Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1460651087:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 13488
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_metaseo_metatitle] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => בריאות וכושר / רון שפירא
        )

    [_metaseo_metaopengraph-title] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metaopengraph-desc] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metaopengraph-image] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metatwitter-title] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metatwitter-desc] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metatwitter-image] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw_text_input] => Array
        (
            [0] => פעם בשבוע
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => פעם בשבוע
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 74
        )

    [_wp_old_slug] => Array
        (
            [0] => 13487
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 1487
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2016/04/איש-רץ-מתאמן-טור-שפירא-1039.jpg
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => פעם בשבוע
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)

פעם בשבוע

שתפו

ג’ אהב את המאמן שלו מאוד. אחרי הכל הם צועדים יחדיו כבר ארבע שנים. קשר. שתי הפגישות השבועיות היו עבורו הנאה צרופה. השיחות, התמיכה לה זכה וההזעה היוו עבורו משהו שאין מילים לתאר, משהו ממכר שבלעדיהן הוא לא היה יכול לעבור את השבוע הלחוץ.

בינות לישיבות ההנהלה במגדלי עזריאלי בתל אביב, בין משרדו הפרטי בבניין ‘הטיל’ שבחיפה ובין עשרות שיחות הטלפון היומיות עם לקוחותיו הרבים, המאמן שלו היה לו תרפיה, הנחמה, הפינה החמה בה שפך את לבו.

הוא למד המון מהמאמן שלו: לאכול נכון, להתאמן נכון ולסגל אורח חיים בריא במלוא מובן המילה. במשך התהליך הוא השיל ממשקלו עשרה קילוגרמים, תהליך שהיה מחויב המציאות עת היה משתתף בפגישות הקוקטייל בין אישים מעונבים בחליפות מחמיאות. ואם לא די בזאת, בכל אימון קידם אותו תמיד חיוך רחב, לב פתוח, מקשיב וחם.

אלא שהבוקר הוא גמר אומר. הוא החליט – די ! זו תקופה ארוכה שהמשקל שלו ‘תקוע’. האמת שגם קצת נמאס לו. המאמן שלו לא רק חביב, אלא שמצד שני הוא מכביד עליו בריצות הארוכות ובאימוני המשקולות המפרכים. באותו היום בשעה חמש אחר הצהריים הוא סיים את ישיבת החתך שלו עם צוות השיווק ויצא ממשרדו ונכנס למעלית. הוא לחץ על הכפתור של החנייה התת קרקעית. עם הז’קט התלוי על שכמו ותיק העור בידו השנייה הוא פסע החלטי אל מכונית הלקסוס שלו. הוא הניע אותה ושם פעמיו אל המאמן שלו. זהו. היום זה סופי. כשנכנס לסטודיו, הוא פנה אל המאמן שהמתין לו וביקש לשוחח.

המאמן כבר ידע, הרי שמזה זמן מה הבחור מקרין מיאוס. ‘אני רוצה לקחת פסק זמן’ פתח את דבריו. ‘שלא תבין לא נכון, אתה מדהים, רציני, מסור ומקצועי. אלא, שמרוב שאתה רציני אתה מרוקן ממני את כל האחריות. אם לא הבנת: הרי שאני חוץ מלהגיע אליך פעמיים בשבוע אינני לוקח אחריות! אני מבקש פסק זמן על מנת להחזיר את אחריות האימון אלי. אני רוצה לנסות להיות עצמאי. אני רוצה לנסות לדעת אם הפנמתי משהו בארבעת השנים שהיינו יחד?’

המאמן הנהן בראשו לחיוב ואיחל לו בהצלחה. רגע לפני שיצא ג’ מהפגישה, הוא שאל: ‘נוכל להיפגש לפחות פעם בשבוע? רק על מנת שתפקח קצת עלי?’ בסדר, ענה לו המאמן – פעם בשבוע!

שבת שלום, רון

כתבה מעניינת:

שתיין צילום אילוסטרציה: Pixabay

קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?

שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *