בית / קהילה / אנשים / עשור לאסון הכרמל: בת אל הולכת בעקבות שמעון ז״ל
בת אל דיין צילום שירות בתי הסוהר
בת אל דיין. צילום שירות בתי הסוהר

עשור לאסון הכרמל: בת אל הולכת בעקבות שמעון ז״ל

שתפו

בת אל דיין (29)​ הכרמיאלית המשרתת בשב"ס מספרת בראיון מרגש על מותו של אחיה באסון הנורא ועל הרגעים ששינו את חייה

מאת גיל דובריש

10 שנים חלפו מאז אסון הכרמל, בו נספה מישר יוחאי שמעון דיין מכרמיאל ואחותו בת אל דיין ממשיכה את דרכו ומשרתת בדיוק באותה היחידה שבה שירת שמעון ז״ל.

בת אל, בת 29, היא האחות הרביעית בין שישה בבית, שמעון היה האח הבכור. כיום היא אם לילד בן שנתיים וחצי, מתגוררת בכרמיאל, משרתת בבית משפט עכו כסוהרת בפלגת אגוז של יחידת לוחמי נחשון ומלווה אסירים במעבר בין בתי הסוהר לבתי המשפט. במקרים חריגים היחידה הופכת ליחידת התערבות פעילה.

״הגעתי לשב״ס (שירות בתי הסוהר, ג.ד) בדיוק לאותה יחידה בגלל אחי, רציתי להמשיך בדרך שלו״ אומרת בת אל.

לגורל יש תוכניות משלו

״זה קרה ביום חמישי, 2.12.2010. איך אפשר לשכוח?״ משחזרת בת אל את הרגעים ששינו את חייה לעד. ״הייתי חיילת בשירות סדיר, חצי שנה אחרי הגיוס וחזרתי מהבסיס שלי. השעה הייתה 5 וחצי – 6 בערב. חיכיתי לסופ״ש כדי לבלות עם החברות, לצאת, כמו כל ילדה בת 18״. אבל לגורל היו תוכניות אחרות…

מהבסיס של בת אל ליד צומת גולני ראו היטב את העשן המיתמר מהכרמל: ״שמעתי בחדשות וידעתי שיש שריפה גדולה על ההר וחסמו צירים. סיפרו על אוטובוס שנקלע לתוך השריפה ושהנוסעים נספו. אבל זה לא היה קרוב אלי באותו רגע…״.

״הגעתי לבית, לא היה שם אף אחד. בדרך כלל זה לא קורה, תמיד היה מישהו בבית. התקשרתי לאחותי, שהייתה מאוד נסערת ולא הצליחה לדבר. התקשרתי לאמא, היא ענתה לי בבכי מטורף וניתקה לי את הטלפון. הרגשתי לחץ, אבל עדיין לא העליתי על הדעת שמשהו נורא קרה״.

שיחת הטלפון השלישית שלה היתה לאביה. ״הוא אמר לי שהאוטובוס שעלה באש היה כנראה אוטובוס של סוהרים.. ואז נפל לי האסימון, הבנתי שמשהו קרה לשמעון. אמרתי לאבא ׳בבקשה תגיד לי שלא קרה כלום לשמעון׳, אני זוכרת שהוא צרח – ׳למה את ישר חושבת שמעון׳??. בדיעבד התברר לי שהוא היה בדרך לבתי החולים כדי לחפש את שמעון בין הניצולים. שניה אחרי השיחה אמא נכנסה הביתה ביחד עם חברים שלה לעבודה, היא היתה מרוסקת ובכתה. הדלקנו טלוויזיה ואמרו שיש יותר מעשרים נספים. ניסינו להתקשר אל שמעון, כמובן שהוא לא ענה. יצרנו קשר עם חברים, רבל גם הם לא אמרו דבר״.

– מה חלף לך בראש באותם רגעים?
״מהרגע שאמרו לנו שבאוטובוס נסעו סוהרים ואחרי ששמעון לא ענה לצלצולים וחבריו התחמקו מתשובות, הבנתי ששמעון היה באוטובוס הזה ונהרג. ניסיתי להישאר אופטימית עם עצמי, התפללתי שאולי הוא בין הניצולים. שמעון שרד פציעה בשירותו הצבאי, לא האמנתי שיש משהו שיכול להרוג אותו, ועוד שריפה דווקא?״

הרגע ששינה את חייה

בשעות הלילה התקבלה הודעה רשמית על היעדרותו של שמעון. למחרת בצוהריים, יום שישי, הגיעו לבית קצינים ובפיהם הבשורה המרה: שמעון לא שרד את האש, הוא נספה באוטובוס.

בת אל דיין במדים. צילום שירות בתי הסוהר
בת אל דיין במדים. צילום: שירות בתי הסוהר

״זה מוטט אותנו״ משחזרת בת אל דיין. ״אבא שלי קבר את אימו 4 חודשים לפני כן ועדיין התאבל עליה ואז קיבל את המכה הזו. זה אירוע שיכול להפיל כל המשפחה. אני יודעת להגיד שאותו יום היה שחור משחור לכולנו. אני אישית התמוטטתי, לא האמנתי שזה קרה. לא עיכלתי את זה״.

– איך התמודדת עם האובדן?
״מבין האחים שלי, אני הייתי זו שכן דיברתי על הנושא. חייתי את האובדן בכל רגע. היה לי קשה מאוד לקבל את זה, עוד זמן רב ציפיתי ששמעון יופיע בפתח הדלת ויגיד בחיוך: ״לא מצאו אותי, ברחתי מהשריפה״. לא האמנתי שלא יבוא יותר, שלא אדבר איתו, שהוא כבר לא כאן״.

– בתור האח הבכור, האם שמעון היה עבורך סוג של מודל לחיקוי?
״שמעון היה כמו אבא בבית, הוא היה דמות מאוד דומיננטית במשפחה. אי אפשר היה להגיד לו ׳אני לא רוצה לעשות את זה׳, היה לו חלק משמעותי בבית. כבר בתור ילדה צעירה סיקרן אותי לשמוע על העבודה שלו, האקשן הזה מדבר אליי, אני לא בחורה רגועה… זה מה שמשך אותי לשב״ס ועוד לפני האסון רציתי לשרת כסוהרת״.

בת אל ביחד עם שמעון צילום מהאלבום המשפחתי
בת אל ביחד עם שמעון. צילום מהאלבום המשפחתי

שמעון ז״ל ובת אל אינם יוצאי דופן במשפחה. זו סביבה של אנשי ביטחון שמשרתים את המדינה כבר שלושה דורות. הסב היה שוטר, האב שירת במג״ב, לאם יש גיסים שוטרים, ומתוך 6 האחים: שמעון שירת בשב״ס – שלושה מאחיו ובהם בת אל ממשיכים בשב״ס ובמשטרה – ובקרוב יצטרף אליהם גם האח הצעיר.

״אחרי האסון אמרתי לעצמי, זו הזדמנות לעשות מה שאני רוצה וגם להמשיך בדרכו של שמעון. בשום אופן לא לתפוס את המקום שלו אבל כן ליצור המשכיות… ואם זה קרה בגלל שהוא לא פה איתנו, כנראה שזה מה שהיה צריך להיות״ מסבירה בת אל.

ביחידה של שמעון

בת אל הגשימה את החלום מהר מאוד. ההורים שלה דחפו אותה קדימה וחודש בלבד אחרי האסון, הודיע לה מפקדה בצבא: ׳ממחר את עוברת לשב״ס…

״המעבר לא היה חלק, נפשית זה היה עוצמתי מאוד. הגעתי בדיוק לאותו המקום שבו שירת שמעון, ביחד עם החברים שלו שהיו איתו יום-יום, מהבוקר עד הערב״ היא מתארת את תקופת הקליטה. ״אני מניחה שזה היה מוזר לכולם, שמעון כבר לא פה אבל פתאום אחותו הקטנה מופיעה כאן, היה לי קשה מאוד. זה היה תוך כדי התמודדות עם המשבר, עם האובדן״.

– שאלת את עצמך מה שמעון היה אומר על גיוסך לשב״ס?
״אני תמיד מדברת עם שמעון, גם 10 שנים אחרי. כל חודש אני עולה לבית העלמין, בשנתיים האחרונות ביחד עם הילד שלי, שלא זכה לראות אותו ואני מכירה לו את דוד שמעון, מספרת לשמעון, מתייעצת איתו בכל מיני דברים. אני חולמת עליו הרבה. אין לי ספק שהוא שמח לראות אותנו כאן״.

– איך המשפחה מתמודדת מאז האסון?
״המשפחה שלנו נהייתה מאוד מגובשת מאז מה שקרה, אנחנו ביחד לטוב ולרע, יש דור המשך ששמעון לא ראה – האחיינים שנולדו אחרי האסון. כשאנחנו חוגגים ביום העצמאות אנחנו חוגגים בזכותו. נכון שהוא לא היה לוחם, אבל עצם זה שהוא היה במילוי תפקידו בעת האסון והוא נהרג כשלבש מדים, עבורנו זה הכל״.

– את מרוצה מהמקום שבו את נמצאת היום?
״אני מאוד מסופקת מהעבודה שלי, מהמשפחה, מהסביבה, מהחברה. יש בי המון סיפוק מהעלאת עציר לדיון, מהתזוזה הזו בין בית הסוהר לבית המשפט, אני מרגישה שאני חלק מהמערכת שמייצגת את החוק ואת הצדק במדינה וזו תחושה של עוצמה.היום מסתכלים עלי בצורה אחרת, רואים את בת אל ולא את האחות של… לקח קצת זמן עד שזה קרה״.

– אם היית יכולה לומר עכשיו משפט אחד לשמעון ז״ל, מה היית אומרת לו?
״יש לי כך הרבה דברים לספר לו ולשתף אותו בהם, לא יספיק משפט אחד…״

כתבה מעניינת:

עדנה שושן כרמיאל צילום פרטי

עדנה שושן: נתינה בכל העדנה

שתפועדנה שושן יקירת העיר כרמיאל עומדת מאחורי יוזמה חדשה שמאחדת מתנדבים פעילים מהעיר בקבוצת פייסבוק …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.