פרשת בלק: אין תחליף לישראל

שתפו

א. להתייחס אל האויב ברצינות

אחת הטעויות הנפוצות ביחסים שבין אויבים הוא הזלזול שנוקט צד אחד כלפי חברו. הזלזול באויב, ביכולת שלו, במאמץ שלו ובהצלחותיו, מחליש את המאבק בו.  כי אם הוא אויב קל, שבקלות ניתן לגבור עליו, הרי שאין להתאמץ יתר על המידה במלחמה כנגדו. ומכאן ועד נפילה מולו הדרך קצרה. מצאנו התיחסות אחרת בחז"ל אל אויבינו, גם בפסוקי התורה, וגם בדברי חז"ל אנו מוצאים את גדולתם ויכולותיהם המיוחדים של שונאינו, אנו לומדים את מעלתם ואת הדרך לגבור עליהם, וכשיודעים עד כמה גדול היה האויב יודעים עד כמה גדול היה נס ההצלה ממנו. כך למדנו במאבק שבין מרדכי ואסתר ובין המן הרשע: כשמתוך כעסה וצערה מכנה אסתר את המן בתואר המשפיל "כלב", היא נענשת: "הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי" (תהלים כ"ב – למנצח על איילת השחר המיוחס לאסתר בתפילתה), וכך מספרת הגמרא במסכת מגילה (ט"ו ע"ב): "אמר רבי לוי כיון שהגיעה (אסתר) לבית הצלמים, נסתלקה הימנה שכינה, אמרה: אלי אלי למה עזבתני…  שמא על שקראתיו כלב…  חזרה וקראתו אריה, שנאמר: הושיעני מפי אריה".על המן הרשע ניתן לגבור רק אם יודעים שהוא אריה, אם נמשיך לחשוב שהוא כלב לא נוכל לעולם לנצחו בקרב. טעותה הראשונית של אסתר צריכה ללמד אותנו, שהאויב הניצב מול האומה הישראלית לא נמצא שם סתם, הקב"ה מציב בפנינו אז והיום את האויב שבא לחדד בתוכינו נקודות חשובות עבורנו. לא יהיה קל איתו, הוא אריה, אבל בסוף ננצחו ונתרומם דרכו אל המקום המיועד לאומה הישראלית.

ב. הנביא הגדול בלעם

תקופת המדבר מפגישה אותנו עם עוצמה גדולה, עוצמה של אור והנהגת ה' באופן ניסי ולאורך זמן, ועוצמה שכנגד,עוג מלך הבשן הענק,עמלק האורב לישראל ומצליח לזנב בם, ובלעם איש הרוח הגדול של אומות העולם. התורה כותבת לנו את תוארו הגדול המופיע בתוך דבריו: "נאום שומע אמרי אל ויודע דעת עליון מחזה שדי יחזה נופל וגלוי עינים" (במדבר כ"ד, ט"ז). וחז"ל מעידים: "בלעם הוא האחרון שבנביאי האומות, ולא הניח הקב"ה דבר בעולם שלא גילה לבלעם, והיה מעולה בחוכמתו  יותר ממשה" (אליהו רבה פרק כ"ח). ישראל עומדים כאן מול עוצמה גדולה, שבצד מסויים אין בהם, ייחודו ומעלתו של בלעם מסוכנת לישראל, והיא מסוכנת יותר אם לא נעמוד על גדלותה. במשנה במסכת אבות יש התייחסות לבלעם, אבל לא רק אליו אלא לתלמידיו: "כל מי שיש בידו שלושה דברים הללו  מתלמידיו של אברהם אבינו, ושלושה דברים אחרים מתלמידיו של בלעם הרשע…"(אבות ה', י"ט). לא ניכנס כרגע לתוכה של המשנה, אבל עצם ההשוואה שבין בלעם לאברהם מעוררת מחשבה. אברהם גדול האומה, איש החסד והנבואה, ועם ישראל יצא ממנו כהמשך דרכו, ומולו בלעם הרשע.  והמשנה אומרת שגם לבלעם יש תלמידים, בלעם זו שיטה, דרך רוחנית, שיש לה המשך והיא מסוכנת, צריך לברר מהי דרכו ודרך תלמידיו, ובעיקר כיצד לא נהפוך אנחנו לתמידי השיטה ההיא. כך כותב הרא"י קוק זצ"ל באגרותיו: "וזה דרכם של חכמי ישראל מעולם לא להקטין את ערכם האישי של הרשעים הגדולים, כי אם להראות את גודל כוחם ולבאר, שבכל גודלם השחיתו, בהשתקעם בטומאתם. וכן נאמר על בלעם…" (אגרות ראי"ה חלק ב'  שע"ה)

ג. בלעם מאמין בה'

כשבאים שלוחי בלק לקרוא לבלעם, מסרב בלעם וכך הוא אומר: "ויען בלעם ויאמר לעבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור את פי ה' אלוקי לעשות קטנה או גדולה" (במדבר כ"ב, י"ח). הקורא הפשוט יתפעל מאמונתו והתבטלותו של בלעם לפני ה'. הוא מסרב לעשות בניגוד לדבר ה', הוא מודיע לעבדי בלק שלא ייבוא ולא יאמר דבר שה' לא יסכים לו. כמאמין גדול הוא מופיע בתורה. ואם נהיה נאמנים לדרך שהלכנו בה קודם לכן ניקח ברצינות את האמירה הזו. בלעם אמנם פועל מתוך כוונה להרע לישראל, הוא אמנם עושה זאת בשמחה מובלטת, הוא משכים קום כדי ללכת ולקלל, אבל הוא עדיין מאמין בה', הוא עדיין נביא ה'. ובאופן פלאי אמירותיו, ונבואותיו נכנסות לנצח נצחים בתורת ישראל. כל בוקר פותח איש ישראל את כניסתו לבית הכנסת במילותיו של בלעם: "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל" (במדבר כ"ד, ה'). והתורה מצטטת מפיו מילה במילה, כל נבואותיו בענייננו כתובות בפרשתינו. זוהי העדות הגדולה עד כמה גדול בלעם הנביא, כמה עוצמה יש בנבואותיו, וממילא כמה מסוכנים כוונותיו, ועד כמה מסוכנים תלמידיו שתכונותיהם מפורטות שם במשנה.

ד. חילופי אוכלוסין

הצעתו של בלעם לפני ה' היא לכאורה הצעה מתוך יראת שמים, מתוך רצון לכבד את האל: "למה שבעה מזבחות, כנגד שבעה צדיקים שבנו שבעה מזבחות מאדם עד משה ונתקבלו, אדם, הבל, נח, אברהם, יצחק, ויעקב, ומשה, ואמר: למה קיבלת את אלו, לא בשביל עבודה שעבדו לפניך קבלתם?  לא נאה לך שתהא נעבד משבעים אומות ולא מאומה אחת?…" (תנחומא ישן ט"ז)כאן טמון עוקץ קללתו, בלעם רוצה להחליף את האומה הישראלית, למה שתהיה התורה והנבואה לעם המיוחד, מדוע שלא תהיה הנבואה לכל העמים?  הוא בא לחלוק על יסוד הבחירה האלוקית בישראל, לכן הוא מקריב קרבנות גם כנגד אנשים אוניברסליים, לומר לא צריך את ישראל כדי לעבוד אותך, ובוודאי כבוד אלוקים גדול יותר כנעבד משבעים אומות. זו הסיבה שהוא פועל בצורה דומה לזו של אברהם, כאברהם שני נעריו עמו, כאברהם הוא משכים קום בבוקר, כאברהם הולך הוא במסירות נפש מול ה' כדי להחליף את ישראל, ולכן הוא מושווה לאברהם במשנה באבות, מפני שבלעם רוצה להחליף את אברהם, ולהיות אבי העולם.

ה.  הבחירה בישראל – אלוקית ונצחית

מי שיחפש בפרשתינו, בכל המאבק הגדול של בלעם את עם ישראל במאבק מול בלעם, או מי שינסה לחפש את משה רבנו נלחם בבלעם יתאכזב. משה וישראל לא נזכרים בפרשה זו הנקראת גם בפי חז"ל ספר בלעם, ומקומם של מנהיגות ישראל נפקד עד לחטא ישראל בבנות מואב בסוף פרשתינו. נדמה שהסיבה לכך היא שהתורה באה להבליט כי המאבק על בחירת ישראל איננו מאבק ישראלי. לא עם ישראל בחר בעצמו, ולא אנחנו מסדרים את סדר חוקי הבריאה, הקב"ה נלחם בבלעם בדרכיו, הוא הבוחר בישראל והוא המוכיח את בחירתו בעולם כולו. אין זה "עניין ישראלי", להוכיח שישראל צודקים ונבחרים הקב"ה הבוחר בעמו יילחם במתנגדיו. מי שהבדיל בין יום ולילה מבדיל בין ישראל והעמים, וכמו שלא ניתן לגרש את הלילה, ולא ניתן להחליף את הקיץ בחורף לא ניתן לשנות את סגולת ישראל. העולם בנוי באופן מודרג המחובר זה לזה, לכל חלק תפקיד משלו וכל חלק תלוי בשאר החלקים, ולכן חשיבותו של כל חלק להיות מה שהוא. אבל אסור לנו לחשוב ש"ככל העמים בית ישראל", אנחנו חייבים לעמוד על סגולתינו, ועל חובתינו כלפי העולם כולו, ואם אנחנו נלמד להכיר את הייתרון הישראלי של "אתה בחרתנו", ידע ג העולם כולו להכיר את ערכנו זה.

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת תרומה: עומדים מול ארון הקודש ביראה

שתפובס"ד במרכזו של כל בית כנסת, עומד ארון הקודש. בו מונחים ספרי התורה, פרוכת מכסה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.