פרשת וילך: שבת שובה

בס"ד

האם התשובה היא תוצאת החטא?

המחשבה הרגילה תופסת את התשובה במצב של "בדיעבד". כלומר אדם עשה חטא, טעה ונכשל, עמד על טעותו והוא מבקש לתקן את אשר עיוות כאן באה התורה ומחדשת שאכן יש דרך תיקון. ובאמת לתורה יש כאן חידוש גדול, שהעולם המעשי והריאלי אינו מכיר בו: האם מה שכבר נעשה יכול להימחק?  תלמיד שלא למד כל השנה האם הוא יכול לתקן את אשר עיוות בעשרת ימי תשובה?   בוודאי שלא, הזמן שאבד אבד, הציונים הנמוכים רשומים, והמורה זוכר היטב את התנהגותו, מה יעזור לו להתחרט בשבוע האחרון?  אדם שלא שמר על בריאותו וזלזל בגופו במשך שנים, האם יוכל לתקן זאת אחרי שחלה?  הרי: "מה שהיה היה", ו"את הנעשה אין להשיב", הרי "אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה"… וכאן באה התורה ואומרת יש תיקון, יש אפשרות לשנות, ויש דרך לחזור בו ממעשה הטעות שעשה, וזה על ידי תשובה. כך עשה דוד אחרי שנתן הנביא חשף את חטאו: "ויאמר דוד אל נתן חטאתי לה'..". התשובה הארוכה שעושה דוד המלך, היא לימוד גדול שגם אדם חשוב וצדיק, יש תיקון למעשה החטא שלו, ועל ידי תשובה מיתקן מעשהו.

אפילו החכמים והנביאים לא יודעים

כך למדו חכמים בירושלמי: "שאלו לחכמה, חוטא מה עונשו?, אמרה החכמה, 'חטאים תרדוף רעה'. שאלו לנבואה, חוטא מה עונשו?, אמרה הנבואה, 'הנפש החוטאת היא תמות'. שאלו לתורה, חוטא מה עונשו?, אמרה, יביא קרבן ויתכפר. שאלו להקב"ה, חוטא מה עונשו?, אמר, יעשה תשובה ויתכפר. הה"ד 'טוב וישר ד' על כן יורה חטאים בדרך'". גם בעולם החכמה, ואפילו בעולם הנבואה, לא יודעים דרך לתקן שגיאות שכבר נעשו, שהמציאות השתנתה בגללן, חטאים שיצרו חיים ממשיים, איך מתקנים עיוותים שהשתרשו? החכמה והנבואה הענישו את החוטא בלא לתקן אותו, ורק התערבות אלוקית מוצאת דרך לחדש את כוחות החיים גם אחרי הנפילה הגדולה. וכך פתח רבנו יונה את ספרו "שערי תשובה": "מן הטובות אשר היטיב השם יתברך עם ברואיו כי הכין להם דרדך לעלות מתוך פחת מעשיהם… שנאמר: טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך" התשובה מתוארת כהטבה אלוקית, הדרך היחידה והתחום היחיד בו ניתן לפסוע ב"מנהרת הזמן", ולהחזיר את הגלגל אחורה, לשנות מעשים שכבר נעשו, ולתקן עיוותים שכבר הושרשו, כאילו לא היו מעולם. לעיתים אדם מתחרט על דברים שעשה בכל מישורי החיים שלו, ובחיי המעשה אנו מורגלים בצורך ל"חיות עם מה שעשינו", והתורה מציעה לנו דרך להיות באמת במקום אחר, להשיל מעלינו את כל העבר את עול החטא והטעות ולהתחדש בעוצמה חדשה של חיים ללא העבר המטריד כל כך.

תשובה של לכתחילה

הרב קוק מלמד אותנו שיש גם תשובה מסוג אחר, לא רק תשובה של החוטאים, אלא גם תשובה של הצדיקים, לא רק תשובה של בדיעבד, אלא גם תשובה של לכתחילה, ולא תשובה כתגובה על משהו אלא עולם מלא של תשובה.העולם שלנו בנוי על השתכללות תמידית. לא רק קצב ההתקדמות כאן בחיים הסוערים העולמיים הוא מהיר, אלא במהותו של עולם הוא נברא כשכל הזמן הוא מתקדם, כל רגע יש בו יכולת ופוטנציאל, בכל נקודת זמן ניתן לבנות ולנטוע או להשמיד ולהרוס, הכל מתקדם בהשגחה אלוקית כל הזמן. כשמביטים על הרגע הנוכחי ורואים עד כמה הוא התקדם מול האתמול, הרי האתמול הוא כעין נפילת חטא מול הרגע העכשווי, והרגע הנתון עכשיו, קטן הוא מול הרגע של מחר שיהיה גדול יותר, ומתקדם יותר. כך העולם מתחדש כל הזמן, וכך הוא מתקן את עצמו כל הזמן, לא בדיעבד אלא לכתחילה, הוא הולך וחושף הולך ומעמיק את יכולותיו, את השגותיו, והאתמול הוא חטא מול היום וההתחדשות של היום היא עידונו ותיקונו של העבר. נמצא העולם בנוי ביסודותיו כל הזמן על תשובה. כשאנו עושים תשובה אנו לא רק מתקנים מעשה רע או קטן שעשינו בעבר, כשאנו עוסקים בתשובה אנו עוסקים בתכונה הבולטת יותר של העולם, ההתחדשות התמידית. ודאי שגם צדיקים צריכים לעשות תשובה, ואולי בעיקר צדיקים צריכים לעשות תשובה, כי בהם ולהם יש את עולם ההתחדשות הבלתי פוסק והחשוב הזה. חשבת על מעשיך והרהרת בתשובה, התחברת לנקודת המנוע הפנימי של העולם, אתה נמצא במקום האמיתי שבו אכן יש יכולת לעשות ולתקן, לשנות ולהתרומם לעולם טוב יותר, זוהי התשובה, וזו הזכות שלנו להיות בה בימים כל כך חשובים אלה.

פרקי אבות – והוי דן את כל האדם לכף זכות

בהמשך לדברי התנא יהושע בן פרחיה על חברות טובה, כפי שראינו בגליון הקודם, הוא מלמד אותנו על דרך המבט על חברינו, על העין הטובה. לכל אדם נקודת חולשה, לכל אדם חיסרון כל שהוא, אם נחפש ודאי נמצא חסרונות ופגמים, אבל האם האדם שלפנינו הוא סכום פגמיו? האם נכון לחפש את נקודות החלושה?  התנא יהושע בן פרחיה מלמד אותנו להתבונן בעין טובה, לראות את הטוב שבכל אחד, לחפש את נקודת האמת של כל אדם באשר הוא. ויש בכך אמירה נוספת: בכל אחד מאיתנו יש טוב ויש גם חיסרון, העיקר אצלינו הוא הטוב שבנו, הרע הוא בר חלוף, אבל הטוב הוא חלק מעצמינו, הוא נצחי בנו. כשמביטים מתוך מבט כזה, רואים כמה טוב יש בעולם, כמה אור יש באנשים, ומגדילים ומעצימים את האור בכלל ובפרט. ערב יום הכיפורים זה הזמן לחדד בנו את העין הטובה, וכשם שאנו מבטים אל הטוב, כך הקב"ה יביט בטוב שבנו ויכתבנו ויחתמנו לחיים טובים ארוכים ולשלום.

אקטואליה מזוית יהודית

לקראת ראש השנה, נתונים שמתפרסמים על ידי האוניברסיטה העברית מעלים כי מספר היהודים בעולם עומד על כ– 14.7 מליון. מדובר בעלייה קלה לעומת שנת תשע"ח– 14.6 מליון יהודים. על פי הנתונים, כ-8.1 מיליון יהודים חיים מחוץ לישראל, ומתוכם כ-5.7 מיליון בארה"ב, ואילו בארץ עומד מספר היהודים על כ-6.6 מיליון נפש. (עד כאן מאתר "סרוגים") אם נחשוב על זה – העם היהודי שכמעט נכחד בשואה נוראית לפני שבעים שנה, עומד על הרגלים שוב כנגד כל הסיכויים, פועל בועט ומתחדש. מי שחשב ש"פתר" את הבעיה היהודית כבר איננו מזמן, ועם ישראל חי, זה מה שאומר הכתוב בתהלים: "רבות עשית אתה ה' אלוקי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו"  (תהלים מ', ו')

אורות השבוע

כותב ה"שפת אמת" לשבת שובה:  "…זה נאמר לכל איש ישראל: ואף שחטא והרשיע הרבה צריך להאמין כי עיקר הנקודה הישראלית שבו היא במקומה…" העוון הוא כישלון אבל הוא איננו האדם עצמו, סוף האדם לתקן את דרכיו, והעוון יישכח, אך הטוב שבו נדבק עמו לנצח.