בית / Fun / דעות / עגבניות וחוק הזנות
חדשות כרמיאל
צילום אילוסטרציה

עגבניות וחוק הזנות

רעיה שטראוס והעגבניות

רעיה שטראוס, בת למשפחת שטראוס יצרני הגלידה, התבטאה בזכות החקלאים ונגד פתיחת השוק לייבוא מתחרה. היא אמרה שאם העגבניות עולות 16 שקל לק”ג, אז שאנשים לא יקנו. שר האוצר כחלון, שאני מעריך ואוהב, תקף אותה בחריפות ודיבר על אנשים אטומים שהשומן נוזל להם מהשפתיים.

בעימות הזה, אני מסכים עם רעייה שטראוס. ראשית, העובדה שרעיה היא אישה אמידה, אינה צריכה למנוע ממנה את הזכות להתבטא. שנית, כחלון מלבה את השנאה שקיימת כלפי אנשים עשירים.

באשר לעגבניות, לדעתי רעיה צודקת, לא חייבים לאכול עגבניות שמחירן כמחיר זהב, לא תמיד היו כאן עגבניות בחורף, מה קרה לנו? הפכנו למפונקים. הייתה פה תקופה של צנע במדינה, הרבה לפני זמני, אבל אנשים עבדו, חיו ושמחו ולא מתו מרעב. צריך גם להבין שהחקלאות היא דרך חיים. חקלאי בעל רפת, לא יכול לסגור את הרפת ולטוס לנפוש שבוע בתאילנד. יתר על כן, האתוס הציוני קבע שגבולות המדינה יקבעו על פי המטר האחרון שנחרוש. בלי חקלאות, העם היהודי יחזור להיות העם הגלותי, זה שעוסק במקצועות אוויר ולא במקצועות שקושרים אותו בעבותות לאדמה.

 

על חוק הזנות

בצרפת חוקקו חוק זנות חדש, שיפליל לקוחות של זונות ולא את העוסקות בזנות עצמה. בישראל רוצים לחוקק חוק דומה. לדעתי, ספק אם זה יעלים את תופעת הזנות. שאלו את אחת היצאניות בצרפת על החוק, היא טענה שאם לא תהיה זנות, לא יהיה מי שיגשים את הפנטזיות של הגברים. אני מוסיף טענה, שקרוב לוודאי שיהיו יותר הטרדות מיניות ומעשי אונס, במיוחד בקרב מהגרי העבודה, אשר עובדים רחוק מארצם ומנשותיהם. יש גם אנשים בודדים שצריכים את הנחמה הזו ממגעה של אישה ולו לשעה אחת.

בקרב בני מיני, יש מי שצריכים את המים “הגנובים” הללו. ראה את הסיפורים לאחרונה על גנדי. במנהטן שבניו יורק, מרכז העצבים של הכלכלה העולמית, יש עשרות מכוני ליווי, התשלום יכול להגיע לכמה אלפי דולרים לשעה. הלקוחות הם ברוקרים, מנכ”לים, אנשי תיקשורת, פוליטיקאים, עורכי דין ושופטים. אחר כך, הם חוזרים לנשותיהם עמוסים רגשי אשמה, עם פרחים ושוקולדים.
ספק רב אם יהיה ניתן להעלים את התופעה, זה בניגוד לטבע האנושי, לכן אני דווקא בעד מיסוד הזנות, כמו במדינות סקנדינביה, זה נעשה במבנים מכובדים, ללא סרסורים, תוך מעקב רפואי ורחוק ממשפחות הפשע.

 

על מערכת הענישה

לאחרונה ראיתי תוכנית טלוויזיה על מערכת הענישה בגרמניה. מדובר בתוכנית ליבראלית, בה אסירים יוצאים לחופש ביום, חוזרים לישון בחדר פרטי, עם מפתח אישי, כאשר המטרה היא להחזיר את העבריין לחברה. התוכנית הזו גם ממעטת לשלוח אנשים לכלא. אנשים נשלחים לעבודות שירות למען החברה. מי שנשלח לכלא, הם עברייניים שהפשע הוא עבורם דרך חיים, עבריינים שמסכנים את החברה.

התוכנית מצליחה ורמת הפשיעה בגרמניה היא מהנמוכות בעולם. בארה”ב של אמריקה יושבים בכלא 2.3 מיליון איש, יותר מכול מדינה בעולם, יותר מסין בעלת אוכלוסייה פי ארבע מזו שבארה”ב. צעירים שחורים והיספנים נכנסים לכלא בגלל עבירות של מה בכך, שם הם לומדים להיות ארכי עבריינים והפשע רק הולך ומתרחב ומכה בחברה האמריקאית בכול עוזו.

אנחנו צריכים ללמוד מהגרמנים, בתי הכלא שלנו הם מקומות קשים, דחוסים, לא נקיים, אנשים שנכלאים מאבדים את כבודם האנושי. המערכת אינה משיגה דבר באופן ענישה זה, אנשים לא באמת משתקמים, רבים יוצאים עבריינים מדופלמים. אני מדבר בעיקר על האזרח הנורמטיבי, כזה שכשל בפעם הראשונה, מה הטעם לשים אותו מאחורי סורג ובריח? מה הטעם לשלוח למשל את אולמרט לכלא? הייתי שולח אותו לעבודות שירות, הייתי קונס אותו במיליונים על השוחד שהוא לקח. אבל מה הכלא יעשה לו?

עם עבריינים שהפשע הוא להם דרך חיים, הייתי נוהג אחרת, על אלה הייתי מטיל מאסרים ארוכים. אלה שבחרו בפשע, ספק אם הם יחזרו אי פעם למוטב ולכן מקומם בכלא להרבה שנים.

חג פסח שמח.

שתפו

כתבה מעניינת:

מחנה השמדה שואה תמונה ראשית צילום Pixabay (1)

לזכור – כי אסור לשכוח

מאת גיל דובריש יום הזיכרון השנתי לשואה ולגבורה הוא יום לא פשוט, שבו עם ישראל …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

SHOP NOW
close-link
//set menu items with childrens to be clickable