בית / Fun / פרשת השבוע - הרב יעקב ידיד / פרשת חיי שרה: בחירה מתוך אמונה
חדשות כרמיאל

פרשת חיי שרה: בחירה מתוך אמונה

א. חברון – קניינו של אברהם אבינו לבניו

בתחילת פרשתינו אנו קוראים על הקניין שעשה אברהם אבינו, כשקנה את מערת המכפלה, לקבורת אבות האומה. כמה משמעותית היתה הפעולה ההיא אז, וכמה היא משמעותית היום. אברהם אבינו לא כבש את חברון, וגם לא נלחם עבורה, אברהם קנה את מערת המכפלה והיא שייכת לו ולצאצאיו, ולצאצאי מי שקבור שם.  בימים הללו של טרור, שרובו היום נמצא שם, צריך לזכור למי שייכת מערת המכפלה,ולמי היא ניתנה.  "מעשה אבות סימן לבנים" – מה שנזקק אברהם אבינו אז, עדיין הדורות נאבקים עליו. ההליכה של אברהם לארץ ישראל היא באמונה, גם כאשר הארץ המובטחת עולה לו במחיר יקר הוא ממשיך באמונתו, גם כשצריך לקבור את שרה ואין אחוזת קבר הוא ממשיך באמונתו, וגם כשצריך למצוא אישה ליצחק אברהם איש האמונה באמונתו הולך אנו קוראים בפרשת השבוע על השליחות הגדולה והחשובה של אליעזר עבד אברהם, שנשלח על ידי אברהם אבינו להביא אישה ליצחק. אין דבר חשוב מכך לאברהם אבינו, למצוא אישה לבנו, כל המשך דרכו של אברהם תלוי ביצחק ובביתו, ואברהם שלא יכול ללכת בעצמו שולח את האיש הנאמן ביותר שמלווה אותו בכל דרכו למשימה האחראית. אולם למתבונן בביצוע של  אליעזר את המשימה והשליחות החשובה ביותר שלו, עולות תמיהות משמעותיות ביותר: אברהם מבקש אישה ליצחק, ומעמיד רק קריטריון אחד ברור וחד משמעי, וכך מתאר זאת אליעזר בעצמו: "וישביעני אדוני לאמור, לא תיקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בארצו. אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני" (בראשית כ"ד ל"ז-ל"ח). זהו המבחן היחיד שצריכה לעבור הכלה המיועדת, כך ציוה אברהם והוא הקובע. והנה בא אליעזר העבד, הנשלח על ידי אדונו ומתחיל להתנות תנאים: "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק" (בראשית כ"ד י"ד). אליעזר בהתניה זו מועל לכאורה בשליחותו, מה היה קורה אם היתה נערה אחרת מוכנה להשקות את גמליו, והיא ממשפחת הכנעני, האם היה יכול אליעזר לתת ליצחק בת כזו? הרי אברהם ביקש ממנו דבר פשוט ביותר, תחפש את משפחתי ודי בכך, מהיכן לומד העבד לעשות כך, ומה ניתן ללמוד מזה שאכן הצליח בשליחותו?

ב. מהן תכונותיה של אם בישראל?

ארוע זה מאפשר לנו הצצה אל תוך התכונות הישראליות הבולטות, אברהם נישא לשרה עוד בטרם נצטווה על ידי האלוקים ב"לך לך", עכשיו זו הפעם הראשונה שנכנס מישהו מבחוץ אל חיק האומה ההולכת ומתהוה. מה מנחה את אליעזר בהתניה המיוחדת שלו? אליעזר מכיר היטב את בית אברהם, הוא יודע את האמונה שאברהם מנחיל בעולם, הוא רואה את בית המדרש שלו הממלא בתוכן של תורה את החיים כולם, ויודע שאברהם מקפיד על כל דקדוקיה של תורה ואפילו עירוב תבשילין  קים אברהם אבינו. אבל הנקודה המרכזית בבית אברהם היא החסד. הרוצה להיכנס לבית המיוחד של אברהם צריך להיות שייך למידת החסד. "ג' סימנים יש באומה זו: רחמנים ביישנים וגומלי חסדים" (יבמות ע"ט ע"א). מידת החסד היא לא סתם מעלה נוספת, היא אבן הבוחן של כניסה לאומה, ומי שמתאכזר ואינו נותן כלל לצדקה: "יש לחוש ליחוסו" (קיצור שולחן ערוך סימן ל"ד, א'), כלומר מותר לחשוש שהוא אינו בן ישראל, כי האכזריות היא נוגדת והפוכה למידת החסד הישראלית הטבועה בנו באופן מולד. אליעזר המכיר טוב כל כך את אברהם אבינו, ורוצה בהמשך התפתחותו דואג שהכלה המיועדת הנכנסת פנימה תהיה המשך של הבית המופלא הזה.

ג. אליהו הנביא ואליעזר עבד אברהם

רעב גדול גזר אליהו על דורו, בגלל מעשיהם הרעים, ולולא הצוו האלוקי לא היה מבטל את גזירתו עד שישובו לגמרי. והנה שולח אותו הקב"ה אל אישה אלמנה אחת, שהיא תפרנס אותו: "ויקם וילך צרפתה ויבוא אל פתח העיר והנה שם אישה אלמנה מקוששת עצים, ויקרא אליה ויאמר קחי נא לי מעט מים בכלי ואשתה …לקחי לי פת לחם בידך. ותאמר  חי ה' אלוקך אם יש לי מעוג (-עוגה) כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת…ועשיתיהו לי ולבני ואכלנוהו ומתנו" (מלכים א' ,י"ז, י"ב). רעב נורא בשומרון, אישה אלמנה המפרנסת בקושי את בנה היחיד, וגם אצלה נגמר הכל, "ואכלנוהו ומתנו". והנה אליהו בודק האם גם במצב זה עדיין נשאר חוש החסד אצל ישראל, האם תהיה מוכנה האלמנה לפרנסו, וכדברי רש"י בשם חז"ל שם: "הוא לא היה מכיר באלמנה שאמר לו הקב"ה ולמד מאליעזר עבד אברהם, ואמר: אותה שתיתן לי מים לשתות היא האלמנה" (שם פס' י"א).  אליהו הנביא רוצה לבדוק האם בתקופת אחאב ואיזבל הרשעים הגדולים, האם נשאר עוד משהו מתכונת ישראל הטבעית, האם עוד נשארו בעלי חסד, והוא חוזר שוב על הבדיקה שעושה אליעזר עבד אברהם, האם תהיי מוכנה לתת משלך למרות הקושי והחוסר, והנה מתברר שסגולת ישראל הטבעית עוד חיה וקיימת, ולכן הם ראויים להחזרת הגשמים ולהפסקת הרעב. למדנו שמידת החסד הטבעית הישראלית היא אכן אבן בוחן להיותך שייך לאומה מיוחדת זו.

ד. מבחן הצדקה בחסד הלב

הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל בספרו "אור לנתיבתי" מדגיש בפנינו את עיקרה של פעולת הצדקה: "אין הצדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה, הערכתה האמתית של הצדקה היא לא לפי פעולתה הממשית החיצונית שלה, אלא לפי החסד שבה…" (עמ' ר"ג) יש מעלה כמובן לנותן תרומה לצדקה, אך הפעולה היא רק תוצאת הלב והרצון הפנימי של האדם הרוצה לתת ולהעניק. הצדקה משתלמת לפי חסד הלב לפי הבערה הפנימית בנפש האוהב לתת היא עיקר פעולת הצדקה.

לעיתים אין אדם יכול לתת כסף רב לצדקה, מצבו לא מאפשר לו, והוא נותן רק מעט, אבל כשנותן את ליבו עם המעט הנזכר, זכותו גדולה. וכך לומדים חז"ל: "ואמר רבי יצחק  כל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות, והמפייסו בדברים מתברך בי"א ברכות" (בבא בתרא ט' ע"ב). מעלת המבין את העני ומשתתף עמו גדלה על המעניק לו כסף.

ה. גאולה בזכות הצדקה

חז"ל מעידים על אליעזר ש"שאל שלא כהוגן", כלומר אכן אליעזר היה צריך ללכת על פי הנחיית אברהם אבינו, וכל ההתניה היתה לא נכונה מעיקרה. ואף על פי כן נענה אליעזר, והתורה מאריכה לספר כיצד באה התשועה ליצחק על ידו. באריכות חוזרת התורה על הסיפור פעמיים. ומסביר הר"ן בדרשותיו (דרוש י"ב) שהקב"ה נענה לתפילתו מפני שאכן זכה לכוון לצורתו האמיתית של בית אברהם. בתקופתנו הסוערת עכשיו, אנו נדרשים לריבוי של חסד ואהבה פנימיים, אם בתוכנו לא תשרור הערכה הדדית וכבוד זה לזה לא נוכל להתקדם לא לשלום ולא לבטחון, התנאי הראשוני הוא שלום וחסד ביננו, וכשאנו נעשה את חלקנו בזה נזכה להשלמת גאולתנו במהרה.

שתפו

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת תרומה: עומדים מול ארון הקודש ביראה

בס"ד במרכזו של כל בית כנסת, עומד ארון הקודש. בו מונחים ספרי התורה, פרוכת מכסה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

SHOP NOW
close-link
//set menu items with childrens to be clickable