Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1523954691:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 20246
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2018/03/parash.jpg
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw_text_input] => Array
        (
            [0] => פרשת אחרי מות - קדושים
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => פרשת אחרי מות - קדושים
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => פרשת אחרי מות - קדושים: כוונה משנה מעשה | פרשת השבוע כרמיאל
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => פרשת אחרי מות - קדושים: כוונה משנה מעשה
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 73
        )

    [_yoast_wpseo_content_score] => Array
        (
            [0] => 30
        )

    [_yoast_wpseo_primary_category] => Array
        (
            [0] => 324
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 195
        )

    [rank_math_primary_category] => Array
        (
            [0] => 324
        )

    [rank_math_title] => Array
        (
            [0] => פרשת אחרי מות - קדושים: כוונה משנה מעשה | פרשת השבוע כרמיאל
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => פרשת אחרי מות - קדושים: כוונה משנה מעשה
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => פרשת אחרי מות - קדושים
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)
פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת אחרי מות – קדושים: כוונה משנה מעשה

שתפו

א. מה מקומו של הלב?

היום כשהפלאפון מצוי בכל כיס, וכל ילד בכיתה ג' שאין לו מכשיר סלולארי מרגיש מקופח או עני, פשטה והולכת שיטת המיסרונים, אס אמ אס בלעז. ומדהים לראות איך אפשר לסכם כל דבר במיסרון קצר. קובעים פגישות חשובות או להיפך מבטלים אותם במיסרון אחד קטן, יש כאלה שגם מודיעים כך לחברותיהן על ביטול הקשר איתם. ויש מעסיקים שמקבלים או מפטרים עובדים הכל באס אמ אס, מיסרון בשפה העברית. אבל ההבדל הגדול בין מיסרון יבש ובין שיחת טלפון, הוא תחושת הקול, המנגינה של מי שמדבר איתך. יש דברים הקשורים בעיקר בלב שאותם לא ניתן להעביר במיסרון. אי אפשר להביא את עצמך למיסרון קצר, רק הודעה לקונית קצרה ויבשה מסוגלת להיות מועברת דרכו, אבל הכוונה והלב מנותקים ממנו. בעולם שלנו המעשה הוא הקובע, לא הלב ולא הכוונה, לצערינו אין העולם מעריך השקעה ומאמץ, ולא את הלב והמסירות, הכל נמדד במבחן התוצאה, ושם אין מקום ללב, שם המספר או הכסף או מדדי הצלחה אחרים הם שקובעים. בתורתינו הקדושה יש מקום ללב."רחמנא ליבא בעי" – הקב"ה רוצה את הלב. וגם מי שעבר עבירה, יש הבדל אצל הקב"ה האם עבירה זו נעשתה בלב שלם בשנאה או בהתרסה, ובין אם העבירה נעשתה מתוך צער, ומתוך כשלון של חולשה או תאווה. פעמים רבות בחיינו אנו לא פועלים וגם לא נפגעים מעצם מה  שנאמר, אלא יותר מאופי הדבר, מהסגנון, מהצורה. יכולים שני אנשים להטיח ביקורת נוקבת, אצל אחד היא תהיה ביקורת בונה, ואצל השני הרסנית, ולו רק בגלל סגנונה והמנגינה בה נאמרת. גם בחייו הרוחניים של אדם, תולה התורה משמעות רבה בכוונתו, ובגישתו אל מעשה מצוה או עבירה שעבר. יש מי שעושה מעשה של מצוה אבל אין הוא שמח בכך, הוא מתנהג ככפוי, וחבירו שעושה את אותה מצוה בדיוק אבל מתוך שמחה, שם זה נראה אחרת לגמרי, אפילו שאין הבדל במעשה, יש הבדל ברוחו.

ב. אל תעשו כמותם…

שתי הפרשיות שנקרא השבת עוסקות במצוות רבות, ובאיסורים רבים שהתורה ציוותה עלינו, ובשניהם חוזרת התורה על איסורי עריות. אבל בפרשת אחרי מות מקדימה התורה הקדמה קצרה לפני שקובעת את האסור והמותר: "וידבר ה' אל משה לאמור… כמעשה ארץ מצריים אשר ישבתם בה לא תעשו, וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחוקותיהם לא תלכו. את משפטי תעשו ואת חוקותי תשמרו ללכת בהם אני ה' אלוקיכם" (ויקרא י"ח א'-ד'). כלומר, אין זה עוד איסור מאיסורי תורה, אלא ציווי נוסף שלא לעשות כמעשיהם המתועבים. ורבים מהמפרשים התקשו בצורך ובמשמעות ההקדמה הזו: כשהקב"ה מצווה אותנו, ואוסר לנו איסורי עריות, מפני מה צריך לומר לנו אל תעשו כמותם, מהי משמעות אמירה זו, זה כעין אמא שלא רוצה שבנה יתחבר עם חבר מסויים, אל תהיה כמוהו, אל תעשה כמוהו. האם הקב"ה צריך לומר לישראל אל תעשו כמו המצריים או כמו האמוריים? האם לא מספיק לומר אני אוסר עליכם איסורים אלה?  יתירה מזו שואל ה"אמרי אמת" מגור, האם ישראל חשודים אצל הקב"ה שיעשו כמעשה מצריים או כמעשה  האמוריים שהיו מושחתים ביותר? מהי משמעות הפתיחה הזו לאיסורי עריות לדורות, אחרי שמצרים והאמוריים נעלמו מזמן?  מדוע דוקא פרשת עריות פותחת כך?

ג. חידושו הגדול של ה"שפת אמת"

מתוך השאלות הללו יוצא השפת אמת בפירושו לפרשתינו, ומחדש שהקב"ה לא פתח בזה את איסורי העריות, אלא דוקא את מה שהתיר לנו. כלומר: כשהקב"ה מצוה אותנו על העריות, אוסר או מתיר לנו, עדיין יש הבדל גדול בין מצרים וישראל, לא בעצם המצוה אלא באופיה, " הפירוש, שלא יהיה נדמה שום מעשה איש הישראלי למעשה הרשעים אשר כל מעשיהם לגשמיות בלבד, אבל בני ישראל צריכים לקדש כל מעשיהם להדביקם בשורש החיות…" (תרל"ט ד"ה בפסוק). ההבדל בין מעשה הישראלי למעשה המצרי אולי לא ניכר מצידו החיצוני, אבל מצד מהות המעשה, והגישה  ביסוד כל המעשים ההבדל הוא גדול ומשמעותי. כמעשה ארץ מצרים לא תעשו – בא לומר את כל המעשים שלנו, האסורים והמותרים, נעשה מתוך נקודת מוצא של קדושה, נקודת מוצא של רוח, שאיננה מתחילה מתוך מציאות חומרית, אלא מתוך שאיפה רוחנית פנימית. יש הרבה סיבות שאדם בגללן פועל ועושה דברים טובים , לא רק בישראל גם אומות העולם פועלות טוב, אבל כשהמטרה היא להרבות הון, להרבות שם וכבוד, הפעולות הטובות מתמעטת השפעתן. דתות רבות קמו אחרי היהדות, רבות מהן חיקו את המצוות בתורתינו, אלה חיקו את הפסח, ואלה חיקו את השבת, וגם אם בדמיון החיצוני המעשים נראים דומים, בנקודת המוצא הרוחנית ההבדל הפנימי גדול וקובע.

ד. חשיבות ההכנה למצוות

העיקרון שלמדנו לעיל מופיע כבר בדברי הראשונים בכל הנוגע לכלל קיום המצוות. את העיקרון הזה מחדש הרמב"ן (לויקרא י"ח ד'): "ודע כי חיי האדם במצוות כפי הכנתו להם". המצוות משפיעות על האדם ומשנות אותו, אולם עוצמת השינוי גודלו ואופיו תלוי הרבה בנקודת הגישה של האדם למצוה. כלומר: יכולים להיות שני בני אדם המקיימים את אותה המצווה באותם ההידורים, ובאותם תנאים מעשיים, ובכל זאת המצווה תשפיע עליהם ותקרין עליהם באופן שונה. על האחד תשפיע לטובה גדולה ועל השני כלל לא. וההבדל נובע מהגישה הפנימית של הלב לפני קיומה של המצווה. כי יש מי שקיום המצוה שלו הוא רק מתוך המחשבה על השכר הצפוי לו, והשפעת המצוות עליו בהתאם: "יחיה בהן בעולם הזה ימים רבים בעושר בנכסים ובכבוד…" . אם זו היא כוונתו בגישה אל המצוות זו תהיה גם השפעת המצוות עליו. וככל שיתעלה האדם ויתקדם בהבנת עומק המצוות ותועלתם הנצחית, כך יקרינו עליו המצוות לטובה. כאן לימדונו חכמים עד כמה חשובה ההכנה, נקודת המוצא, מפתח הלב בהכנה לעשיית מעשים טובים. לא רק המעשה נדרש, ללב ישנה משמעות רבה בכל הנוגע לעולם העשיה.

ה. קדושים תהיו

כך פותחת הפרשה השניה שאותה נקרא בע"ה בשבת: "קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם" (ויקרא י"ט, ב'). וכבר חז"ל התקשו, האם ניתן להיות קדוש כאלוקים? מהי משמעות ההשוואה הזו: קדושים תהיו כי קדוש אני? אומר על כך המדרש: "אם אתם מקדשים עצמכם , מעלה אני עליכם כאילו קדשתם אותי" (ספרא כאן). הקדושה שחוזרת על עצמה פעמים רבות בפרשיותינו, באה להעמיד את מגמת כל המעשים. לצאת מתוך נקודת מוצא של קדושה לפני המעשה. שהמעשה יבוא מתוך אופי של קודש, בלשון חז"ל :"רחמנא ליבא בעי", הקב"ה חפץ בלב המצורף אל העשיה. העבודה על הלב נכתבה בתורה דווקא במצוות הקשות יותר על הלב לקיימם, כשהמדובר באיסורי עריות, שם הלב מתקשה יותר, שם נדרשת פעולה רבה יותר מבפנים. זו הסיבה שדוקא כאן עוסקת התורה בסוגיה זו של הכוונה. ימי חודש אייר הם ימים של ספירת העומר, וכותב בעל הספר "בני יששכר" כי אלה ימים של הכנה לתורה, בשבועות שבחדש סיוון נקבל בע"ה תורה, ימי חודש אייר המכינים לו, הם ימים של העיסוק בעבודת הלב. ויה"ר שיפתחו ליבותינו לקבלת תורה באהבה ובשמחה.

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת תצווה: פורים קטן

שתפובס"ד אדר א' ואדר ב' לוח השנה העברי כפי שאנו מכירים אותו, כשהתאריכים בו ידועים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *