בית / Fun / פרשת השבוע - הרב יעקב ידיד / פרשת ויגש: עשרה בטבת אז והיום

פרשת ויגש: עשרה בטבת אז והיום

א. ימי חודש טבת

ביום ראשון יחול צום עשרה בטבת, צום שיש לו כמה סיבות, ונתוספה עליהן בדורנו סיבה רביעית: יש חודשים שבהם ההווה מצטרף לעבר, ותאריכים בהם ישנם אירועים היסטוריים משמעותיים בעבר היהודי המפואר שלנו, הם גם תאריכים בעלי משמעות גדולה בהווה העכשווי. ועלינו החובה לחבר ולקשור בין ההווה לעבר כדי להיות יכולים להביט קדימה אל העתיד המתאים לנו. מיוחד הוא חודש טבת, אין בו חג משלו, חג החנוכה המתחיל בסוף ימי כסליו ממשיך ופולש לו לחודש טבת, וכך הופכים שני חודשי החורף לחגיגיים, שמונה הימים שבין כ"ה בכסליו ועד לב' טבת הם ימי חנוכה.  ולמרות שאין בו ארועים משמחים נוספים יש בו שלושה ימים של צער:

ח' טבת –  תרגום התורה ליוונית

ט' טבת – מות עזרא הסופר

י'  טבת –  תחילת המצור על ירושלים

תענית י' בטבת נקבעה  אמנם בגלל המצור על ירושלים אך כוללת בתוכה  את שלושת העניינים המוזכרים כאן. הרבנות הראשית לישראל מייד לאחר קום המדינה קבעה את יום עשרה בטבת כיום הקדיש הכללי, יום שבו יאמרו קדיש לזכר הנספים בשואת אירופה שלא נודע תאריך הרצחם. ביום ראשון יחול אי"ה יום עשרה בטבת, יום התענית הכולל את צרותינו כולם, מן העבר הרחוק ומן העבר הקרוב יותר, ובוודאי ישנו יחס בין האירועים השונים הללו, וסמיכותם לחנוכה.

ב. תרגום התורה ליוונית

שבעים זקנים כינס תלמי המלך כדי שיתרגמו לו את התורה ליוונית, בתוכו הוא קיווה לעשות צחוק מהיהודים שמתרגמים את התורה בשבעים אפשרויות שונות, לחשוף את חוסר יציבותה של התורה וחוסר יציבותם של היהודים. בפועל, ב"ה, נס גדול אירע כשתירגמו כל חכמי היהודים את התרגום באופן שווה, וכך יש לו עדות ברורה על איכות התורה ואיכות נושאיה ברמה. ואף על פי כן קבעו חכמים צום על כך, התורה המתורגמת לשפה היוונית, היא אמנם חכמת התורה אך לא נשמת התורה. אצלינו אין התורה ספר דעת וחוקים, התורה היא סם חיים, תרגומה הופך אותה להיות עוד חוכמה בין חוכמות אומות העולם, ללא הטעם הפנימי המצוי דווקא בין עוסקיה ולומדיה בטהרה.ולמרות שהנס נעשה כדי שלא יתבזו חכמי ישראל, ולא תתבזה התורה, הרי שעצם תרגומה וחשיפתה לחוכמה הנלמדת בין החוכמות העולמיות הוא הורדתה ממקומה הראוי.

ג. עזרא הסופר – מנהיג של אהבה

תקופת עזרא,  בנין הבית השני, הנסמכת על העולים מבבל,  מאופיינת בקשיים רבים ומורכבים, מעבר לקשיים העומדים בפני העולים מצד השונאים הבאים מבחוץ, המפריעים את עבודת בניין המקדש, ומעבר לכתבי השטנה, להתנכלויות המדלדלות את כוחם, ולתחבולות המתחכמות לישראל, ישנם בעיות פנימיות, רוחניות. הבולטת שבבעיות הרוחניות היא הנישואים לנשים נכריות, ישראל השבים מן הגולה נושאים נשים מהכנעני מהחיתי הפריזי היבוסי העמוני המואבי המצרי והאמורי, ובעיה זו איננה רק עבירה על איסורי תורה, מעבר לאיסור התורה בנשיאת נשים נכריות, יש כאן התדבקות בעבודה זרה, שאותן נשים מביאות לישראל, ואף מעבר לכך יש כאן בעיה קיומית של זרע הקודש ההולך ומתערב באומות העולם. חומרתן של הדברים עולה עוד יותר לנוכח העובדה שהמעל מתחיל בשרים ובחשובים. תגובת עזרא: "וככלות אלה ניגשו אלי השרים לאמור לא נבדלו העם ישראל והכהנים והלויים  מעמי הארצות…כי נשאו מבנותיהם להם…וכשמעי את הדבר הזה קרעתי את בגדי ומעילי ואמרטה משער ראשי וזקני ואשבה משומם. (עזרא ט' א- ג). מה עושה עזרא כששומע את קלקולו של העם, כיצד הוא פועל, כיצד הולך לתקן את הקלקול הנורא של העם?   למתבונן החיצוני ייראה כאילו עזרא פסיבי מאד, יושב משומם כאבל, אך לא מוכיח את העם, ולא כועס עליהם, ולא מפריד אותם מנשיהם הנכריות. אולם אנו רואים שדווקא תגובת עזרא פועלת, בתחילה על יראי ה', ואלי יאספו כל חרד בדברי אלוקי ישראל על מעל הגולה ואני יושב משומם עד למנחת הערב.  ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ובקרעי בגדי ומעילי ואכרעה על ברכי ואפרשה כפי אל ה' אלוקי.(שם ד-ה) ועזרא ממשיך ויושב, ממשיך לבדו בתענית ובכי ומתפלל. אך דוקא התנהגות פנימית ואמיתית זו פועלת: כהתפלל עזרא וכהתוודותו בוכה ומתנפל לפני בית האלוקים נקבצו אליו מישראל קהל רב מאד אנשים ונשים וילדים כי בכו העם הרבה בכה.  (שם י' א') עזרא לא מכה את העם, לא רב עמם ולא כופה את מצוות ה' עליהם, והעם מרצונו ובבחירתו משתתף עם עזרא בתהליך עמוק של תשובה פנימית, תהליך שכולו בנוי על רצונו הפנימי והכנה של העם, לא ההכרח הוא הגורם אלא ההזדהות העמוקה עם בכיו של עזרא, ותפילתו. העם מתקבץ על כל גווניו, גדוליו וקטניו, ובוכה בכי של התרוממות לתשובה, ואז מגיע הזמן לעשות ולפעול.

ד. המצור על ירושלים

חורבן ירושלים, וגלות ישראל לדורות, מתחיל ביום זה. אמנם עד לט' באב עוד חודשים רבים, ובע"ה עוד השנה לא נצטרך עוד לצום כי יהפוך ה' אותו לשמחה. אבל חכמים קבעו לצום לא רק על סוף התהליך אלא לציין אותו מתחילתו. מהיום בו החל המצור, ויש לעיין בכך: מה עומד בסוד השאיפה העזה של עמים בעלי בירות פאר ענקיות לבוא ולכבוש את ירושלים הקטנה?  מה מייחד את ירושלים שבשבילה עקרו מלכים את כסאם, ובאו לכאן?   ירושלים היא הסמל העולמי של טהרה פנימית וקירבת אלוקים. כל דת המכבדת את עצמה שואפת לנתח של שטח בירושלים, למרות שברור היסטורית שלחלק מהדתות כלל לא היה זכר מעולם בירושלים (כמו האיסלם), וכמו שברור שהיהודים מעולם הם בעלי המקום, תמיד ניסו מלכים ושליטים להגיע לירושלים וראו בה את פסגת הישגיהם, כי ירושלים סמל לעולם הרוח הטהור, סמל למציאות עליונה של קדושה והיטהרות, סמל לישראליות המקורית והאמיתית.

ה. יום הקדיש הכללי

בדורנו, נוספה על צרותינו מהעבר שואת אירופה הנוראה, שישה מליוני בני עמנו נטבחו ונשחטו על לא עוול בכפם בידי המרצחים הגרמנים ומשתפי הפעולה שעימם. אין הסברים ואין תנחומים להרג כזה ולרצח שכזה, גזירת ה' עלינו. אבל ברור לנו כי תאוות הרצח והאנטישמיות הנוראה שהיתה, ועודנה, באירופה, לא מקרית היא. שנאת ישראל היא שנאת רוח ישראל, שנאת האמונה שישראל מחדשים בעולם. עזרא הסופר בדרכי אהבתו חושף את טהרת ישראל ומפריד אותם מנשים נכריות, חכמים נאלצים לתרגם את התורה ליוונית, נעשה להם נס אך הם קובעים צום על החיבור הלא נכון שלנו עם אומות העולם, המצור על ירושלים הוא הניסיון לעקור את הירושלמיות מן העולם, להוציא את נקודת ישראל מתוכו. חודשים כסליו וטבת הם חודשי השמירה על פך השמן הטהור, על הנקודה הישראלית המיוחדת, בתחילה מתוך האור של שמחת החנוכה, ובהמשכו מתוך הצום המזכיר ומעורר אותנו לשמור על טהרת רוח ישראל.

שתפו

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת תרומה: עומדים מול ארון הקודש ביראה

בס"ד במרכזו של כל בית כנסת, עומד ארון הקודש. בו מונחים ספרי התורה, פרוכת מכסה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

SHOP NOW
close-link