אבי גיסברג, כדורגלן במכבי חיפה, עכו ובני סכנין. השיג דאבל היסטורי עם הנוער של מכבי חיפה, אליפויות בבוגרים במדי עכו ובני סכנין, נמנה על סגל נבחרת הנערים וקפטן נבחרת ישראל צפון בגיל נערים, מנהל המכללה לכדורגל כרמיאל בחסות מכבי חיפה, פרשן כדורגל בין היתר בערוץ 2, ערוץ 1 וערוץ הספורט. מייל: [email protected]
דוד חוסה
את הטור השבוע אני רוצה להקדיש לאחד האנשים היקרים לי ביותר בעולם. בשנת 1979-80 הייתי ילד בן 6 והדוד האהוב שלי, דוד חוסה, לקח אותי לראשונה עם אבא לאימון כדורגל. מאז ועד עכשיו נשארתי בכדורגל.
דוד יקר שליווה את כל הקריירה הדי מצליחה שלי, היה הראשון לפרגן, תמיד, הדוד שהקים את הפיצרייה הראשונה בכרמיאל, פיצרייה “לוס לטינוס” בימי ההרקדות של חיים מילשטיין במרכז, כשכרמיאל הייתה מן קיבוץ קטן ואוהב.
דוד חוסה פרידמן היה כל כך אהוב בעיר הזאת, אין אחד שלא היתה לו מילה טובה להגיד עליו, תמיד חייכן, ג’נטלמן מיוחד בדרך שלו, עם חיוך תמידי. השבוע נלקח חלק ממני כשדוד חוסה הלך לעולמו.
מאות אנשים הגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה והיה קונצנזוס לגביו. איש טוב ונעים לכולם, מסוג האנשים שכבר כמעט אין, ועל זה כולם הסכימו.הגיעו אנשים מכל קצוות האוכלוסייה, מכל הדתות ומכל הגילאים, לתת כבוד ולהגיד לו בפעם האחרונה, את מה שאני רוצה להגיד לו עכשיו, “תודה על מי שהיית, תנוח בשלום, אוהב אותך מאוד“.
דיש לאחד האנשים היקרים לי ביותר בעולם. בשנת 1979-80 הייתי ילד בן 6 והדוד האהוב שלי, דוד חוסה, לקח אותי לראשונה עם אבא לאימון כדורגל. מאז ועד עכשיו נשארתי בכדורגל.
דוד יקר שליווה את כל הקריירה הדי מצליחה שלי, היה הראשון לפרגן, תמיד, הדוד שהקים את הפיצרייה הראשונה בכרמיאל, פיצרייה “לוס לטינוס” בימי ההרקדות של חיים מילשטיין במרכז, כשכרמיאל הייתה מן קיבוץ קטן ואוהב.
דוד חוסה פרידמן היה כל כך אהוב בעיר הזאת, אין אחד שלא היתה לו מילה טובה להגיד עליו, תמיד חייכן, ג’נטלמן מיוחד בדרך שלו, עם חיוך תמידי. השבוע נלקח חלק ממני כשדוד חוסה הלך לעולמו.
מאות אנשים הגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה והיה קונצנזוס לגביו. איש טוב ונעים לכולם, מסוג האנשים שכבר כמעט אין, ועל זה כולם הסכימו.הגיעו אנשים מכל קצוות האוכלוסייה, מכל הדתות ומכל הגילאים, לתת כבוד ולהגיד לו בפעם האחרונה, את מה שאני רוצה להגיד לו עכשיו, “תודה על מי שהיית, תנוח בשלום, אוהב אותך מאוד“.
אחד הדרבים החלשים בהיסטוריה
אם היה אפשר להוריד נקודות על משחק מזעזע אז היו חייבים להוריד להפועל תל אביב ומכבי תל אביב נקודות.
הדרבי היה משחק חלש מאוד שלא מתאים ברמתו אפילו לרמה של הליגה הישראלית. את משחקה של הפועל תל אביב אפשר אולי להבין היא ניסתה למנוע השפלה ולעצור את כדור השלג של ההפסדים, אבל מולה התייצבה מכבי תל אביב, נציגת ישראל בליגת האלופות קבוצה עם תקציב של מעל 100 מיליון ש”ח, האלופה היוצאת והאלופה שבדרך, כנראה. וזה הכדורגל העלוב שהיא הציגה? הם קיבלו ניצחון שלא הגיע. גם להפועל לא הגיע, על משחק כזה לא מגיע פרס לאף קבוצה, אבל כפי שאמרתי בטור שעבר מכבי תל אביב מצליחה בדרך כלל במבחן התוצאה. והדרך? אוי לעיניים שכך רואות.
המשחק של מכבי חיפה מול מכבי פתח תקווה ציין קודם כל עובדה אחת, כמה חלשה הפועל עכו. אותה עכו שמכבי חיפה ניצחה בקלילות שבוע לפני, והנה מגיעה אותה מכבי חיפה מול מכבי פתח תקווה ולא מצליחה להזכיר אפילו בקצת את מכבי חיפה של שבוע שעבר. מולה התייצבה קבוצה צעירה דינמית ומאומנת היטב, שכמו תמיד נכשלת מול הגדולות (גם אם זה גדולות על הנייר). מול 9 שחקנים חיפאיים וכשהיא מובילה, במקום לתת עוד שני שערים ולהבטיח את הניצחון, היא ספגה שער שוויון בדקה ה-90 והתחלקה עם חיפה בנקודות. הלוזריות במיטבה! ובקשר לשופט, האצבע על ההדק קלה מתמיד, האדום השני שנשרק לעבר ואליינטה וחרץ את גורל המשחק, לא היה ולא נברא, וחבל לי מאוד שפעם אחרי פעם שופטים מכריעים משחקים.
לא למדנו דבר
השבוע ציינו בארץ את טקס השנה לרצח רבין לא נכנס לפוליטיקה, ימין או שמאל, אבל לצערי, לא למדנו דבר. שלום חבר. תתביישו חברים!