עליון + תחתון 3
בית / המגזין / פרשת השבוע - הרב יעקב ידיד / פרשת וישלח: סדרה של אלופים ומלכים לעשיו
מאמרים עליון 3
מאמרים עליון 1
מאמרים עליון 2
פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת וישלח: סדרה של אלופים ומלכים לעשיו

מאמרים עליון 3
מאמרים עליון 1
מאמרים עליון 2

בס"ד

בסוף פרשתינו מייד לאחר פגישת יעקב עם יצחק אביו, מאריכה התורה בסיפור תולדות עשיו. פרק ל"ו בספר בראשית עוסק כולו בסיפורו של עשיו, באריכות רבה מתארת לנו התורה מי היו נשיו של עשיו, כמה בנים ילדה כל אחת ומה היו שמותיהם, ולאחר סיפור תולדותיו הישירים של עשיו, ממשיכה התורה ומתארת את סדר אלופי עשיו, ראשי המשפחות לדעת רש"י, עשרים ואחד אלופים לעשיו מונה התורה, ואחריהם באים המלכים: "ואלה המלכים אשר מלכו באדום לפני מלוך מלך לבני ישראל", שמונה מלכים מונה הכתוב לתקופה שבאה עד שאול המלך, הרבה אחרי אירועי ספר בראשית.  עוצמתו של עשיו כפי שנראית בפסוקים הללו גדולה מאד, אדום משגשגת, היא מצמיחה משפחות, אלופים, ומלכים. בעוד יעקב עומד לפני ירידה למצרים לתקופת שיעבוד ארוכה, הולך עשיו וגודל, הולך ומתעצם, ודוקא הוא נהיה עובדת חיים מוגמרת, בעוד אנחנו כלל לא עומדים בפני התעצמות. מדוע מאריכה התורה כל כך בסיפור תולדות עשיו, מה המקום להרחבה גדולה בידיעת שמות אלופיו ומלכיו?  מהי משמעות ריבויו של מי שעליו הנביא אומר :"ואת עשיו שנאתי", האם מי שנקרא שנואו של מקום יתפוס מקום שכזה בתוך נצחיות התורה?

מה יעשה הקש לאש?

בהפטרת השבת נקרא בע"ה בנבואת עובדיה: "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשיו כי ה' דיבר", מהי משמעות ההשוואה של עשיו לקש?  כך פותח רש"י את הפרשה הבאה: "דבר אחר וישב יעקב: הפשתני הזה נכנסו גמליו  טעונים פשתן, הפחמי תמה אנא יכנס כל הפשתן הזה, היה שם פיקח אחד משיב לו: ניצוץ אחד יוצא ממפוח שלך ששורף את כולו, כך יעקב ראה כל האלופים הכתובים למעלה תמה ואמר: מי יכול לכבוש את כולן?  מה כתיב למטה: אלה תולדות יעקב יוסף, וכתיב והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש, ניצוץ עולה מיוסף שמכלה ושורף את כולם" . כמות גדולה של אלופים ומלכים לעשיו, מספרים גדולים ונפח גדול, אבל אין בו ניצוץ. אין תוכן פנימי ערכי, אין דבר ה', אין עולם רוחני אלוקי. יוסף ויעקב אינם בעלי נפח כשל עשיו, אין בהם ניפוח חיצוני, אבל יש בהם את הניצוץ האלוקי הפנימי הנחוץ כל כך לעצם היותינו. ניצוץ פנימי שכזה מכלה את כל העוצמה החיצונית של עשיו.

מאמרים באמצע 3
מאמרים באמצע 1

עם לבן גרתי ותרי"ג שמרתי

מפגש יעקב עם עשיו מבהיר בפנינו את ההבדל העצום שבין שני העמים: יעקב פותח את דבריו בשליחות המלאכים במילים: "עם לבן גרתי", רש"י מסביר שהמילה גרתי איננה רק תאור גרותו של יעקב וקשייו בבית לבן, אלא תאור המאבק הפנימי להיות ישראלי גם בבית לבן הארמי, "עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי". מבהיר יעקב לעשיו כי הברכה שקיבל מיצחק, איננה אוסף תענוגות שמים וארץ, יש בה בעיקר משימות עליונות חשובות, להופיע דרכי האל בארץ גם מתוך המצבים המסובכים יותר, אפילו בבית לבן. עשיו מגיע בחיל כבד, בכבוד וכמעצמה חולית, יעקב מופיע עם ערכו הפנימי המנצח בסוף, יעקב מופיע עם ערכי נשמתו וטהרתה, עם העוצמה והיכולת לשמור על האור הפנימי, הנפשי, האלוקי, בתוך מציאויות החושך הארמי. דורות ארוכים של גלות ורדיפות סבל העם היהודי לכל אורך גלותו, אולם נס הישרדותו נובע מהיכולת לשמור על עוצמת טהרת נפשו, וחוסן פנימי זה מנצח את הענקים שבעמי העולם, שנעלמים לאחר דורות, ומשאירים את ישראל עם גדול ומנצח. אריכות תיאורם של אלופי עשיו ומלכיהם באה כדי ללמדנו עד כמה חסרי ניצוץ הם, עד כמה "מלכותם בזויה" (רמב"ן), ואין כלל להתרגש מגודל הנפח החיצוני, הכל תלוי בשאלה האם קיים הניצוץ הפנימי. הפגישה ביננו לא תמה אנו מחכים למפגש הסופי בו תתברר דרכו של מי צלחה, דרכו של יעקב  המביט פנימה אל תוככי החיים ואל מהותם, ובונה את חייו על פי דרכה של תורה, או דרכו של עשיו הבונה את העולם כעולם חומרי, ומביט אל הצלחת העושר והכבוד שבעולם הזה: "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והיתה לה' המלוכה" במהרה בימינו אמן.

מסכת אבות

"הלל אומראוהב את הבריות ומקרבן לתורה" (פרק א' משנה י"ב). דבריו של הלל יכולים להתפרש בכמה כיוונים, האם אלה שני צוויים נפרדים, תאהב את הבריות, תקרבם לתורה. או שיש קשר בין שתי המימרות הללו. ואם אכן הן קשורות זו לזו, צריך להדגיש את דברי הרב צבי יהודה הכהן קוק שאמר בפירוש המשנה הזו, שלא נבוא לומר שאוהב את הבריות כדי לקרבן לתורה, נמצאת האהבה הזו היא אינטרסנטית ונמוכה, אלא תאהב את הבריות מצד עצמן, ומתוך שאתה אוהב את הבריות תקרב אותן לתורה. כלומר אהבת הבריות היא אמיתית וכנה, בין אם יתקרבו לתורה ובין אם לא, וכשאתה אוהב מישהו אתה רוצה שיהיה לו טוב, אז בוודאי קרבהו אל אור הנועם של תורתינו. לעיתים עלולים לטעות בכך ולאהוב בשביל משהו, אפילו משהו ראוי וטוב. ומזה מזהירה אותנו המשנה.

אקטואליה מזוית יהודית

 לפני כשבועיים אירעה תאונת דרכים קשה בכביש 90 במהלכה נהרגו 6 מוסלמים ממזרח ירושלים. אחד ההרוגים הוא עלא קירש, שהמופתי של ירושלים עכרמה צברי אסר לקבור אותו בבית קברות מוסלמי מכיוון שהוא מכר קרקעות ליהודים בירושלים. ה'פלסטינים' האשימו את צברי בבגידה והחליטו שלא לקבור אותו בבית הקברות שלהם.  על פי הדיווח באתר ynet, משהובא הסיפור לידיעתו של רבה האשכנזי של ירושליםהרה"ג הרב אריה שטרן,שליט"א  הוא כתב פסק הלכה נדיר המתיר לקבור את צברי בבית הקברות היהודיהר המנוחות בירושליםבחלקה של חסרי הדת. בהסבר לפסק כתב הרב שטרן:  "כיוון שהמוסלמים עצמם אינם מוכנים לקבור אותו, עלינו לעשות דבר ולתקן את המעוות של פגיעת אדם שביזו אותו רק בשל נכונותו למכור קרקע ליהודים". עוד כתב רבה של ירושלים: "יש לתת יחס חיובי ביותר לגוי חסיד, ובמקרה זה מדובר על מי שגילה רצון טוב ואף היה מוכן להסתכן עבור היישוב היהודי". בזכות החלטת הרב שטרן, בשבוע הבא יובא קירש לקבורה מכובדת. מתוך אתר סרוגים

אורות השבוע

"גדולה היא השעה שעת הרת עולם היא זו, אל להקטינה, אל להחמיצה!  אל ליפול ברוח, ואל ליפול ביאוש!  כל יאוש הוא רעל,  יסודה של גלות הוא יאוש וממנו כל הזנחת קודש וחקוי לרוחות העמים באשר התיאשו מגודל נצחיותו והוד קדשו" –  הרב יעקב משה חרל"פ  (ממעיני הישועה עמ' קנ"א)

מאמרים תחתון 2
מאמרים תחתון 1
שתפו

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת ויצא: מי אתה יעקב אבינו?

בס"ד דמותו המופלאה של יעקב אבינו, בכיר האבות, ייחודית בעיקר בהפכיה.  משנולדו שני האחים התאומים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עליון + תחתון 3

3 פופ אפ

SHOP NOW
close-link