עליון + תחתון 1
בית / המגזין / פרשת השבוע - הרב יעקב ידיד / פרשת בראשית: ספר הישר
מאמרים עליון 3
מאמרים עליון 1
מאמרים עליון 2
פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת בראשית: ספר הישר

מאמרים עליון 3
מאמרים עליון 1
מאמרים עליון 2

בס"ד

בקינת דויד על יהונתן ושאול, מסיימת הקינה בפסוק הבא: "ויאמר ללמד בני יהודה קשת, הלא כתובה על ספר הישר", גם בספר יהושע מופיע איזכור של הספר הזה: "וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו הלא היא כתובה על ספר הישר…". וכבר האמוראים בגמרא דנים בשאלה מהו ספר הישר?  מבין ספרי התנ"ך המוכרים בשמותיהם, אין לנו "ספר הישר"? ויש לכך בגמרא במסכת עבודה זרה כמה תשובות, והראשונה שבהם: מאי 'ספר הישר  '?אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים דכתיב: תמות נפשי מות ישרים", ומסביר שם רבנו חננאל שהכוונה לספר בראשית. אם כן ספר בראשית הפותח את התורה, הוא בעצם ספר האבות, והגדרתו ספר הישר, כי אבות האומה נקראו ישרים. והנה בלעם הרשע, אף שביקש לקלל את ישראל להשמידם, ביקש למות עמהם: "תמות נפשי מות ישרים", מהי סוד מידת הישרות הזו?  מדוע לא ביקש להיות טוב כמותם או צדיק או חסיד כמותם, מה מבדיל את המושג ישרים משאר המושגים?  ומדוע ספר בראשית נקרא דווקא על שם מידה זו, כי ידוע הוא שמידות נאצלות רבות היו לאבותינו, מהו אם כן סוד מידת היושר?

ישרים בהליכות עולמים

מאמרים באמצע 3
מאמרים באמצע 1

הנצי"ב, בהקדמתו לספר בראשית, מסביר בה את המושג "ישרות": "ויש להבין הטעםלמה קרא בלעם את אבותינו בשם 'ישרים' בייחוד, ולא צדיקים או חסידים וכדומה? וגם למה מכונה זה ספר ביחוד בכנוי ישרים, ובלעם התפלל על עצמו שיהא אחריתו כמו בעלי זה הכינוי . והענין שנתבאר בשירת האזינו על הפסוק הצור תמים פעלו וגו' צדיק וישר הוא. ששבח ישר נאמר להצדיק דין הקב"ה בחורבן בית שני, שהיה דור עיקש ופתלתול. ופירשנו שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה אך לא היו ישרים בהליכות עולמים, על כן מפני שנאת חינם שבלבם זה את זה חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה', שהוא צדוקי ואפיקורס, ובאו על ידי זה לידי שפיכות דמים בדרך ההפלגה, ולכל הרעות שבעולם, עד שחרב הבית ועל זה היה צידוק הדין שהקב"ה ישר ואינו סובל צדיקים כאלו אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם ולא בעקמימות, אע"ג שהוא לשם שמים, שזה גורם חורבן הבריאה והריסות יישוב הארץ וזה היה שבח האבותשמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה' באופן היותר אפשר, עוד היו ישרים. היינו שהתנהגו עם אומות העולם, אף שהיו עובדי אלילים מכוערים, מכל מקום היו עמם באהבה וחשו לטובתם באשר היא קיום הבריאה. כמו שאנו רואים כמה השתטח אברהם אבינו להתפלל על סדום….. "

ספר המידות הישרות

למדנו מכאן שספר בראשית הוא בעצם ספר המידות שלנו, עוד לפני שתפתח התורה במצוות הרבות שיופיעו בשאר החומשים, היא פותחת בסוגיית המידות הישראליות, מידות האבות שנקראו ישרים.  כעין מה שאומרים חכמים "דרך ארץ קדמה לתורה". חשוב לתורה לבנות אדם מישראל, לא רק בבניין המצוות שלו, בסוגיות שבין אדם לאלוקיו, הוא קודם כל צריך להיות ישר בהליכותיו כאן, בין בני האדם ואם שכניו, ורק מתוך כך תוכל התורה להתקיים בו. כך כתב הגאון מווילנא בספר אבן שלמה: " כל עבודת ה' תלוי במידות, שהם כמו לבוש למצות וכללי תורה, וכל החטאים מושרשים במידות…". ובהמשך הוסיף "כל הטובות והרעות בעולם הזה הכל על פי הרוב לפי המידות…" . הלימוד בספר בראשית אם כן מברר לנו את היסודות הנפשיים והמידתיים שלנו, נלמד מאברהם אבינו לעשות חסד, לקבל אורחים, לפתוח את ביתנו, להכיל גם רשעים ורעים, נלמד מיצחק אבינו מהי נאמנות לדבר ה' ומהי הליכה על פי דין, ומיעקב אבינו נלמד מהי מסירות של עובד למעביד, וכיצד מתמודדים עם עשיו הרשע ועם לבן הרמאי, ועוד ועוד. וזה עוד לפני שנדע מהי שבת, וכיצד מניחים תפילין. אלו הם סדרי העדיפויות של תורתינו, מידות ומצוות.

פרקי  אבות

"אל תרבה שיחה עם האישה" (אבות א', ה') מימרא זו של יוסי בן יוחנן איש ירושלים, נראית לקורא בן דורנו כבעייתית, מדוע שלא ירבה אדם שיח עם אשתו, האם התקשורת ביניהם לא חשובה?  מה בא התנא ללמדנו, האם זה שייך גם לתקופה שלנו?    כשחכמים דיברו על שיחה בטלה, הם חששו לשיחה המביאה את האדם לידי רדידות, ולמרות שחכמים הם שדיברו על כך שצריך אדם לדבר ולספר עם אשתו, בכל הנוגע ליחסים שביניהם, בכל הנוגע לחייהם, ולכל מה שמרומם אותם. השיחה שעליה דיברו היא "הפטפוט" שאיננו מוסיף אלא גורע מערך חייהם.    שיחה בטלה גרועה גם כשהיא בין גברים, אך היא מצויה מאד בין איש לאשתו, ולכן ביקש יוסי בן יוחנן איש ירושלים לרומם את השיח המשפחתי למשהו עמוק יותר ופנימי יותר, הוא אמר "אל תרבה" – ריבוי השיח הוא מעיד על הרדידות שבו, אבל ככל שנושאי השיח עמוקים ונוגעים הם טובים.

אקטואליה מזוית יהודית

ההקפות השניות הפכו לשם דבר בכל רחבי הארץ, אבל מה הם "ההקפות השניות" , לא רבים יודעים. ישנו הבדל מהותי בין ארץ ישראל לחו"ל בכל עניין סוף חג הסוכות. בעוד אצלינו היום האחרון של החג הוא שמיני עצרת ושמחת תורה כאחד, בחו"ל זה יומיים. היום הראשון שמיני עצרת בו עדיין יושבים בסוכה ללא ברכה, והיום השני הוא שמחת תורה, ובו עורכים שמחה והקפות. כך יוצא שכשאצלינו מסתיים החג, בחו"ל הוא רק מתחיל. כאות הזדהות וחיבור עם יהודי חו"ל אנחנו מקיימים הקפות שניותכך יוצא שבהקפות השניות רוקדים גם בארץ וגם בחו"ל.

ואכן בכל רחבי הארץ, כל סוגי האנשים ותפישות העולם, כולם רוקדים בהקפות השניות המחברות את כולנו למסורת ישראל, לספר התורה. גם בכרמיאל היו מספר מוקדים של הקפות שניות, והמרכזי שבהם ברחבת העיריה, היה שמח ומלא אנשים.

אורות השבוע

הרב אברהם יצחק הכהן קוק , הרב הראשי הראשון, כתב באחד מספריו אמרה קצרה לכל חודש.

השבוע אנחנו נכנסים בע"ה לחודש חשוון, עליו כתב הרב קוק: "כשהנשמה מאירה גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים". כשיש אור בנשמה גם ערפילי החורף מאירים.

מאמרים תחתון 2
מאמרים תחתון 1
שתפו

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת וישלח: סדרה של אלופים ומלכים לעשיו

בס"ד בסוף פרשתינו מייד לאחר פגישת יעקב עם יצחק אביו, מאריכה התורה בסיפור תולדות עשיו. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עליון + תחתון 1

3 פופ אפ

SHOP NOW
close-link