Array ( [_edit_last] => Array ( [0] => 1 ) [slide_template] => Array ( [0] => default ) [_yoast_wpseo_focuskw] => Array ( [0] => עשירה בנכסי דלא ניידי ) [_yoast_wpseo_metadesc] => Array ( [0] => עשירה בנכסי דלא ניידי ) [_yoast_wpseo_linkdex] => Array ( [0] => 80 ) [post_views_count] => Array ( [0] => 1872 ) [tie_views] => Array ( [0] => 368 ) [rank_math_description] => Array ( [0] => עשירה בנכסי דלא ניידי ) [rank_math_focus_keyword] => Array ( [0] => עשירה בנכסי דלא ניידי ) [rank_math_robots] => Array ( [0] => a:1:{i:0;s:0:"";} ) )

עשירה בנכסי דלא ניידי

03/09/14 Uncategorized 368 צפיות

שתפו

השבוע נקרע לי הלב. רן הגיע הביתה הישר מהעבודה במרכז, סחוט, מכווץ ודרוך כולו לקראת הטלפון מאבא שלו. היה לי קשה לראות אותו כך.

גם לא הבנתי: מה הבהלה הגדולה? ובשביל מה הוא בכלל מגיע הביתה, אם הוא לא מתכוון להישאר בו, אפילו, לא ללילה? הכאב הזה היה מהול בכעס. כאב לי לראות אותו כך וכאב לי שהוא מתייחס אל אבא שלו יותר מאשר אלי. מה אני כזאת מן שקופה??? חשבתי שזה לא מגיע לי לאחר שכשאבא עזב את הבית השקעתי את כולי, בו, באחים שלו. והוא שלא היה איכפת לו מאיך שהילדים שלו גדלים, זוכה ליחס של הערכה וכבוד מצד הבן הבכור שלו. מה? למה? איפה אני בכל הסיפור? יותר מאוחר הבנתי: אני החזקה, זה הוא שכך שבור, להגיע הביתה זה לשאוב קצת כוח, לקראת המשימה הגדולה.

אבא של רן וטל ועדי נטש אותם כשהם היו ילדים קטנים. הוא נסע לרומניה ושבועיים מאוחר יותר מצא שם אישה שלימים התברר לי שהיא העתק מושלם שלי. לפני שהוא עזב את רומניה הוא הספיק לעשות שם עוד שני ילדים, גם אותם עזב כשהם היו קטנטנים. הוא לא למד כלום. עשה פעמיים בדיוק את אותן הטעויות, רק כדי לשכפל אותן לעת זקנה בפעם השלישית… רן הוא הבן היחיד ששומר על איזשהו קשר עם אבא. בעיקר עכשיו, כשהוא הפך לאדם ערירי, מריר, כועס, קשה. לא נשאר בו אפילו ניצוץ קטן מהאיש טוב הלב, הנדיב, אוהב הילדים, שבו התאהבתי.

כשהוא עזב אותנו, הקדשתי את כולי לאוצרות שלי. אבא שלי נהג לאמר שאם הייתי משקיעה את הכסף שהשקעתי בצעצועים, במשכנתא, כבר מזמן יכולתי לקנות בית. אבל את הנדל”ן שלי השקעתי בילדים וזו היתה השקעה לטווח ארוך, ההשקעה הכי משתלמת בחיי.

מאוחר יותר, כשהילדים שלי כבר עזבו את הבית, הבנתי שאני חייבת לשמור להם עליו, שלפחות להם ירווח קצת כלכלית, לאחר שאעזוב את הבית הזה וממש בקצה גבול היכולת שלי נאחזתי בו והתחלתי לשלם משכנתא.

כשרן השלים את המשימה, הוא חזר הביתה לשעתיים, שעתיים של פינוק ואהבה. נהנינו לראות ביחד את הסרטונים האהובים עליו, על הכוכבים שלו, אלופי הריצה וללקק יחד גלידה טעימה טעימה. הוא חזר לבית שלו במרכז, הרבה יותר שלו, הרבה יותר רגוע ואני שמחה שהבית בו הוא גדל, עדיין מהווה בעבורו את המקור ממנו הוא שב ושואב את הכוח שבו.

דוא”ל [email protected]