

    [rank_math_twitter_enable_image_overlay] => Array
        (
            [0] => off
        )

    [rank_math_twitter_image_overlay] => Array
        (
            [0] => play
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 1145
        )

)

סוזי קונינסקי, יומסע פרק ראשון

שתפו

סוזי קונינסקי

עו"ד פלילית מחברת עורכי דין ניימרק-בכר

 

 

 

 

בום! הפסקתי לנשום, רעד בגופי, הדופק עלה, זעה קרה עטפה את כל כולי, זעקתי מתוך נשמתי "למה אלוהים למה הם בחרו אותי, למה אני"?. הרי כולם יודעים שאני מאמינה בנשים, תומכת בנשים, אוהבת את הכוח הנשי.. למה אני?

בוקר יום ראשון, (11.8.19) יום תענית ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים. תשעה באב. הם נכנסו בשקט ובדממה למשרד ושאלו בקול שקט ומבט מושפל.. "את עורכת  הדין שעוסקת בפלילי"?

חייכתי, היה ברור שהם הגיעו אלי, ניסיתי לתת להם תחושת ביטחון, "אני כאן עבורכם", התפללתי שהפעם לא  מדובר באונס, פדופיליה ולא ברצח.

הם נכנסו לחדרי בצעדים שקטים, בקושי שמעתי שהם איתי, העיניים שלהם ריצדו, הם בחנו את התעודות, ההשכלה, דממה בחדר, שולחת עוד חיוך מרגיע, (מאמינה שעכשיו היא או הוא יתחילו לספר) סוגרת את הדלת, והוא מתחיל "חושבים שאני הטרדתי את העובדת שלי ".

בום! הפסקתי לנשום, רעד בגופי, הדופק עלה, זעה קרה עטפה את כל כולי, זעקתי מתוך נשמתי "למה אלוהים למה הם בחרו אותי, למה אני"?. הרי כולם יודעים שאני מאמינה בנשים, תומכת בנשים, אוהבת את הכוח הנשי.. למה אני?

היא לידו (אשתו), דמעות בעיניה, מלטפת את ידו, מנסה לחזק אותו.

האם הזוגיות שלהם תחזיק מעמד או תתרסק?

בקולו השקט הוא מספר שכנראה תוגש בקרוב תלונה במשטרה והם חוששים מהגשת כתב אישום ומשפט, הם חוששים מהתקשורת והרשתות החברתיות, הם חוששים שיפגעו להם בילדים, הם חוששים מהחוקים, מפוחדים ומושפלים, מה יהיה על ההורים שלהם, מה החברים יגידו, והאם הזוגיות תחזיק מעמד גם "בסערה"?

כעורכת דין פליליסטית אני מודעת לעובדה כי קיים חשש עצום משפת המסתורין של החוק, הפרוצדורה, הזכויות "אם בכלל", מהמשטרה ומהכלא.

אני צופה את פני העתיד, יודעת איך תראה הכותרת הבא בעיתונות המקומית, מכירה מקרוב את השיימינג והווירליות ברשתות החברתיות..(לרגע מרגישה חנק בגרוני) מהרהרת איך תראה הכותרת.. שוב שומעת את המוח צועק "סוזי מה את צריכה את התיק הזה"

אני מודעת לעוצמת התקשורת, לעוצמת הפייסבוק, העיתונות, השיח הציבורי , ושואלת את השניים.. למה בחרתם אותי?

ובכל זאת, סוזי קונינסקי לוקחת את התיק או לא?

הוא  לוחש , "סוזי, לא עשיתי כלום", זה נכון שהיינו ידידים, שוחחנו בפלאפון במהלך היום, זה נכון שהרגשתי שיש לי חברה אבל "הטרדה"? "את לא מבינה מה עובר עלי, כמה אומץ עד שסיפרתי לאשתי, אני לא עשיתי כלום"! בקולו המתחנן הוא מוסיף "אני רוצה להמשיך לחייך, לחיות, את מבינה שאני חייב עורך דין שיצליח לנתח את המצב ולהבין איך ולמה, את סוזי ורק את תצליחי להוציא את האמת לאור, את תחקרי את העובדות, הנסיבות ותסבירי לנו את מצבינו בראייה משפטית". "אם את מאמינה בכל ליבך  כולם יאמינו". (זה הרגע שאני פחות אוהבת, מעבירים אלי את  "אחריות"), מעורכת דין הפכתי תוך כדי שיחה לשותפה מלאה ברגשות שלהם?

דקה דומיה, שמעתי את הנשימות בחדר, מהרהרת, מתבוננת בזוגיות הקסומה בין השניים, במצוקה, אוספת את מחשבותיי, בוחנת את האירוע, החשש, הפחד, הזוגיות ובעיקר את ההשפלה מול הרעיה.

עיניהם של השניים מושפלות מטה, אני מנסה לתפוס מבט, להתבונן בעיניים, מנסה להבין משפת גופם האם ניתן לסמוך עליהם או שלא?

בקולי המלטף אמרתי .. מתחילים "אני רוצה לשמוע מההתחלה ועד הסוף" , בשקיפות מלאה, אחרת זה פשוט לא ילך.

הוא נשבע שוב ושוב שלא היו דברים מעולם, הכול פרי דמיון וניסיון סחיטה.

אספתי ראיות, שאלתי שאלות, אנחנו מוכנים לכל תרחיש

לקחת או לא את התיק?

הרגשתי צמרמורת קלה בגופי, (הסימן הגיע) לקחתי את התיק!

אני סבורה שיש לו הסברים מציאותיים ומתקבלים על הדעת

אני מתפללת עבורם שיעברו את הפרשה בשלום.

סיכום היום

אני סוזי קונינסקי אוהבת אתגרים, בלי לחץ בלב, אני מנסה לפזר אור בעולם

החיים מלאים בעומק, הפתעות, אנרגיה והזדמנויות, בבקשה אל תשפטו איש עד שלא יורשע

אני מודה שאני שונה ואמיצה !.

 

נכנסתי הביתה בשעה 20.30 כל שרציתי זה לחבק את האיש שלי ולהודות לאלוהים על כל מה שנתן לי

 

כתבה מעניינת:

בת שבע אבוחצרה. צילום: אלון בראונשטיין

בת שבע אבוחצרה: ״אנו חייבים לשמור על כרמיאל מאוחדת למען היום שאחרי״

שתפוחודש וחצי עד לקו הסיום ונדמה שהמועמדת לראשות העיר בת שבע אבוחצרה במגמת התחזקות • …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *