בית / קהילה / בריאות וכושר / סרטן – לא לקבל את גזירת המחלה, אני לא נכה

סרטן – לא לקבל את גזירת המחלה, אני לא נכה

שתפו

חדשות כרמיאלמיה כץ גולן,

בעברי מתרגמת, אמא ל-3 בוגרים, מחלימת סרטן שהתגלה מפושט ובשלב 4.
כיום מלמדת חולים, מחלימים ובני משפחותיהם מה עזר לי, בהתמודדות שנמשכה 10 שנים. לאחר שהחלמתי לחלוטין מסרטן שלב 4 – אני רואה שליחות לעודד ולבשר לכל מי שנמצא בעיצומו של כל משבר-  יש מחר, ויש תקווה!!

058-6500022 katzgolan@gmail.com

צעד מס' 4: מוכנות!

הסרטן – המחלה הזו היא מסע שלם בתוך עצמי. מחשבות, זיכרונות, פחדים מהעבר ומהעתיד הלא נודע, תהיות, משאלות..  ולכל אלה מתלווה רגש ספציפי והכל ביחד סימפוניה של זוויות שונות של האני שלי, כפי שעוצב עד היום.

דבר אחד היה לי ברור: אני חייבת להסתגל מהר למציאות החדשה. כן, התאבלתי על עמוד השדרה הישן שאיתו יכולתי לרוץ, לקפוץ, להתכופף ולהרים דברים, שלקחתי כ"כ כמובן מאליו. היה לי קשה לחשוב שכל זה עבר – מהיום אני נכה! רשמית! 100% נכות רפואית, 65% אובדן כושר עבודה לצמיתות. זה המצב. אבל קול פנימי המה בי: אין מצב! אני מסרבת לקבל את תכתיבי המציאות הזו. אני לא נכה, ואני לא מוגבלת! זה בניגוד לאופי שלי!

כתבות נוספות בנושא:

להסתגל ולהתגבר

היה לי ברור שאני חייבת לשתף פעולה עם המציאות ואח"כ – לשנות אותה. אני חייבת להסתגל ואח"כ – להתגבר, להשתנות, לקרוא תיגר על מגבלות המציאות הזו. אני קובעת את המועד האחרון, לא המחלה. אני הבוס, אני מלכת המשחק.

לא משהו ערטילאי לא מוגדר שהשתכן לו בגוף שלי ושולט על תוחלת חיי. התקוממתי, כעסתי, המון.

על הגורל, על אלוהים, וכמובן גם על עצמי. פחד המוות, והכעס העצום שהרגשתי מול שרירותיות הגורל – הביאו אותי לחשוב – איך כן? איך אעשה שכן? איך אהפוך את היוצרות ואשאר בחיים, אף על פי כן ולמרות הכל? בלי להיות "נכה", שזוכה לתיוג, למבטי רחמים או זלזול, ליחס מבזה/מתנשא. איך לעזאזל כן אצליח לחזור לשגרה נורמלית של חיים, לעשות סנדויצ'ים לביה"ס ולאסוף ילדים מחוגים ומסיבות? המטלות הפשוטות הללו נראו לי עתה כחלומות מתוקים.

המחלה הזו היא מסע שלם בתוך עצמי. מחשבות, זיכרונות, פחדים מהעבר ומהעתיד הלא נודע, תהיות, משאלות..  ולכל אלה מתלווה רגש ספציפי והכל ביחד סימפוניה של זוויות שונות של האני שלי, כפי שעוצב עד היום.

מוכנות היא שם הצעד הרביעי בהחלמה, להתגבר על המחלה

מוכנות להבין שיש דברים שאני עדיין לא מבינה, מוכנות ללמוד מהם, מוכנות לשלם מחירים כואבים, מוכנות להתפתח ולקחת סיכון, מוכנות לצאת מאזור הנוחות, מוכנות להאמין אחרת.

ההערה התמימה של בני, "אמא, את לא נכה, את ביונית!" הביאה אותי להיזכר בפתיח של הסדרה האלמותית "איש ששת המיליונים, סטיב אוסטין":

Steve Austin, astronaut… A man barely alive… Gentlemen, we can rebuild him. We have the technology, we have the capability to make the world's first Bionic Man… better than he was before, stronger, faster."

על תקן סטיב אוסטין, החלטתי שאני האישה הביונית הראשונה בעולם שלי. כמו סטיב אוסטין בסדרה, גם אותי בנו מחדש, בעזרת הטכנולוגיה הטובה בעולם. כעמוד השדרה שלי הושתלו 17 חלקי טיטניום  – מתכת של אסטרונאוטים – ויש לי מעתה כוח ויכולות שאין לאחרים. יש לי כושר סיבולת נפשי ומנטליות חזקה (בזאת נוכחתי לדעת לאור כל מה שעברתי). ואני מוכנה, אני במוכנות: יש לי מוטיבציה חזקה, ודמות השראה, ויש לי סיבה מעולה לחיות. הכל פועל לטובתי, אלוהים והיקום איתי, ואני אנצח, אני אנצח את המחלה, אף על פי כן ולמרות הכל!

 

– המשך בשבוע הבא –

להרצאות וסדנאות: מיה כץ גולן Basic Challenge / katzgolan@gmail.com / 058-6500022

 

כתבה מעניינת:

מכונת הנשמה חמצן צילום אילוסטרציה Pixabay

שלא נצטרך: 77 מכונות הנשמה זמינות בלבד בנהריה ובצפת

שתפואי השיוויון במערכת הבריאות בפריפריה: מספר מכונות ההנשמה בשני בתי החולים המשרתים אוכלוסיה של כמיליון …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.