צילום: עידן אהרפי

סיפור סינדרלה

שתפו

עבור דודו מזרחי (31) פתיחת בר הגוסיפ בכרמיאל, הוא סוג של סגירת מעגל. הילד שהגיע לכפר הילדים רק אחרי שנפלט מכל המסגרות האחרות, הפך לאיש עסקים מצליח בתחום חיי הלילה בקריות, חזר לכאן כדי לפתוח את הגוסיפהדאנס בר הראשון בעיר, וגם חושף מדוע החליט שלא להציב שלט בכניסה למקום

מאת גיל דובריש

אחרי שמונה שנים בקריות, שם עסק בתחום חיי הלילה, החליט דודו מזרחי (31) לחזור לכרמיאל כדי לפתוח את הדאנס בר הראשון בעיר, הגוסיפ. ״עבורי זו סגירת מעגל, כרמיאל היא הבית שלי״ הוא מספר.

לא תמיד כרמיאל הייתה בית עבורו. מזרחי, נולד בטבריה ונקודת הפתיחה שלו, איך לומר בעדינות, לא הייתה טובה במיוחד. ״הייתי ילד אלים, הייתה לי בעיה עם מסגרות שונות, כמו בית הספר. בגיל 12 אחרי שהתגלגלתי בין בתים שונים, משפחות ומסגרות שונות, הגעתי לכפר הילדים״.

בכפר הילדים נחת דודו בבית של גיורא רנה. ״היה קשה בהתחלה. תהליך לא פשוט. כפר הילדים היה המסגרת הראשונה שבסופו של דבר התאקלמתי בה ואני חייב המון למקום הזה״ מספר דודו. ״גיורא תפס אותי חזק, נלחם עליי ולא ויתר, הוא ולילך אשתו עשו המון בשבילי. אפשר להגיד שהם הצילו אותי. אם לא כפר הילדים מי יודע איפה הייתי היום, כנראה במקומות אחרים לגמרי״.

אחרי שירות צבאי בצנחנים עבר מזרחי לקריות, שם החל את דרכו בתחום חיי הלילה, תחילה כברמן בפאבים ומועדונים בעמק האלכוהול ובהמשך יצא לדרך עצמאית. ״מגיל צעיר ידעתי שאהיה עצמאי, משהו שיהיה ללא סדר יום קבוע, משהו שהוא מחוץ למסגרת. בגיל 20 ומשהו הבנתי שזה מסתדר לי די טוב עם חיי הלילה והאירועים. מסלול החיים הביא אותי למצב שבו הייתי חייב לעמוד בזכות עצמי. העובדה שלא מאמינים בך, לא נותנים לך סיכוי להצליח ומתייגים אותך כבעייתי, זה רק מדרבן להוכיח לכולם שהם טועים״, הוא מסביר. ״מה שבא בעבודה קשה זה הדבר הכי מתוק וממלא שיכול להיות. אין כמו להזיע ולהשקיע כדי להגשים את המטרה״.

כבר בגיל 24 הספיק דודו לחסוך כסף ולהיות שותף לליווי, ייעוץ והקמת ברים ופאבים. בנוסף הפיק אירועי שטח גדולים כמו חתונות וכנסים. ״הרווחתי יפה מאוד והחלטתי להשקיע את הכסף ולהיכנס כשותף ביזמויות כאלה ואחרות בתחום חיי הלילה, חלקן הצליחו וחלקן נכשלו. אין שום ערבון להצלחה בתחום הזה״.

מה משך אותך לעסוק דווקא בתחום הזה?

״חיי הלילה זה חיידק, מה שממכר יותר מהכל הוא שאתה פוגש אנשים שמחים שבאים ליהנות ולשתות, לפרוק את כל הצרות שלהם. הבליינים חולקים איתך את השעות הכי שמחות שלהם באותו שבוע. אתה מקבל אנרגיות חיוביות. אחרי שנשאבים לתוך זה, אתה לא יכול לעשות סוויץ׳ ולעבוד במשרד עם מזכירה. זה גם באופי שלי, להיות עם אנשים, להסתובב ביניהם״.

לפני שנה בדיוק חיפש דודו אתגר חדש. ״עלה במוחי הרעיון לפתוח מקום שישלב פאב ודאנס בר עם קונספט בילוי חדש שבעתיד יהפוך לרשת ברים בפריסה רחבה. בדקתי כמה מקומות אפשריים. המחשבה הראשונה הייתה ללכת על המוכר והידוע לי, כלומר באזור הקריות וחיפה, אבל אז הבנתי שאין בכך אתגר או קושי להצליח.

הגעתי למסקנה שאם אגרום למקום כזה להצליח בכרמיאל, אז זה יעבוד בכל מקום. בצעירותי תמיד התלוננו כאן בכרמיאל, שיש מחסור במקומות בילוי וזה עוד משהו שתרם להחלטה לפתוח כאן. היצע וביקוש, בסופו של דבר. עבורי זה סוג של תיקון וסגירת מעגל. חזרתי לגור בכרמיאל, לא היה קל למצוא את המקום

המתאים שישדר את הרעיון של הקונספט החדש, אבל בסוף איתרתי נכס מתאים באזור התעשייה. השקעתי במקום את כל כספי. בסוף מאי התחלנו את ההקמה ובחודש ספטמבר כבר היינו פתוחים לקהל הרחב״.

דודו מזרחי. צילום: עידן אהרפי
דודו מזרחי. צילום: עידן אהרפי

השקעת במקום את כל חסכונותיך. לאור ניסיונות העבר שכשלו, אתה לא מפחד לפתוח עסק כזה בכרמיאל?

״חברים מהתעשייה אמרו לי ׳תברחלא יילך בכרמיאל׳, ׳חבל על הכסף שלך׳. הביעו חוסר אמון. אני אחד כזה שתמיד הולך נגד הזרם, לדעתי מי שלא מעז ולא מתנסה, לעולם לא יידע. זה העסק הראשון שאני פותח לבד בלי שותפים, מלמטה עד למעלה, מהרצפה ועד למיתוג ולשיווק. לא מוכן לשמוע על כישלון בעיר הזו. אני כל כך מאמין גם בעיר וגם בגוסיפ שלא פחדתי לרגע. הייתי מעורב בכל צעד וצעד בהקמת המקום. בעיצוב של הגוסיפ, למשל, הושקעה מחשבה רבה מאוד. שכרתי אדריכלית ידועה בתחום, שהלכה על קו מאוד מדוייק ונקי ושמרה עליו״.

מה אמרו במשפחה שלך על הפרויקט החדש?

״ניסו להוריד אותי מהרעיון, כי הם מכירים אותי טוב ויודעים שאם אני נכנס למשהו חדש, אז אני כל כולי בתוך זה ולא נותן לשום דבר להזיז אותי מהנקודה הזו. אז כמובן שאמא רוצה חתונה ונכדים, אבל היא יודעת שזה נמצא כרגע בעדיפות משנית. במשפחה שלי השלימו מזמן עם העובדה שאני הולך בעקבות השאיפות שלי. אחותי אגב, היא כיום בליינית קבועה בגוסיפ״

איך התחושה לחזור לכרמיאל אחרי כלכך הרבה זמן?

״לחזור אחרי כ-8 שנים זה לא פשוט, הכל השתנה. החברים שלי מפעם שנשארו בכרמיאל כבר נשואים, חלק מהחברים בחו״ל וחלקם בת״א. הצעירים של היום הם לא אותו הדבר. הכל השתנה״.

מה ההבדל הכי גדול בין הצעירים מכרמיאל לבין הצעירים מהקריות וחיפה?

״ההבדל הוא שבחיפה ובקריות ישנה האפשרות לבחור היכן לבלות, הם יכולים לגוון כל הזמן ולכל קהל יש את מקום הבילוי המועדף עליו. כאן בעיר, לא הייתה עד לאחרונה אפשרות לבחור״.

אני יכול לשאול אותך למה בחרת בשם גוסיפ ומדוע לא הצבת שלט בכניסה למקום?

״גוסיפ משמעותו באנגלית רכילות, שמועה, משהו שמדברים עליו, מרכלים עליו. חלק מהקוסנפט והמיתוג היה לא להציב שלט, במכוון, כי רק מי שרוצה לבוא אליך, יבוא, גם אם הוא צריך לחפש אותנו בוויז או שחבר מספר לו איך להגיע. אני רוצה לומר מילה חמה מאוד ולשבח את צוות הגוסיפ, שכל אחד ואחת מהם הוא אדם חם, שמח ומשוגע בדיוק כמו בחזון שלי. הקהל שלאט לאט מתחבר וגם נדבק ׳בחיידק׳ הזה, מגיע בגלל האווירה, השירות והצוות״.

מבלים בגוסיפ. צילום: אופיר זגורי
מבלים בגוסיפ. צילום: אופיר זגורי

מה קהל היעד של המקום?

״כולם. כמעט לכל קהל יעד, מוקצה לפחות יום אחד שמתאים לפי הגיל והסגנון. בימי חמישי ושישי אנחנו פונים בעיקר לקהל הבוגר, במוצ״ש אנחנו פונים לחיילים ולבני 18 פלוס. המוסיקה משתנה בהתאם לקהל. המקום פתוח לקהל הרחב בשאר ימות השבוע כפאב באווירה ביתית ורגועה״.

איך התגובות עד כה?

״אנחנו מקבלים המון המון דברי שבח על זה שפתחתי בכרמיאל מקום בילוי שעוד לא היה כמותו והוספתי לחבר׳ה הצעירים את האופציה לבחור לאן לצאת לבלות, עוד משהו שלא היה כאן לפני כן. אפשר להגיד אפילו שלאט לאט נבנית כאן תרבות בילוי״.

למה הכוונה?

״המשמעות של תרבות בילוי היא קודם כל שאנשים מחוץ לעיר מגיעים במיוחד לכרמיאל כדי לבלות כאן. מגיעים אליי מכל הצפון: נהריה, קריות, חיפה, יקנעם, רמת ישי, קריית שמונה, צפת, טבריה. תרבות בילוי היא שלאנשים יהיה חשוב לשמור מקום טוב לשבת ולשריין מקום מראש. תרבות בילוי זה שאנשים מרגישים בבית גם אצלך בבר ומצביעים ברגליים על בסיס שבועי״.

האם קיימות אצלך מגבלות על כניסת קהל?

״אנחנו צריכים להישמע להוראות המשטרה והבטיחות שקובעות מספר מגבלות, כמו למשל, אנשים שעלולים להטריד נשים, או ליצור סיטואציה אלימה, או להשתכר ולגרום נזקים. אלה רק חלק מההגבלות שאנו פועלים לפיהן, לפיכך אין את האפשרות להכניס את כולם, מה גם שיש הגבלה על מספר האנשים שניתן להכניס ואם השעה מאוחרת והמקום עמוס, איננו מאפשרים כניסת אנשים נוספים, עד לתחלופה של קהל המבלים״.

לאן פניך מועדות הלאה?

״קודם כל אני מקווה שהגוסיפ יגשים את עצמו ויצליח והלוואי שיהיו עוד כמה גוסיפים קטנים בצפון. לשם אני מכוון בצד המקצועי. בצד האישי, אני רואה את עצמי בכרמיאל גם בשנים הבאות, נקווה שבסטטוס אחר, פלוס כמה זאטוטים קטנים. למרות שיש סתירה בין חיי לילה לבין חיי משפחה, אני יודע שאפשר לשלב את שניהם ביחד. אני מאוד אוהב את הבייבי הזה שנקרא גוסיפ, אוהב את הצוות שלי וכמובן אוהב את הבליינים שאגב מעריכים ובהמוניהם, את הפרויקט הלא פשוט הזה שנקרא הגוסיפ. אני מאמין שבסופו של דבר כולם יקחו חלק בעניין ויפיצו את ׳השמועה (גוסיפ)״.

כתבה מעניינת:

זיקוקין די נור. צילום ארכיון

זיקוקים או לא זיקוקים, זאת השאלה

שתפומופעי עצמאות עם או בלי זיקוקים? העירייה רוצה שאתם תחליטו בעצמכם מערכת פורטל זהר.נט האם …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.