פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת ויגש

בס"ד

מיוחד הוא חודש טבת, אין בו חג משלו, חג החנוכה המתחיל בסוף ימי כסליו ממשיך ופולש לו לחודש טבת, וכך הופכים שני חודשי החורף לחגיגיים, שמונה הימים שבין כ"ה בכסליו ועד לב' טבת הם ימי חנוכה. ולמרות שאין בו ארועים משמחים נוספים יש בו שלושה ימים של צער: ח' טבת –  תרגום התורה ליוונית , ט' טבת – מות עזרא הסופר, י'  טבת –  תחילת המצור על ירושלים. הרבנות הראשית לישראל מייד לאחר קום המדינה קבעה את יום עשרה בטבת כיום הקדיש הכללי, יום שבו יאמרו קדיש לזכר הנספים בשואת אירופה שלא נודע תאריך הרצחם.

תרגום התורה ליוונית

שבעים זקנים כינס תלמי המלך כדי שיתרגמו לו את התורה ליוונית, בתוכו הוא קיווה לעשות צחוק מהיהודים שמתרגמים את התורה בשבעים אפשרויות שונות, לחשוף את חוסר יציבותה של התורה וחוסר יציבותם של היהודים. בפועל, ב"ה, נס גדול אירע כשתירגמו כל חכמי היהודים את התרגום באופן שווה, וכך יש לנו עדות ברורה על איכות התורה ואיכות נושאיה ברמה. ואף על פי כן קבעו חכמים צום על כך, התורה המתורגמת לשפה היוונית, היא אמנם חכמת התורה אך לא נשמת התורה. כי התורה כמו שהיא היא דווקא בעברית.

עזרא הסופר – מנהיג של אהבה

תקופת עזרא,  בנין הבית השני, הנסמכת על העולים מבבל,  מאופיינת בקשיים רבים ומורכבים, וישנם בעיות פנימיות, רוחניות. הבולטת שבבעיות הרוחניות היא הנישואים לנשים נכריות, ובעיה זו איננה רק עבירה על איסורי תורה, מעבר לאיסור התורה בנשיאת נשים נכריות, יש כאן התדבקות בעבודה זרה, שאותן נשים מביאות לישראל, ואף מעבר לכך יש כאן בעיה קיומית של זרע הקודש ההולך ומתערב באומות העולם. עזרא הסופר מנהיג את הדור הזה באהבה וברחמים, הוא יודע להרגיש אותם, יודע להביא אותם לתשובה, יודע לגרום להם לשוב מעצמם. בדברי חז"ל יש השוואה בין משה רבינו לעזרא, כל כך גבהה מעלת עזרא בעיניהם.

המצור על ירושלים

חורבן ירושלים, וגלות ישראל לדורות, מתחיל ביום זה. אמנם עד לט' באב עוד חודשים רבים, ובע"ה עוד השנה לא נצטרך עוד לצום כי יהפוך ה' אותו לשמחה. אבל חכמים קבעו לצום לא רק על סוף התהליך אלא לציין אותו מתחילתו. מהיום בו החל המצור. ירושלים היא הסמל העולמי של טהרה פנימית וקירבת אלוקים. כל דת המכבדת את עצמה שואפת לנתח של שטח בירושלים, למרות שברור היסטורית שלחלק מהדתות כלל לא היה זכר מעולם בירושלים (כמו האיסלם), וכמו שברור שהיהודים מעולם הם בעלי המקום, תמיד ניסו מלכים ושליטים להגיע לירושלים וראו בה את פסגת הישגיהם, כי ירושלים סמל לעולם הרוח הטהור, סמל למציאות עליונה של קדושה והיטהרות, סמל לישראליות המקורית והאמיתית.

יום הקדיש הכללי

בדורנו, נוספה על צרותינו מהעבר שואת אירופה הנוראה, שישה מליוני בני עמנו נטבחו ונשחטו על לא עוול בכפם בידי המרצחים הגרמנים ומשתפי הפעולה שעימם. אין הסברים ואין תנחומים להרג כזה ולרצח שכזה, גזירת ה' עלינו. הרבנות הראשית קבעה את יום עשרה בטבת כיום הקדיש על כל אלה שאין תאריך להירצחם. ביום שלישי הקרוב צום עשרה בטבת נציין את כל ענייני הצער האלה, מתוך רצון ותפילה שיהפוך ה' לנו אותם לימי שמחה.

פרקי אבות

משנה ט"ו בפרק א' מביאה את דברי שמאי: "עשה תורתך קבע". בניגוד לתפילה ששם אנחנו אומרים : "אל תעש את תפילתך קבע אלא תחנונים" כאן ישנה מעלה טובה לקביעות. תורה היא עולם הדעת, עולם של חכמה גדולה, והיא פועלת באדם ומחלחלת בו דווקא מתוך קביעותה היומימית בחייו. המושג שכולנו מכירים: "לקבוע עיתים לתורה" – שאדם יהיה לו זמן קבוע שאותו הוא לא מזיז, זמן קבוע לתורה. זה יוצר את אופיו הרוחני ומקבע בזה את חייו. תפילה באה מעולם הלב: "ולעובדו בכל לבבכם" – זו התפילה, והיא באה מתוך עומק ליבו של האדן ובאה כתחנונים, ושם אין מקום לקבע, שם יש מקום להתחדשות הלב. שמאי הזקן מלמד אותנו שבתורה צריך קביעות, הקביעות מחוללת שינוי פנימי ומעצבת את האדם.

אקטואליה מזוית יהודית

תושבי בנימין והשומרון מכירים היטב את צומת עופרה, זהו צומת הסמוך ממש ליישוב, צמוד לכניסה, וכולם משתמשים בו, גם הממתינים לתחבורה ציבורית וגם הממתינים לטרמפ. השבוע מחבלים ירו על העומדים בצומת ופצעו שישה, ביניהם את שירה ועמיחי אישרן זוג צעיר פחות משנה מחתונתם, שירה בהריון מתקדם, והם בדרך לביתם שבאלון מורה. אלו המתיימרים להיות "לוחמי חופש" מתגאים בכך שפצעו אישה הרה, אנשים טובים העומדים ומחכים להסעה, זוהי עוצמתם?   אלה עלובי נפש רוצחים, שמטרתם היא הרג לשמו, ואנו מקווים שצה"ל יעצור אותם ואת שותפיהם במהרה. ומול הרוצחים עומדים בני משפחות הנפגעים, בכאב אבל לא בפחד, בצער אבל לא ביאוש, מדברים אמונה, ומדברים ברור, על זכותנו על הארץ, וזכותנו על החיים כאן. ודברים אלה של המשפחות מחזקים את כולנו, מול המפגעים, מול חופרי המנהרות בצפון ובדרום. וכולנו מקווים שזו תהיה המלחמה האחרונה.

אורות השבוע

"אם כל העמים שואפים להפריד בין הלאומיות ובין דתם – הרי זה יאה להם, מפני שדתם היא ענין זר לרוחם, ספחת שהודבקה להם, על הרוב, באונס, מחוצה להם, שלא לפי רוחם וטבעם. בעוד שדת ישראל והלאומיות שלו – היינו הך, ואי אפשר להפריד ביניהם מבלי לעשות את שתיהן פלסתר"   הרב שם טוב גפן  כתבים עמ' 298

שתפו

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת תרומה: עומדים מול ארון הקודש ביראה

בס"ד במרכזו של כל בית כנסת, עומד ארון הקודש. בו מונחים ספרי התורה, פרוכת מכסה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

SHOP NOW
close-link
//set menu items with childrens to be clickable