פיט סטפ פרו באנר עליון 2018-10
בית / חדשות / חדשות כרמיאל / עיר המומה: נפרדים בדמעות משלומי פינקלשטיין
ארט דה ג׳לטו באנר עליון 2018-12-26
שלומי פינקלשטיין 2017-12

עיר המומה: נפרדים בדמעות משלומי פינקלשטיין

ארט דה ג׳לטו באנר עליון 2018-12-26

מותו של שלומי פינקשלטיין (64) מוותיקי העיר, מנהל בית האבות בראט ובעבר מנכ״ל רשת המתנ״סים, היכה אלפים בתדהמה. חברים מספרים: שלומי היה ׳מענטש׳… כרמיאל איבדה את אחד האנשים המשפיעים ביותר

מאת גיל דובריש

כרמיאל המומה וכואבת עם פטירתו של שלומי פינקלשטיין, מוותיקי העיר שהלך לעולמו ביום שבת בבוקר מדום לב בביתו. פינקלשטיין, בן 64 במותו, מילא שורה של תפקידים ציבוריים במשך עשרות שנים, בין השאר כמנהל מחלקת הספורט במתנ״סים וכמנכ"ל רשת המתנ"סים ובשמונה השנים האחרונות כיהן כמנהל בית האבות בראט. במסגרת תפקידיו הרבים ניהל ויזם פרויקטים רבים.

פינקלשטיין הגיע לכרמיאל ביחד עם רעייתו כזוג צעיר. הוא שיחק כדורסל בקבוצת הפועל כרמיאל ומי שצפה בו לא ישכח את הדיוק הנפלא שלו בקליעות לסל. שלומי התקבל לעבודה במתנ״ס, תחילה כמדריך ספורט ובהמשך התקדם במעלה הדרגות עד לתפקיד המנכ״ל הודות לכישוריו הגבוהים ואישיותו הכובשת. בשנת 2009 עזב את רשת המתנ״סים לטובת החברה הכלכלית ובשנת 2011 נבחר במכרז לתפקיד מנהל בית האבות בראט.

ביום שלישי השבוע, אמור היה שלומי לעלות על מטוס ולצאת לחופשה בת 16 ימים בתאילנד ביחד עם אשתו יהודית ושני זוגות חברים. שלומי תיכנן את החופשה הזו במשך שנתיים וציפה לה בקוצר רוח. הטיסה ובתי המלון הוזמנו מראש, מסלול הטיול היה מתוכנן בקפדנות והכל היה מוכן לקראת היציאה לנופש המיוחל. ביום שישי בצהריים עוד הספיק שלומי לשבת עם חבריו ב״פרלמנט״ הקבוע במרכז העירה. חבריו העידו כי ״לא היה שום סימן מוקדם, שום עניין חריג שאותת על מה שעומד להתרחש. שלומי היה כהרגלו ב׳פרלמנט׳, פעיל במיוחד, עליז כהרגלו וסיפר על הטיול הצפוי״.

שלומי הותיר אחריו אישה, יהודית, שלושה ילדים: טלי, רן ורועי ושלושה נכדים. לא פחות מכך, הוא הותיר אחריו בכרמיאל מורשת ענפה אחרי שנגע בלבם של מאות ואלפים.

הלוויתו של שלומי פינקלשטיין ז"ל התקיימה ביום ראשון בבית העלמין בכרמיאל, בהשתתפות מאות רבות של אנשים שליוו אותו בדרכו האחרונה, בהם בני משפחתו, חברים טובים, מכרים, עמיתים לעבודה ואזרחים רבים ששלומי נגע בלבם. המשפחה יושבת שבעה ברחוב יחיעם 4/1א כרמיאל.

״מענטש״

מי שהכיר את שלומי, כמו כותב שורות אלו, הוקיר את כנותו הבלתי מתפשרת, את החתירה שלו למטרה ואת עקשנותו "הג'ינג'ית" האופיינית. שלומי ידע לנווט בין תפקידיו הניהוליים ברמה המקצועית הגבוהה ביותר אבל יחד זאת הקפיד לשמור על הפשטות, על דיבור בגובה העיניים עם כל אחד ואחד, גם הכפופים לו. ההגדרה הטובה ביותר לשלומי היא "מענטש", שפירושה באידיש גבר שבגברים – ונדמה שאין תיאור טוב יותר מזה.

שלומי פינקלשטיין 2007
פינקלשטיין בתפקיד מנכ״ל רשת המתנ״סים ב-2007

בשנים האחרונות שוחחנו כמה פעמים בטלפון, אבל בפעם האחרונה שפגשתי את שלומי לשיחה פנים אל פנים היתה לפני כשנה, בבית האבות בראט. פינקלשטיין שהיה גאה מאוד בעשייה המוצלחת בבית האבות, ערך לי סיור מקיף במקום אחרי השלמת בנייתו של האגף השני בבית בראט – מה שאיפשר קליטה מסיבית של דיירים חדשים. הוא סיפר לי בעיניים נוצצות על כך שהוגשה בקשה להרחיב את המתחם ולבנות אגף חדש. בזמן הסיור, פגשנו כמה דיירים ושלומי ניגש אליהם, הכיר כל אחד מהם בשמו הפרטי, שאל על משפחותיהם ובדק מה שלומם.

ראש העיר משה קונינסקי סיפר כי פגש את שלומי פינקלשטיין יום לפני מותו: ״הייתי בשוק כשקיבלתי ביום שבת בשעה 7 ורבע שיחת טלפון שבישרה על מותו של שלומי. רק יום לפני זה ישבנו ביחד כשעה וחצי ב׳פרלמנט׳ הקבוע שאליו הוזמנתי, שלומי סיפר לי על הטיול שהוא עתיד לעשות עם משפחתו בתאילנד. כמה שהוא חיכה לטיול הזה. מיד כאשר נודע לי על מותו הגעתי לבקר בבית המשפחה. אני מכיר את שלומי כ-30 שנה, עוד לפני שהגעתי לכרמיאל, אחד האנשים היותר נעימים שפגשתי, אדם שאהוב על הבריות… אני לא חושב שאי-פעם מישהו הצליח להרגיז אותו, הוא תמיד עשה את עבודתו בנועם הליכות, איש מדהים. איבדנו אדם שעשה המון לעיר, גם כמנהל מחלקת הספורט, גם כמנהל המתנ״סים וגם כמי שליווה את כל תהליך הקמת בית בראט, מ׳חדר הלידה׳ ועד ׳ללידה׳ עצמה ותהליך ההתרחבות והפיתוח של בראט. אין ספק שיש לשלומי הרבה מאוד זכויות בכרמיאל, בספורט, בתרבות, בגיל השלישי, כמעט בכל תחום פה בעיר, מוקדם לדבר על כך, אבל אני מאמין שנמצא את הדרך להוקיר את שלומי ואת פועלו״.

מהאנשים המשפיעים ביותר

הפרלמנט יום שישי סמי בורקס צילום אמיר שמאי
שלומי וחבריו ב׳פרלמנט׳ של יום שישי. צילום ארכיון: אמיר שמאי

יו״ר בית האבות בראט, אלכס פלד, שעבד עם שלומי במשך עשרות שנים, תחילה ברשת המתנ״סים ובהמשך בבית האבות, סיפר: ״ההיכרות בינינו היא בת יותר מ-30 שנה, היה בינינו שיתוף פעולה הדוק, קידמנו פרויקטים רבים. הייתי היו״ר שלו במתנ״ס וגם בבית האבות. פגשתי אותו בפעם האחרונה ביום שישי, כשישבנו ביחד ב׳פרלמנט׳ הקבוע בסמי בורקס במרכז העירה. באידיש יש מילה כזו, ׳מענטש׳. בן אדם איש עם לב רחב, נשמה עם נתינה בלתי מוגבלת, כל העולם היה ורוד בעיניו, לא היה צבע אחר בלקסיקון שלו. מדהים כמה דברים טובים הוא עשה לאנשים, מכרים וזרים כאחד, למען צוות העובדים שלו, לדיירים בבית האבות, שבכל בוקר היה מחבק אותם, מסייר בין המחלקות, דואג להם ולבני המשפחות. בכל פניה באשר היא, גם אם לא היתה מקובלת על הנוהל שלנו, הוא היה חושב קודם כל על בני המשפחות של הדיירים״.

פלד מוסיף ואומר: ״שלומי היה אישיות מיוחדת, כרמיאל איבדה את אחד האנשים הכי משפיעים שהיו כאן, גם ברשת המתנ״סים, שם נתן דגש על פיתוח הספורט הקהילתי, על פיתוח הפעילות לכלל הציבור ואחר כך בתחום הזקנה. בכל תחום שנגע בו, שלומי נתן את הדחיפה, את התוספת המיוחדת שלו. אני איבדתי חבר קרוב ומעבר לכך, שותף צמוד לעשייה האדירה בפרויקטים השונים״.

מנהל מחלקת הספורט העירונית, סנדו בדנג׳ו אמר: ״אני המום וכואב, חסר מילים מאז יום שבת בבוקר עם קבלת ההודעה בדבר מותו הפתאומי של שלומי. קשה לי לדבר עליו בלשון עבר. הוא ביחד עם צביקה קסטן, קיבל אותי לעבודה במתנ״סים כשהייתי חייל משוחרר מהצבא. עבדתי עם שלומי כמעט 23 שנים, חלק מהזמן כסגנו וחלק מהזמן ניהלתי את מחלקת הספורט כשהיה מנכ״ל רשת המתנ״סים. הייתה לו השפעה עצומה על הספורט בכרמיאל. שלומי היה לי מורה מצויין, הוא לימד אותי והכשיר אותי באופן מקצועי, היה המאמן האישי שלי בכל תחום ונושא. לשלומי היה משפט קבוע: ׳תחשוב שאני לא פה, ככה תלמד יותר טוב, תתמודד בעצמך׳… לפני כעשר שנים הוא עזב את המתנ״ס ומאז בעצם המשכתי בלי המורה שליווה אותי כל השנים, אבל תמיד זכרתי את עצותיו. נהניתי לעבוד תחת שרביטו, הוא נתן לי יד חופשית, תמיד פירגן והגן עלי. היתה לי אוזן קשבת אצלו בזמן צרה. עשה הכל עם חיוך, ברוח טובה״.

חבר יקר

הדלקת נר ראשון על ידי שלומי פינקלשטיין והדייר יהודה כהן 2011
חנוכה 2011, שלומי מדליק נרות בבית בראט

מירב כרמי, מנהלת פיתוח משאבים, פרסום ושיווק ברשת המתנ״סים, ספדה לשלומי: ״איבדנו נשמה מאוד גבוהה, דמות שבעיניי מייצגת חמלה, חסד, אהבה לזולת, איכפתיות ודאגה גם למי שלא באמת הכיר אותו. אין דבר כזה שמישהו נכנס אליו והוא לא סייע לו, כל הזמן התקשרו אליו והתייעצו איתו בנושאים שונים. לשלומי הייתה מין עוצמה אישית, הוא עשה דברים בלי לצפות לתמורה, היה אדם רגיש וטוב לב. הכרתי אותו בתחילת עבודתי ברשת המתנ״סים אחרי שסיימתי את לימודי תואר ראשון והתחלתי לעבוד כמנהלת שלוחת מכוש ולימים כמנהלת מתנ״ס רבין. לפני כשלוש שנים בערך כתבתי תיק תורם בנושא קשישים בהנחיית ראש העיר ובמסגרת הכתיבה עבדתי מאוד קרוב לשלומי. יצאנו ביחד במסגרת משלחת לאוקלהומה, ארה״ב, הכרתי מקרוב את משפחתו הנפלאה. החיוך הכובש שלו והאהבה שלו לזולת הקרינו על הסביבה, אנשים התחברו אליו באהבה. זו אבדה גדולה״.

זיגי ליפמן, מנהל הרכש ברשת המתנ״סים ומחבריו הקרובים של שלומי, התקשה להביע את דבריו: ״איבדתי חבר יקר מאוד, אין מילים… אדם יקר, אדם טוב לב, מה להגיד? כל מילה שאומר תישמע קלישאה אבל במקרה של שלומי זה כל-כך נכון ואמיתי, אלה מילים שבאות מהלב. קשה לי לדבר… הוא תמיד היה נכון לעזור, כשנודע לי על מותו הגעתי מיד לביתו, מה לומר… זה בלתי נתפס. רק יום קודם ישבנו, דיברנו וצחקנו כמדי יום שישי. לא היה שום סימן מוקדם. השבוע היה אמור לצאת לתאילנד עם אשתו וחברים, הוא שמח ודיבר על זה. ועכשיו, הכל נגדע. הכל נגמר. הלם מוחלט״.

זיגי סיפר כי הכיר את שלומי למעלה משלושה וחצי עשורים. ״הכרתי את שלומי כשהגעתי לכרמיאל בשנת 1982, התחברנו כששיחקנו ביחד כדורסל והתיידדנו מאוד. לימים הצטרפתי לרשת המתנ״סים והיה לי הכבוד לעבוד לצידו במשך שנים רבות, עד שעזב. זה יום עצוב לכרמיאל, באמת נורא ואיום. ככל הידוע לי היה אדם בריא כשור, הכל היה טוב ויפה – וככה פתאום הוא איננו״…

(מודעה)

ארט דה ג׳לטו באנר דף ראשי 2018-12-26
2019-01-10 ד״ר קוקיס באנר כתבות
שתפו

כתבה מעניינת:

תחנת רכבת כרמיאל 2018-05

נוסעים ברכבת נתקעו בדרך לכרמיאל

שיבושים בתנועת הרכבות בעקבות תקלה טכנית באחד הקטרים. נוסע שהתעכב בתחנה: נמאס מהשירות של הרכבת …

תגובה אחת

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    עצוב 😞

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פיט סטפ פרו באנר עליון 2018-10

SHOP NOW
close-link