בית / Fun / פרשת השבוע - הרב יעקב ידיד / פרשת בחוקותיי: בדרך מאירה

פרשת בחוקותיי: בדרך מאירה

א.  קשה לחנך היום….
נדמה לנו שאת הדור הזה קשה יותר לחנך, קשה להיות הורים למתבגרים בתקופה הזו הרבה יותר מאשר אי פעם. האפשרויות הרבות המונחות לפני הילדים, התעוזה הגדולה בכל התחומים, החוצפה לדרוש ולקבל, הן תכונות נעריות שאנו פוגשים בהם בכל תחום. פעם מורה היה איש של כבוד וערך, עם כניסתו לכיתה הוא היה מעורר כבוד, כיום המורה עצמו מנסה להיות חלק מהחברה יותר מאשר מוביל ומחנך, מורים רבים אף חוששים להיכנס לכיתה, יראים את חוצפתם של הנערים והנערות. אין טעם להרבות בקיטורים, ככל שהדור מתקדם יותר כך מלאכת חינוכו ועיצובו של הנוער מורכבת יותר, ומאתגרת יותר. ניקח לדוגמא את השיטות בהם מקנים לילדים הרגלי קריאה, או השיטות בהם מנסים ללמד חשבון, כיום מנסים בעיקר להקל על התלמיד, ללמד אותו בשיטות קלות יותר, דרך מסכי המחשב, ובאופן ציורי יותר. הדרישה לעמל ושקידה פוחתת לטובת הלימוד המהנה והקליל יותר. יותר קל ונעים ללמוד סביב מכשיר הטלויזיה, לימוד מתוך סרט או מחשב מאשר לימוד הדורש מאמץ חשיבה, עמל של דקדוק לימודי, וישיבה רצופה ליד השולחן. אבל אנו צריכים לשאול את עצמנו, האם תוצאות החינוך הזה הן אכן התוצאות המקוות, האם חוסר הדרישה למאמץ בונה אנשים עם אותה איכות פנימית? ואולי נעמיק לעיין בדרכי החינוך שהורונו חכמים, נבין יותר מהי משמעות הצורך בעמל ושקידה.

ב. תהיו עמלים בתורה?
כך פותחת פרשתינו, "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם. ונתתי גשמיכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו…" (ויקרא כ"ו ג'-ד'). וכך הולכת ומבטיחה התורה ברכות רבות למקיים התורה ומצוותיה. ובהמשך הפרשה מגיעה סדרה של קללות ארוכות וקשות למפירי ברית התורה, וליוצאים מדרכה. אולם כל זה מתחיל בפתיחת הפרשה, הכל תלוי בשאלה: אם בחוקותי תלכו. ומסבירים חז"ל בספרא: אם בחוקותי תלכו אין כוונתו שתקיימו מצצוות שהרי זה מה שנאמר בהמשך, אלא:  "שתהיו עמלים בתורה".  התורה לא מדברת על כך שתקיימו את התורה או שתלמדו תורה אלא דוקא שתהיו עמלים בה. יש צורך בעמל דוקא, לימוד מתוך ריכוז ומתוך נכונות להתמסר לכך, לימוד מתוך אחריות. ברכות התורה מתקיימות דוקא במי שעמל בהבנת התורה, כשהכל בא לו בקלות, כשהוא חסר עמל, יש חוסר בברכה. לא רק ידיעת התורה חשובה, חשובה היא דרך לימודה. הפסוק אמנם באופן פשוט עוסק בהליכה בחוקי ה', אך חז"ל מבארים לנו מתוך המשך הפסוקים, כי יש צורך בעמל כדי להגיע למקור של ברכה. הגמרא ומדרשי חז"ל מלאים בתיאורים על עוצמת שקידתם, בתנאים לא תנאים, בקור וברעב, של גדולי ישראל בכל הדורות, ולאור סיפורי מופת אלה גדלים תלמידי חכמים עד היום.

ג. מדוע לא תבוא החכמה בקלות?
וזה המקום לשאול: למה?  למה לא יכול להיות לומד תורה בלי עמל? מדוע אנו זקוקים לשקידה רבה ולמאמץ כדי ללמוד, למה אי אפשר לקלוט ולהבין גם בלא קושי?  מדוע כיוון כך הקב"ה את עולמו שרק בעמל תיקנה הדעת?  עונה על כך הראי"ה קוק באורות הקודש: אם מטרת הלימוד היא הידיעה אכן אין צורך בעמל. בחור מוכשר יוכל בקלות לקלוט את כל החומר מיד. אבל אם המטרה איננה רק הידיעה, אלא ובעיקר ההפנמה, הפיכת הידיעות לאותות חיים, אז העמל הוא הבונה בתוכו את תכני הלימוד. בלימוד התורה אנו לא רק יודעים יותר, אין לנו מטרה רק לקבל הישגים טובים יותר, עיקר המבקש שלנו הוא להיות אחרים טובים יותר, ערכיים יותר, ולהשתנות בעיקבות הלימוד. לו היה ניתן ללמוד בלי להתאמץ, בדרכים טכנולוגיות מורכבות ניתן היה להחדיר כמות ידע גדולה למוחו של אדם בלא שיתאמץ להשיגו, חכמי ישראל היו מסרבים לכך. מפני כשזו לא  המטרה, לא מספיק לדעת, צריך לעמול, להתמודד, והיגיעה מפנימה את מאמץ הלימוד. ההבדל בין לומד תורה ובין לומד מדע, הוא בדרישה מלומד התורה להיות תורה בעצמו. אם ילמד אדם תורה והוא מלא גאווה וקמצנות, וכעסנות, הרי שלימוד התורה שלו חסר, והשולחן ערוך קובע שאסור ללמוד אצלו. תלמוד תורה מקנה לאדם רוח אחרת למהלך חייו ולרמתו הרוחנית.

ד. תורה פנימית
בשבוע שעבר חגגנו את ל"ג בעומר, שהרי ימי העומר הם ברובם ימי אבלות, צער על תלמידי רבי עקיבא שמתו בתקופה זו שבין פסח לעצרת, וקבלת חכמינו  היא שהמגפה שבהם מתו נפסקה ביום ל"ג בעומר שהוא גם יום הסתלקותו של רבי שמעון בר יוחאי, שהיה אף הוא מתלמידי רבי עקיבא. מנהג ישראל מכמה דורות לערוך מדורת אש גדולה בליל ל"ג בעומר, והרבה סיבות לצורת שמחה זו. ואחת מהן היא אכן הדלקת נר נשמה גדול לעילוי נשמת רשב"י. הרבה תנאים גדולים וקדושים היו בישראל ובכל זאת התייחד רבי שמעון בר יוחאי ובולט מכולם בגילוי התורה הפנימית, וחשיפת סתרי התורה היא עומדת ביסוד חידושו של רשב"י. התורה הבנויה מפשט המילים הגלויות הניתנות להבנת השכל האנושי הפשוט, ומתוכם בא הדרש הפנימי יותר אך עדיין אחוז מתוך פשט המילים.  הרמז והסוד הם פנימיים יותר, גילויים אלו הוא מיסוד חידושו של רבי שמעון בר יוחאי. השמחה בל"ג בעומר היא על האור הגדול הבוקע מהופעת סתרי התורה, ומשמעותה הוא לא רק בהעמקת הלימוד והידיעה, נחשף כאן עומק של חיים, רובד פנימי יותר לדרך חיינו, ולעולם שאנו נמצאים בתוכו. השמחה בל"ג בעומר היא על הזכות המופלאה להיות תלמידי תלמידיו של התנא האלוקי, שגילה לנו את הרז הפנימי של העולם.

ה. ללמוד אמונה
עומק פנימי נוצר מתוך התמודדות ומתוך שאלות ומצוקות. תלמיד שלא התייגע בלימודו, גם אם הוא יודע את החומר הנדרש, גם אם הוא השכיל להבין, הלימוד לא הפך להיות חלק ממנו, הלימוד יישאר במוחו אך לא במהותו. לימודי האמונה לא באים כדי להפוך אדם להיות פילוסוף, ידען בתחום מחשבה או מדעי הרוח. לימודי אמונה באים כדי להפוך את האדם להיות מאמין, להיות מחובר אל אלוקיו וממילא מוסרי יותר, וערכי יותר. אדם עם משמעות ועומק המעניקים טוב לסביבתו. אולם אמונה צריכה לימוד ועיון, מעבר לאמונה הבסיסית והטבעית הקיימת בכל יהודי באשר הוא זקוק האדם להבנה שכלית המעמיקה בו את הבנתו, ואת חיבורו אל הקודש. לא חסרים ספרי אמונה, ולא חסרים שיעורי אמונה, וכיום יכול אדם לשבת בביתו ולשמוע שיעורים ממיטב המתמחים דרך רשת האינטרנט, אבל זה דורש מאינו מאמץ כדי להגדיל את אש השמחה והבערה הפנימית. פתחנו בצורך בעמל התורה, מטרת העמל היא הפנמה והעמקה של התורה בנפש לומדה. העמקה פנימית זו היא הדרך לחשיפת האור העמוק יותר הטמון ביום ל"ג בעומר.

שתפו

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת תרומה: עומדים מול ארון הקודש ביראה

בס"ד במרכזו של כל בית כנסת, עומד ארון הקודש. בו מונחים ספרי התורה, פרוכת מכסה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

SHOP NOW
close-link
//set menu items with childrens to be clickable