בית / Fun / פרשת השבוע - הרב יעקב ידיד / סוכות: מצוות השמחה בחג הסוכות

סוכות: מצוות השמחה בחג הסוכות

א. לשמוח אבל באמת.

לכל אדם באשר הוא יש מחויבויות, מחויבות למשפחה, מחויבות לעבודה, מחויבות למדינה ועוד. אנשים אמנם לא אוהבים להתחייב, אבל כולנו נאלצים לכמה וכמה מחויבויות.   כשעושים משהו מתוך מחויבות, לעיתים הוא גם נראה מאולץ, מרגישים על העושה שאיננו עושה בהתלהבות ובשמחה, הוא עושה כי הוא חייב, ואם הוא יצליח "לצאת מזה", לא תיראה אותו שם. אבל לרוב אי אפשר לקבוע על פי מראה חיצוני אם האדם עושה זאת מתוך רצון או בהכרח. ניקח לדוגמא: מנהל העבודה שלך הזמין אותך לשמחה שהוא אירגן, אתה חייב ללכת כי הוא מנהל העבודה שלך, ואתה ממש לא רוצה לריב איתו, אבל אתה ממש לא רוצה ללכת, כי חבל לך על ערב מבוזבז. אתה לובש את חליפת הערב, עם החולצה היפה שלך, לובש חיוך מזוייף על פניך, והולך לשמחת המנהל. בפנים, בתוך החב אתה רק מחכה שזה ייגמר, אבל בחוץ הכל נראה בסדר. הרבה פעמים דווקא השמחה שמוצגת בחוץ כשמחה, מבפנים היא ריקנות גדולה, ולעיתים אף עצב. אפשר לזייף שמחה,  לחשוב שאתה שמח, לקפוץ באולם ריקודים עד אחרי חצות, אבל אין שמחה אמיתית בלב. שמחה אמיתית משאירה רושם, היא עמוקה, היא מעניקה כוחות, בריאות ועוצמה לאדם. כשהיא אמיתית אין דומה לה, ואז מתעצם האדם וגדל. אבל כשהשמחה היא מבחוץ, כשאין בלב שמחה אמיתית, היא משאירה אחריה חלל של יאוש וציניות, הרבה קוצים דוקרניים. חג הסוכות הוא חג של שמחה, ננסה לעמוד בקצרה על אופיה של שמחה זו.

ב. המצוה הקשה בתורה

מכל החגים שבתורה נקשרה השמחה דוקא בחג הסוכות. אחרי ימי היראה הגדולים, ראש השנה ויום הכיפורים באים ימי השמחה ופורצים בעוצמה רבה. מקובל בשם הגאון מוילנא לומר שהמצוה הזו של "ושמחת בחגך והיית אך שמח" היא המצוה הקשה ביותר בתורה, כיוון שהיא חלה כל ימי החג, ולשמוח ברצף שמונה ימים, ואפילו לרגע אחד לא להסיר את עצמך מהשמחה הזו, זהו קושי גדול,  שהוא אפשרי רק אם באמת הינך מבין את עומק המשמעות של החג המיוחד הזה. חג הסוכות מרובה במצוות, הסוכה, וארבעת המינים, וניסוך המים, והושענא רבה, ואחריו שמיני עצרת, והוא עוטף אותנו בהם, והשמחה היא נקודת המוצא הפנימית של כל ההרגשות וההתעלות של הימים הקדושים שאנו עומדים לקראתם.  מנהג חלק גדול מעדות ישראל הוא לקרוא את מגילת קהלת בשבת חול המועד סוכות, שלמה המלך שכתב את קהלת מתלבט בעניינה של השמחה, לעיתים הוא כותב: "ושבחתי אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח…" (קהלת ח' ט"ו), אך לעיתים הוא דוחה את השמחה: "לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זו עושה" (קהלת ב' , ב'). איזו שמחה שייכת לסוג הראשון המשובח, ואיזו שמחה שייכת לסוג השני הדומה יותר להוללות?

ג. השמחה בבית המקדש

שיאה של שמחת חג הסוכות היה בבית המקדש, חז"ל מתארים פעמים רבות את עוצמת השמחה ההיא, ואת גודל היקיפה. כך לשון חכמים במשנה (סוכה פרק ה' משנה א'): "אמרו: כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו". שמחת בית השואבה בניגוד לשמחות אחרות היתה עמוקה יותר, ומקיפה יותר, וההיערכות לקראתה היתה כבר קודם על ידי הכהנים: "במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תקון גדול ומנורות של זהב היו שם וארבעה ספלים של זהב בראשיהן וארבע סולמות לכל אחד ואחד וארבעה ילדים מפרחי כהונה ובידיהם כדים של שמן של מאה ועשרים לוג שהן מטילין לכל ספל וספל: מבלאי מכנסי כהנים ומהמייניהן מהן היו מפקיעין ובהן היו מדליקין ולא היה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה"  האור שפרץ מבית המקדש בימים אלה היה אור שהאיר את כל חצרות הבתים בירושלים, אבל לא רק האור היה גדול, גם הקול והשירה: "חסידים ואנשי מעשה היו מרקדים לפניהם באבוקות של אור שבידיהן ואומרים לפניהן דברי שירות ותושבחות והלוים בכנורות ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות ובכלי שיר בלא מספר על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים כנגד חמשה עשר שיר המעלות שבתהלים שעליהן לוים עומדין בכלי שיר ואומרים שירה" (המשך המשניות שם). מדברי המשנה אנו למדים עד כמה חשובה היתה לחכמים אותה השמחה, והם עצמם היות הרוקדים והשמחים, והמשמחים שם. עד שמעיד על עצמו אחד מהתנאים כי בימים אלה "לא ראינו שינה בעיננו".

ד.  מה מניע את השמחה?

ראיתי בשם מו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל שנפטר לפני שלוש שנים בחג הראשון של סוכות, שהיוד ליכולת לשמוח כל כך מתחיל בצאת יום הכיפורים. כל השנה מלוכלכים אנחנו בעבירות שונות, ומתמעטת מאיתנו דמותינו האמיתית, והנה בא יום הכיפורים ואנחנו צמים, ומתוודים ומתקנים את עצמנו והקב"ה מטהר אותנו, ואנחנו שוב טהורים לפניו, וזו שמחה גדולה. תמיד אחרי שאדם מתנקה מלכלוך כלשהו ישנה הרגשת שמחה בלב, כשמתנקים באחת מכל מכשולות הלב על אחת כמה וכמה. חזרת האדם לעצמו, למדרגתו, למקום המתאים לו יוצרת שמחה.  וידועים דברי חז"ל במדרש תנחומא, שכשאדן נכנס לדין אל השופט, והוא יוצא משם אינך יודע אם יצא זכאי או חייב, אבל אם הוא יוצא מבית המשפט כשזר פרחים בידו סימן הוא שהוא ניצח בדין. כך ישראל נכנסים לימי הדין ולא ידוע אם זכאים או חלילה חייבים, אבל אחר כך בא סוכות והם יוצאים כשארבעת המינים בידיהם, וברור אם כן שהן ניצחו בדין. הטהרה והכפרה הם מקור לשמחה אמיתית, שהרי יש סיבה הנוגעת לפנימיות של אדם, ומתוך שהסיבה פנימית, השמחה מגיעה מבפנים, היא קיימת ואמיתית.

ה. שואבים מים, ורוח הקודש

אולם שמחת בית השואבה נוסדה מיסודה על שאיבת המים לניסוך המים על גבי המזבח שנעשה בחג הסוכות. כל השנה ועל כל קרבן מנסכים כלומר מוסיפים לקרבן יין. אולם בחג הסוכות שזה הזמן להתחיל ולהתפלל על הגשמים של שנה זו, היו מנסכים מים על גבי המזבח. השאיבה של המים ממעיין השילוח והבאתם לבית המקדש היתה מלווה בשמחה הגדולה הזו שהזכרנו. אבל חז"ל אומרים שלא רק מים נשאבו שם. לפי דברי חכמים שאבו שם גם רוח הקודש, לפי קבלתם יונה הנביא עלה לרגל ושם שאב לראשונה את יכולת נבואתו. כמובן שלא כל אחד יכול היה לחוש זאת, היה צריך להיות מוכן וראוי לכך, אבל מי שהיה ראוי היה יכול להתקרב אל הקודש יותר ויותר דרך עוצמת ההארה שהיתה במקדש בימים אלה. אין לנו מקדש עדיין, אבל בתפוצות ישראל נהגו לערוך חגיגות של שמחת בית השואבה, כל קהילה לפי מנהגה, נתפלל שנזכה בע"ה בשנה זו לשמוח באמת בשמחת חג הסוכות, ולשאוב את עצמנו למעלה.

שתפו

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת תרומה: עומדים מול ארון הקודש ביראה

בס"ד במרכזו של כל בית כנסת, עומד ארון הקודש. בו מונחים ספרי התורה, פרוכת מכסה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

SHOP NOW
close-link
//set menu items with childrens to be clickable