זה צריך להדאיג את ההורים – ובכלל את כולנו: בשנים האחרונות נרשמת עלייה במספר הנפגעים בתאונות מקרב הרוכבים על כלים דו-גלגליים. מיכאל גינקר מנהל האגף לבטחון קהילתי מסביר איפה אנחנו טועים
מאת גיל דובריש
בשנים האחרונות נרשמת עלייה מתמדת במספר הנפגעים בתאונות דרכים מקרב הרוכבים על כלים דו-גלגליים, בעיקר ילדים – אך גם מבוגרים.
״החופש הגדול״ שמסתיים זה עתה וחגי תשרי (ראש השנה, סוכות ושמחת תורה) שנמצאים בפתח, הם תקופה המועדים לפורענות בכל הקשור לפגיעת ילדים ובני נוער בתאונות. באופן טבעי בתקופה זו הילדים נמצאים הרבה יותר שעות מחוץ למסגרות, משחקים עם חברים ברחוב, חוצים כבישים, ולמרבה הצער גם נפגעים יותר, אם כהולכי רגל ואם כרוכבי אופניים רגילים וחשמליים, קורקינטים, הובר-בורדים וסקייטים למיניהם.
התופעה הזו בלטה מאוד גם בקיץ הנוכחי, אולי אף יותר מבעבר. אחת לכמה ימים התקבל דיווח על ילד שנפגע בתאונה. זה קרה בעיקר במעברי חצייה או על המדרכה, כשהילדים רכבו על אופניים או כלי אחר.
אך לא רק ילדים נפגעים – כאמור, גם מבוגרים. דוגמה כואבת לכך קיבלנו השבוע, בדיוק כאשר השלמנו את הכנת הכתבה, בעקבות דיווח על תושב כרמיאל כבן 70 שנפצע באורח בינוני מפגיעת רכב, בעת שרכב על אופניו במעבר חצייה באזור התעשייה. גם במקרה הזה, כמו ברוב המקרים האחרים שאירעו בתקופה האחרונה, קצת יותר מודעות וזהירות היתה מונעת את הפגיעה.
הילדה נדרסה בצומת
אף שאין בידינו נתונים מדוייקים, ידוע על כמה וכמה מקרים של תאונות במהלך חופשת הקיץ האחרונה שהסתיימו למרבה המזל בפציעות קלות. בכל מקרה, הטראומה שמלווה כל ילד שנפגע ולא פחות מכך את הוריו המודאגים – לכך אין מחיר.
ביתה של ענבל, תושבת כרמיאל, נדרסה בחודש יולי בעת שחצתה את הכביש בצומת מרכז מגדלי האקדמיה ברבין. ״הילדה שלי, בת 9.5, חצתה בקורקינט שלה במעבר חצייה. נהג רכב שלא עצר בזמן פגע בה והעיף אותה לכביש. הבת שלי נפצעה וסבלה מחבלות ושפשופים בברכיים ובידיים, למזלה ולמזלנו היא יצאה בנס בלי פגיעות קשות״.
ענבל מודה כי ״מובן וידוע כי אסור לרכוב על קורקינט במעבר חצייה, הילדה הייתה חייבת לנסוע רק על המדרכה ועם התקרבותה למעבר חצייה היה עליה לרדת מהקורקינט ולהוליך אותו ברגל עד למדרכה ממול. כשאתה שומע שהבת שלך נפגעה בתאונה, אתה מדמיין את הגרוע מכל, שהרכב נכנס בה ומעיף אותה בבום גדול. שניה אחת וזהו, אתה לא יכול לשלוט בזה. היה כאן מזל גדול ואני לא מתלוננת, אבל מצד שני אני יודעת שגם לנהגים יש חלק בעניין, אני אישית כהולכת רגל כמעט ונדרסתי שלוש פעמים בצומת הזה במרכז מגדלי האקדמיה. אחרי התאונה, הילדה איבדה את כל הביטחון שלה, היא מסרבת לעבור את הכביש לבדה״.
אלי, לו שלושה ילדים, אומר כי הפתרון הוא לקצר את החופשה בקיץ: ״חודשיים זה יותר מדי, במיוחד כאשר מיד עם תחילת שנת הלימודים מתחילים החגים וזה עוד חודש שלם של חופשות. הדבר הטוב ביותר לעשות הוא לקצר את החופש הגדול. לילדים אין מה לעשות, לכמה קייטנות אפשר לשלוח אותם? כמה כסף אפשר לשלם על פתרונות יצירתיים בקיץ? אי אפשר לשמור עליהם כל הזמן אז הם משחקים ברחוב, עשויים לחצות כבישים וזה מסוכן״.
מעבר חצייה – להולכי רגל בלבד
בשנה שעברה העניקה מועצת העיר לשיטור העירוני סמכויות אכיפה רחבות בנושא הרכיבה על כלים דו-גלגליים. המליאה אישרה חוק ארצי "לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות" המתייחס לעבירות תעבורה המבוצעות על ידי רוכבי אופניים ובעיקר אופניים חשמליים. חוק זה מעניק לפקחים סמכויות להפעיל סנקציות שונות לצורך אכיפת נושא זה, ביניהם: מתן קנסות, הורדת אוויר מצמיגים, תפיסת אופניים או סוללה ועד לסמכות עיכוב.
על פי החלטת הנהלת העיר הכוח המוביל למימוש יוזמה זו הינם פקחי השיטור העירוני והאחראי לקידום הנושא הינו המנהל האגף לבטחון קהילתי מיכאל גינקר.
לדברי גינקר, מדובר בשינוי מהפכני משום שהבעיה החריפה בכרמיאל בשנים האחרונות, עם ריבוי הכלים הדו-גלגליים ובהם אופניים חשמליים, הובר-בורדים וקורקינטים. לדבריו, ״אנחנו עדים לסיטואציה שילדים, בני נוער ומבוגרים לא לגמרי מבינים את הכלל שמעבר החצייה נועד אך ורק להולכי רגל. עליהם לחצות רגלית את הכביש ביחד עם הכלי ולא עליו. לצערי חלק גדול מהרוכבים לא מודע לסכנה. לא כל נהג יכול או מסוגל לקלוט כלי רכב דו-גלגלי שנכנס לכביש במהירות. בין הדברים המצמררים שראיתי במצלמות האבטחה הפרושות בעיר, היתה תאונה שבה ילד נכנס למעבר חצייה רכוב על אופניו, רכב שלא הספיק לעצור פגע בו בעוצמה והעיף אותו באוויר״.
מיכאל גינקר מציין כי ״לשמחתנו ולמזלם של המעורבים בתאונות, המקרים שאירעו בקיץ האחרון לא הסתיימו במוות או בפגיעות קשות, אבל עצם העובדה שזה קורה יותר מדי פעמים מצביע על תופעה. המעניין הוא שילדים חוצים באופניים במעברי חצייה ולא באמצע הכביש, כך שיש להם מודעות מסויימת לנושא הבטיחות – אבל הם פועלים לפי הנחה מוטעית שמעבר החצייה מקנה להם שטר ביטחון. זה לא נכון, כי הם חוצים במהירות את המעבר, הרכבים לא מספיקים לבלום – ופוגעים בהם. זה מסוכן״.
לא חובשים קסדות
דבר נוסף שבו קיימת בעיה של חוסר מודעות היא חבישת הקסדות. למרות החוק, בדיקות שנעשו בנושא מגלות כי רק רוכבי אופניים מעטים חובשים קסדות. מיכאל גינקר אומר כי ״רוכבים לא מקפידים על החוק, והם מופתעים כשפונים אליהם ורושמים להם דו״ח. היו מקרים שבהם בני נוער קיבלו דו״ח כי רכבו על אופנים חשמליים ללא קסדה – וההורים, במקום להבין את המסוכנות ואת הסיטואציה, תקפו אותנו ומתחו ביקורת. זאת כאשר למעשה הילד נהג בניגוד לחוק וסיכן את חייו. באופן כללי, הפקחים מונחים שלא לרשום דוחות מיד אלא לבצע פעולות הסברה. יש נושא שבו אנחנו לא מוותרים – מדובר בתופעת הנסיעה של קטנועים על מדרכות, בעיקר שליחים של מסעדות. ביצענו כמה מבצעים משותפים עם המשטרה והיום התופעה הצטמצמה באופן ניכר״.
נושא נוסף שהשיטור העירוני אמון על אכיפתו הוא הנסיעה המסוכנת של כלים דו גלגליים בפארקים בעיר. גם כאן מיכאל גינקר אומר, השיטה המועדפת היא הסברה ומניעה ולא רשימת קנסות. ״יש פארקים שבהם הולכי רגל רבים, חלקם הגדול מבוגרים, למשל בפארק רבין, ואילו ילדים שרוכבים על אופניים חשמליים יוצרים סיטואציה מסוכנת להולכי הרגל. מצד שני אנחנו מבינים שקיימת סתירה בעניין משום שפארקים נועדו להנאת כולם ולא בכולם יש שבילי אופניים, כך שהמטרה שלנו היא לפעול באיזון ובאיפוק. בפארקים מסויימים אנחנו משתדלים למנוע את כניסת האופניים החשמליים ובפארקים אחרים שבהם תנועת הולכי הרגל פחותה, אנחנו מאפשרים לרוכבים להיכנס ללא בעיה״.
בכל מקרה, מבקש מיכאל גינקר, בפניה לציבור הרחב – ״לשמור על החוקים, לציית להנחיות הבטיחות, להיזהר בכבישים – ולשמור על עצמכם״.