ליאת מכרמיאל התנגשה בשבוע שעבר בפרה בקטע כביש חשוך כשהייתה בדרכה לעיר. מספרת: ״רגעי אימה, הייתי חסרת אונים״. מי אחראי על המפגע ולמה לא מטפלים בו?
מאת גיל דובריש
זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו על הכביש. חוזרים בשעת ערב או לילה, קטע כביש לא מואר, ופתאום, קופץ בעל חיים גדול על הנתיב שלנו, ממש מול העיניים. אין זמן להגיב, אין זמן לעצור, ההתנגשות בלתי נמנעת.
זה בדיוק מה שקרה לליאת (השם המלא שמור המערכת) מכרמיאל כשחזרה באחד הלילות לפני כשבוע ממרכז הארץ ועשתה דרכה בכביש 784 בין משגב לכרמיאל. קצת לפני חצות, בחלק שבין יובלים לשורשים עלה עדר פרות על הדרך. ליאת אומרת כי הבחינה מהן כשהיה מאוחר מדי. ״זה קטע כביש חשוך בלי שום תאורה, הבחנתי בפרה המדלגת לעברי ברגע האחרון, ממש לשבריר שניה – ולא הספקתי להגיב. ואז התנגשתי בה״ היא מספרת. ליאת יצאה כמעט בלי פגע בהתחשב בעוצמת ההתנגשות. למרות השוק וההלם היא התעשתה במהירות והזיזה את המכונית לשוליים כדי שלא יפגעו בה רכבים חולפים. כישצאה מהמכונית היא גילתה שהיא ניזוקה בצורה בלתי הפיכה, ״טוטאל לוסט״.
״אלה היו רגעי אימה, הרגשה של חוסר שליטה טוטאלי״ משחזרת ליאת. ״הרגשתי חסרת אונים. רגע אחד הכל שגרתי ורגע אחר-כך אתה כבר לא כאן. היה מפחיד להיות לבד בחושך, בשולי הכביש, אחרי אירוע טראומטי כזה. למזלי המשטרה ומד״א הגיעו מהר מאוד. אני לא יודעת איך יצאתי מזה בזול״.
ליאת לא היתה היחידה שחוותה את הרגע הזה באותו לילה: כמה רגעים אחרי התאונה שלה, חלף אוטובוס נוסעים בדיוק באותו מקום והתנגש בפרה אחרת. שוב, למרבה המזל לא היו נפגעים קשים.
״הכתובת על הקיר, זה מסוכן, זה נורא, עדרי פרות משוטטים באופן חופשי בשעות הערב ועולים על הכביש באין מפריע, תוך שהם מסכנים את הנהגים והנוסעים״ מוסיפה ליאת. ״כשהגיעו השוטרים וצוות מד״א הם אמרו לי ׳את לא מבינה כמה פעמים קיבלנו קריאות על תאונות בגלל הפרות בכביש׳. מסתבר שזו תופעה ידועה אבל אף אחד לא מטפל בעניין. אפשר לקנוס את בעלי העדרים שמשחררים אותן לחופשי בלילה, אפשר להתקין מעקה הפרדה חוצץ בשולי הכביש, אפשר להתקין תאורה בהירה בקטע הזה. יש פתרונות. כבר היו בעבר תאונות עם נפגעים קשה במקום הזה, למה לחכות לאסון הבא?״
מהמועצה האזורית משגב נמסר לנו בתגובה לנושא: ״למועצה אזורית משגב 35 ישובים הפרוסים בלב הגליל מחרשים בצפון ועד דמיידה בדרום, מטל-אל במערב ועד מורן במזרח, כ-30,000 תושבים עם שטח שיפוט של כ-170,000 דונם. מאות ק"מ של כבישים מחברים את הישובים בדרכים מקומיות וכבישים בין עירוניים. כל הכבישים הבין עירוניים באחריות ובטיפול חברת נתיבי ישראל. ככלל, מפגעים על הכבישים ובצידיהם נמצאים באחריות נתיבי ישראל וכן משטרת ישראל האמונה על שמירת הסדר הציבורי ובטיחות האזרחים״.
״נושא רעיית הפרות מוסדר על ידי משרד החקלאות (רשות המרעה) בשיתוף עם קק"ל (במקרקעי ייעור – אחוז משמעותי משטח המועצה). ישנם במרחב עדרים מוסדרים וישנם גם עדרים שאינם מורשים אך הרשויות לעיל, אינן מצליחות לסלקן. המועצה עובדת מול כל הגורמים הללו, להגברת הבטיחות והטיפול במפגעים שבאחריותם. מעבר לכך, מוא"ז משגב משקיעה מאמצים ומשאבים בפיקוח על הרעייה בשטחה במטרה למנוע כניסת פרות לישובים ולמנוע מפגעים בטיחותיים. הפקח הווטרינרי של המועצה נמצא בקשר עם הרועים ונותן קנסות על פרות משוטטות בהתאם לצורך. בנוסף, במקרה של פרה המהווה מפגע בטיחותי, המועצה לוקחת את הפרה, תוך שהרועה נדרש לשלם את עלויות ההובלה בנוסף לקנס״.
פנינו גם לחברת נתיבי ישראל שמתחזקת את הכבישים הבין-עירוניים בארץ, וזו תשובתה: "החברה מצרה על התאונה, על אף שזו אינה בשליטת החברה. חברת נתיבי ישראל אחראית על למעלה מ-4,800 ק"מ כבישים אשר מתוחזקים באופן מיטבי בהתאם לתקציב הנתון, המושקעים באופן המיטבי״.
״באשר למקרה המדובר, בהתאם לדיווח הכתב בלבד, אין אפשרות להציב מעקות לאורך כל כבישי הארץ, ראשית בשל הנגזרות ההנדסיות – לרבות, צורך לעיתים בהרחבת הכביש, זאת בנוסף לסוגיה התקציבית אשר רחוקה בפער של מיליארדי שקלים עד אשר החברה תוכל לטפל באירועים מסוג זה. מיותר לציין כי אחריות לשיטוטם של בעלי החיים שמסכנים את משתמשי הדרך הינה באחריות בעליהם״.
במילים אחרות: אל תחכו שהרשויות יטפלו במפגעים האלה, סעו בזהירות ותהיו ערניים על הכביש כדי להפחית את סיכויי ההיפגעות.