פעם, פעם כשהיה עוד פעם…

שתפו

השבוע התמזל מזלי ולמרות שרק לפני שבועיים הגיעו הנכדים שלי לביקור, התבקשתי פעם ראשונה בחיי להיות הסבתא הבייביסיטרית כי אמא נסעה לשלושה ימים להשתלמות ואבא עסוק בגדיד. הייתי מאוד גאה בעצמי שהייתי הסבתא שנבחרה, למרות שברור שחלק מהבחירה היא גם בגלל שאני הרבה יותר פנויה…

נסיעה של 8 שעות והופ אני כבר שם… היה לי ברור שאני לא הולכת להחליף את ההורים, אלא להיות מי שאני, סבתא שבאה להנות, לפנק, לשחק, להיות שם תמיד איתם. עם סבתא אפשר לעשות דברים שאבא ואמא לא מרשים והשניים הקטנים האלו קלטו זאת מייד…

היום הראשון היה יום מלא. ענבר החליט להישאר ב”פעוטון של סבתא מאיה” ונהנינו יחד מטיול לבריכה.  הוא הראה לי את כל התעלולים שהוא כבר יודע ונהנה מאוד מזה שתמיד הייתי שם לצידו וכל פעם ניסינו יחד להגדיל את טווח השחייה שלו אלי. הוא קצת פחד אבל למד לסמוך עלי.  וכבר למחרת הוא העז לעשות מה שעשינו יחד, כשהוא היה בבריכה רק עם החברים שלו. בדרך מהבריכה הביתה סיפרתי לו על דוד צביקה של אבא שלו, על איך שהוא היה לוקח אותו איתו לעבודה, כמו שאבא שלו לוקח אותו לעבודה ואז הוא אמר לי:  “סבתא, ספרי לי סיפור על פעם, פעם, כשהיה עוד פעם”. הייתי המומה, מאיפה זה בא לו?  מאיפה בא הגעגוע הזה לפעם? אז סיפרתי לו איך אבא שלי, לימד אותי לשחות ואיך שהוא למד לשחות. על השעות שבילינו יחד בחוף הים והוא סיפר לי על אבא שקנה חכה ועל איך שהם השליכו לים את הדג הקטן שנתפס בחכה.

וכך מסיפור לסיפור ועוד סיפור ובין ארוחה לארוחה הגיעה השעה ארבע ואיתה רזי שחזרה מהמועדונית. ישבנו ושיחקנו יחד, עד שטל חזר לשעה קצרה.  אכלנו יחד ואז הוא חזר לעבודה ואני למשחקים עם רזי וענבר עד שהעיניים של כולנו נעצמו מיום כזה מלא וממלא.

הימים הבאים היו קצרים יותר.  הבקרים היו לי פנויים כי רזי הלכה למועדונית, לפעילויות מרתקות וענבר לפעוטון שלו ולי היה זמן להנות בבריכה, לספר לכל מי שרצה לשמוע על הסדנאות שלי ולטפל בכל מי שהסכים להתנסות.  נהניתי לספוג שם את שלוות המדבר ולמלא את עצמי בשמחת הביחד.

וואו, זה היה כיף!

כתבה מעניינת:

חגיגת קונצילה ריגטה עם עגבניות שרי צלויות, קלמטה ומוצרלה צילום אפיק גבאי (1)

קונצילה ריגטה – איטלקית 100%

שתפומתחשק לכם איטלקית 100% על הצלחת? קבלו מתכון של פסטה קונצילה ריגטה עם עגבניות שרי …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.