זהר.נט חדשות כרמיאל
ירון סלע וסופי גורג’י מכרמיאל שבילו בכרתים, נקלעו לחוויה האיומה ביותר בחייהם, כאשר המטוס שלהם נאלץ לנחות נחיתת אונס בשל תקלה טכנית. ירון סלע: היינו קרובים להתרסקות, ראיתי את חיי עוברים לנגד עיניי
את הבילוי האחרון שלהם בכרתים, לא ישכחו סופי גורג’י וירון סלע במשך כל ימי חייהם. המטוס שהיה אמור לקחת אותם בחזרה ארצה, ביום ראשון בלילה, נאלץ לשוב על עקבותיו לאחר שהתגלתה בו בעייה טכנית חמורה. 150 הנוסעים על המטוס, ובהם הזוג מכרמיאל, היו תקועים בבהלה בין שמיים וארץ במשך כחצי שעה תמימה, עד לנחיתה.
סלע וגורג’י בילו בסוף השבוע בכרתים, שם חגגו שלוש שנים של זוגיות מאושרת ותיכננו לשוב ארצה בטיסה ביום ראשון בבוקר, על מנת שיוכלו לנוח מספיק זמן ולחזור רעננים לעבודה, למחרת. בשעה 11 בבוקר יצאו השניים על מטוס של חברת צ’רטר, כמתוכנן. אלא שחמש דקות בלבד אחרי ההמראה משדה התעופה הירקליון בכרתים, החלו הנוסעים להרגיש בבעייה כלשהי, המטוס החל להגיב בצורה מוזרה, וכאן החל הסיוט האמיתי.
ירון: “המטוס החל לנסוק למעלה, ואז ירד בצורה חדה למטה, ניסה להסתובב מצד לצד, התחושה הייתה מאוד מבהילה. הרגשתי שמשהו תקוע ושהמטוס לא מצליח להתקדם באוויר. כששאלנו את צוות הדיילים מה קורה, הם אמרו לנו שעלינו להישאר ישובים על הכסאות וחגורים, מבלי לזוז. המטוס המשיך לשנות גובה והיטה את הכנפיים מצד לצד, ההיסטריה של הנוסעים עלתה ככל שהזמן עבר. בשלב מסויים, תפסתי את עצמי רואה את כל חיי עוברים לנגד עיניי, אלה רגעים נוראיים, שבהם אתה אומר לעצמך, ‘מה קורה פה, האם זה הולך להיגמר כאן ועכשיו?’ בשלב מסויים נאמר לנו שעקב התקלה הטכנית ניאלץ לחזור לכרתים על מנת לתקן את הבעייה. המטוס ביצע ירידה חדה כלפי מטה וטס בגובה של מטרים בודדים מעל פני הים. הייתי בטוח שעוד מעט אנחנו מתנגשים במים ותכף שולפים לנו את חגורות ההצלה ומסכות החמצן. אחר כך התברר שהטייס רוקן את מיכלי הדלק כהכנה לנחיתת אונס”.
לדברי סלע, המטוס המשיך לקרטע באופן מבהיל תוך שהוא מתקרב לשדה התעופה הירקליון, התנדנד מצד לצד וביצע שוב ושוב סיבובים באוויר, ככל הנראה, כדי לשמור על איזון בדרך לנחיתה. סלע: “בסופו של דבר הטייס הצליח להנחית את המטוס בלי פגיעות כלשהן, כשנחתנו על הקרקע בערך חצי שעה אחרי ההמראה, הרגשנו תחושת הקלה עצומה, כאילו קיבלנו את חיינו במתנה. על הקרקע חיכו לנו הרבה צוותי חילוץ ורפואה, שהוזעקו למקום. למרבה המזל לא היה בהם צורך”.
הסיוט באוויר נגמר, אך לנוסעים ציפה חלק מורט עצבים נוסף, כאשר המתינו לתיקון התקלה. “המתנו בשדה התעופה, מנסים לעכל את מה שחווינו. הוסבר לנו שהמטוס צפוי להישאר על הקרקע זמן רב לביצוע התיקונים הדרושים. בשעה 3, כשעה וחצי אחרי נחיתת האונס, חברת התעופה סידרה לכל הנוסעים הסעות מאורגנות למסעדה בעיר, כדי לאכול ארוחת צהריים על חשבונה. נציגי החברה אמרו לנו שהתקלה חמורה מאוד, ולא ניתן יהיה להפעיל את המטוס באותו היום, לכן חכרה החברה מטוס אחר שיגיע מהארץ ויאסוף אותנו לנתב”ג. בסביבות השעה 9 בערב החל הצ’ק-אין ובשעה 11 ורבע בלילה, המראנו משם, כ-12 שעות אחרי מועד ההמראה המקורי”.
סלע מספר כי נוסעים בטיסה שוקלים להגיש תביעה ייצוגית כנגד חברת התעופה, וזאת בעקבות העיכוב הרב בטיסה. “למרות שהחברה התנהלה לאחר האירוע בצורה טובה ודאגה לנו לאוכל, האיחור הרב פגע בנו קשות. במקום לחזור בשעות אחר הצהריים, שבנו הביתה בסביבות 5 לפנות בוקר, לא הספקנו לנוח ולהתרענן, כי היינו חייבים להגיע ישר לעבודה בבוקר”.
על השאלה האם הוא מתכוון לעלות על טיסה בתקופה הקרובה, אומר ירון בחיוך רחב: “לא נראה לי שאוכל לעלות על מטוס, עוד זמן רב. זו הייתה טראומה אמיתית”.
