זהר.נט חדשות כרמיאל
בס"ד
האם אליעזר ביצע שליחותו?
אנו קוראים בפרשת השבוע על השליחות הגדולה והחשובה של אליעזר עבד אברהם, שנשלח על ידי אברהם אבינו להביא אישה ליצחק. אין דבר חשוב מכך לאברהם אבינו, למצוא אישה לבנו, כל המשך דרכו של אברהם תלוי ביצחק ובביתו, ואברהם שלא יכול ללכת בעצמו שולח את האיש הנאמן ביותר שמלווה אותו בכל דרכו למשימה האחראית. אולם למתבונן בביצוע של אליעזר את המשימה והשליחות החשובה ביותר שלו, עולות תמיהות משמעותיות ביותר: אברהם מבקש אישה ליצחק, ומעמיד רק קריטריון אחד ברור וחד משמעי, וכך מתאר זאת אליעזר בעצמו: "וישביעני אדוני לאמור, לא תיקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בארצו. אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני". זהו המבחן היחיד שצריכה לעבור הכלה המיועדת, כך ציוה אברהם והוא הקובע. והנה בא אליעזר העבד, הנשלח על ידי אדונו ומתחיל להתנות תנאים: "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק" אליעזר בהתניה זו מועל לכאורה בשליחותו, מה היה קורה אם היתה נערה אחרת מוכנה להשקות את גמליו, והיא ממשפחת הכנעני, האם היה יכול אליעזר לתת ליצחק בת כזו? הרי אברהם ביקש ממנו דבר פשוט ביותר, תחפש את משפחתי ודי בכך, מהיכן לומד העבד לעשות כך, ומה ניתן ללמוד מזה שאכן הצליח בשליחותו?
מהן תכונותיה של אם בישראל?
ארוע זה מאפשר לנו הצצה אל תוך התכונות הישראליות הבולטות, אברהם נישא לשרה עוד בטרם נצטווה על ידי האלוקים ב"לך לך", עכשיו זו הפעם הראשונה שנכנס מישהו מבחוץ אל חיק האומה ההולכת ומתהוה. מה מנחה את אליעזר בהתניה המיוחדת שלו? אליעזר מכיר היטב את בית אברהם, הוא יודע את האמונה שאברהם מנחיל בעולם, הוא רואה את בית המדרש שלו הממלא בתוכן של תורה את החיים כולם, ויודע שאברהם מקפיד על כל דקדוקיה של תורה ואפילו עירוב תבשילין קיים אברהם אבינו. אבל הנקודה המרכזית בבית אברהם היא החסד. הרוצה להיכנס לבית המיוחד של אברהם צריך להיות שייך למידת החסד. "ג' סימנים יש באומה זו: רחמנים ביישנים וגומלי חסדים" (יבמות ע"ט ע"א). מידת החסד היא לא סתם מעלה נוספת, היא אבן הבוחן של כניסה לאומה, ומי שמתאכזר ואינו נותן כלל לצדקה: "יש לחוש ליחוסו", כלומר מותר לחשוש שהוא אינו בן ישראל, כי האכזריות היא נוגדת והפוכה למידת החסד הישראלית הטבועה בנו באופן מולד. אליעזר המכיר טוב כל כך את אברהם אבינו, ורוצה בהמשך התפתחותו דואג שהכלה המיועדת הנכנסת פנימה תהיה המשך של הבית המופלא הזה.
מבחן הצדקה בחסד הלב
הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל בספרו "אור לנתיבתי" מדגיש בפנינו את עיקרה של פעולת הצדקה: "אין הצדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה, הערכתה האמתית של הצדקה היא לא לפי פעולתה הממשית החיצונית שלה, אלא לפי החסד שבה…" (עמ' ר"ג) יש מעלה כמובן לנותן תרומה לצדקה, אך הפעולה היא רק תוצאת הלב והרצון הפנימי של האדם הרוצה לתת ולהעניק. הצדקה משתלמת לפי חסד הלב לפי הבערה הפנימית בנפש האוהב לתת,היא עיקר פעולת הצדקה. לעיתים אין אדם יכול לתת כסף רב לצדקה, מצבו לא מאפשר לו, והוא נותן רק מעט, אבל כשנותן את ליבו עם המעט הנזכר, זכותו גדולה. וכך לומדים חז"ל: "ואמר רבי יצחק כל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות, והמפייסו בדברים מתברך בי"א ברכות" (בבא בתרא ט' ע"ב). מעלת המבין את העני ומשתתף עמו גדלה על המעניק לו כסף.
פרקי אבות
אחת האימרות המוסריות הידועות, המופיעה בפרקי אבות, היא בדבריו של אבטליון במשנה י"א בפרק הראשון: "אבטליון אומר: חכמים היזהרו בדבריכם…" האמירה הזו של המשנה מזהירה את החכמים, לשים לב לתוכן ולצורה של דבריהם. מעמדם של חכמים בציבור הוא גדול, דבריהם מקבלים תשומת לב מיוחדת, לא רק לתוכן הדברים אלא גם למראה הפנים, לצורת ההתייחסות, למידות האישיות. לעיתים רבות האיש החכם לא מתכוון לתוצאה שיצאה ממנו, ויש מי שטורח לנצל הזדמנויות כאלה, ומוציא כך את דברי החכם מהקשרם. כמה זהירות צריך כל אדם במה שיוצא מפיו, על אחת כמה וכמה חכמים, לעיתים הדבר מגיע עד כדי :"… ונמצא שם שמים מתחלל". עברנו את מערכת הבחירות לרשות המקומית, עכשיו הזמן ביתר שאת לחזור לשיח שאין בו פגיעה בזולת, שאין בו התנשאות, שיח של זהירות בכבודו של כל אדם.
אקטואליה מזוית יהודית
יום לאחר הטבח בבית הכנסת עץ חיים הקהילה בפיטסבורג מודה לישראל יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין נפגש ביום שני עם 15 נשים המשתייכות לקהילה היהודית בפיטסבורג, אשר נמצאות בימים אלה בישראל במסגרת מסע "מומנטום" המשותף למשרד התפוצות וארגון JWRP. בין הנשים נמנו קרובות משפחה ומכרות של 11 הנרצחים באירוע הקשה. בפגישה אדלשטיין אמר לנשים כי מדינת ישראל תמיד תעמוד לצד יהדות התפוצות. "אין כאן בעד ונגד, יש טבח מזעזע שנובע משנאת יהודים ומצטרף לניסיונות להשמיד את העם היהודי לאורך השנים. לצערי גם כאן בישראל חווינו פיגועים קשים נגד יהודים, אך דבר לא ישבור אותנו" הבהיר. "אני קורא לכן, כנציגות הקהילה, להעביר את הרוח הזו גם בפיטסבורג. דבר לא ישבור את רוחו של העם היהודי. כולי תקווה שיבוא יום ונלמד לא לשנוא האחד את השני על בסיס דת או לאום. אנחנו מחבקים אתכם בישראל, כולנו משפחה אחת גדולה". רובין, תושבת פיטסבורג, סיפרה ליו"ר הכנסת כי הביקור בישראל בתזמון הנוכחי הצית בה את חשיבות היהדות. "אני שייכת לרוב היהודי אמריקאי, אנשים שלא שומרים שבת או כשרות ומאבדים סממנים יהודים" אמרה. "הביקור בישראל דווקא בשבוע הזה הצית בי את ההבנה שאני רוצה שהילדים שלי יכירו בחשיבות היהדות, וירגישו גם הם את הלהט כלפי מדינת היהודים – ישראל" קלי, גם היא תושבת העיר הוסיפה כי "בית הכנסת עץ החיים נמצא מטרים ספורים מהבית שלי, והייתי שם עשרות פעמים". "קשה מאוד להיות רחוקות מהבית ומהילדים השבוע, אבל יש סיבה שכולנו נמצאות כאן דווקא בימים האלה" הוסיפה. "הנחמה שלי היא העובדה שאני בישראל ומקבלת כאן חיבוק שאין לו תחליף". (מתוך אתר "סרוגים")
אורות השבוע
"זאת היא תעודת הציונות, אשר כשתכיר את ערכה תכבוש לה המקום האמיתי הראוי לה בישראל ובכל העולם כולו, ועל ידי חפץ החיים הפנימי והאדיר תגרש את מחלת היאוש הכפירה והספק מכל העולם, על ידי מה שתגרשהו ממנה עצמה" (לנבוכי הדור לראיה קוק עמ' 231)
