Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1510042750:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 9794
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2015/06/hukat.jpg
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw_text_input] => Array
        (
            [0] => פרשת חיי שרה
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => פרשת חיי שרה
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 57
        )

    [_yoast_wpseo_content_score] => Array
        (
            [0] => 30
        )

    [_yoast_wpseo_primary_category] => Array
        (
            [0] => 324
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 290
        )

    [rank_math_primary_category] => Array
        (
            [0] => 324
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => פרשת חיי שרה
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)

פרשת חיי שרה: יפה שיחתן של עבדי אבות

שתפו

בס"ד

א. החפצים מעידים על הבית

בכל בית נמצא בדרך כלל מקרר ושולחן מיטות וכיסאות, ובכל זאת  לכל בית יש ייחוד משלו, חפצים משלו, ריח משלו. ולמרות השיויון בין הבתים, ולמרות שכולנו זקוקים לאותם הדברים בכל זאת יש הבדל בין הבתים. וכשאדם עובר דירה, על אף שהוא מגיע לדירה מרוהטת הוא זקוק לחפצים שלו, לצבע שהוא אוהב, ולמגע של כליו וחפציו. אפילו כשאדם כבר יוצא לחופשה, ומתארח בבית מלון הוא לוקח עימו חפצים המזהים אותו, שמבטאים את ייחודו ואישיותו. נוכל לדעת על האדם מתוך צורת כליו, מתוך החפצים שהוא אוהב, צבעם, מגעם וריחם. לעיתים כשאני מתגעגע לבית סבי ז"ל אני מסוגל להרגיש את מגע הכלים בבית הישן, והריח המיוחד שלו. כך נוכל ללמוד על הבנאי דרך הבית שבנה, ועל האורג מהבגד שארג, ומהשולחן על הנגר שיצר אותו. התורה מאריכה בתיאורו של העבד בביתו של אברהם אבינו, העבד היה האיש המבצע את השליחויות של אברהם אבינו, הוא לא בעל הבית, ולא האחראי אך הוא: "זקן ביתו המושל בכל אשר לו", ראש הלישכה של ימינו. אליעזר עבד אברהם הוא האיש הנשלח למשימה החשובה ביותר, מציאת אישה ליצחק, אישה שתתאים לבית הגדול והמיוחד של אברהם, אישה שתמשיך את דרכה של שרה, אישה שמבניה יקום בית ישראל, ואברהם סומך את ידו על בחירתו של אליעזר, מפני שאליעזר מביא לידי ביטוי בהתנהגותו את ביתו של אברהם. שנותיו בבית אברהם עיצבו אותו, והוא ראוי להיות האיש שיביא אישה ליצחק.

ב.  מי אתה אליעזר?

אברהם אבינו מזכיר את עבדו הנאמן כבר בפרשת ברית בן הבתרים, כשהקב"ה מבטיח לו בנים, אומר אברהם: "ויאמר אברם ה' אלוקים מה תיתן לי ואנוכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר" (בראשית ט"ו, ב'). וכבר שם דורשים חז"ל שאליעזר לא היה רק אחראי על הביצוע הטכני בבית אברהם אלא :"דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים" (רש"י שם).  אליעזר איננו רק עבד אברהם הוא גם תלמידו הנאמן. וכפי שהזכרנו כשצריך אברהם לדאוג לשידוכו של יצחק הוא שולח את האיש הנאמן עליו, הוא אליעזר. אולם לא כך מתחילה דרכו של אליעזר, חכמינו במדרש בראשית רבה מזהים את אליעזר עם האיש הארור בפרשת נח: "ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו", ואומרים חכמים: "עבד משכיל (משלי י"ז, ב' ) זה אליעזר, ומה השכלתו?  אמר כבר קללתו של אותו האיש בידו (= כלומר הרי נח כבר קילל אותי ואני כבר עבד) שמא יבוא כושי אחד או ברבר אחד וישעבד בי, מוטב לי להשתעבד בבית הזה ולא בבית אחר" (בראשית רבה פרשה ס', ג'). עושה אליעזר חשבון פשוט: הרי ממילא נגזר עליו להיות עבד, אם עבד הוא עדיף לו להיות עבד בביתו של אברהם אבינו, ששם יזכה להתרומם במדרגתו, מלהיות עבד בעוד בית רגיל אחר. ואמנם התקדמותו של אליעזר בבית אברהם, והזדהותו עימו היא גדולה כל כך עד שחז"ל אומרים שמראה פניו של אליעזר דומה הוא למראה הפנים של אברהם (בראשית רבה פרשה נ"ט ח').

ג. כיצד מבצע אליעזר את שליחותו?

אין דבר חשוב לאברהם אבינו, יותר מלמצוא אישה לבנו, כל המשך דרכו של אברהם תלוי ביצחק ובביתו, ואברהם שלא יכול ללכת בעצמו שולח את האיש הנאמן ביותר שמלווה אותו בכל דרכו למשימה האחראית. אולם למתבונן בביצוע של  אליעזר את המשימה והשליחות החשובה ביותר שלו, עולות תמיהות משמעותיות ביותר: אברהם מבקש אישה ליצחק, ומעמיד רק קריטריון אחד ברור וחד משמעי, וכך מתאר זאת אליעזר בעצמו: "וישביעני אדוני לאמור, לא תיקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בארצו. אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני" (בראשית כ"ד ל"ז-ל"ח). זהו המבחן היחיד שצריכה לעבור הכלה המיועדת, כך ציוה אברהם והוא הקובע. והנה בא אליעזר העבד, הנשלח על ידי אדונו ומתחיל להתנות תנאים: "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק" (בראשית כ"ד י"ד). אליעזר בהתניה זו מועל לכאורה בשליחותו, מה היה קורה אם היתה נערה אחרת מוכנה להשקות את גמליו, והיא ממשפחת הכנעני, האם היה יכול אליעזר לתת ליצחק בת כזו? הרי אברהם ביקש ממנו דבר פשוט ביותר, תחפש את משפחתי ודי בכך, מהיכן לומד העבד לעשות כך, ומה ניתן ללמוד מזה שאכן הצליח בשליחותו?

ד. אליעזר חי את בית אברהם

אירוע זה מאפשר לנו הצצה אל תוך התכונות הישראליות הבולטות, עכשיו זו הפעם הראשונה שנכנס מישהו מבחוץ אל חיק האומה ההולכת ומתהוה, שהרי אברהם נישא לשרה עוד בטרם נצטווה על ידי האלוקים ב"לך לך". מה מנחה את אליעזר בהתניה המיוחדת שלו? אליעזר מכיר היטב את בית אברהם, הוא יודע את האמונה שאברהם מנחיל בעולם, הוא רואה את בית המדרש שלו הממלא בתוכן של תורה את החיים כולם, ויודע שאברהם מקפיד על כל דקדוקיה של תורה ואפילו עירוב תבשילין  קיים אברהם אבינו. אבל הנקודה המרכזית בבית אברהם היא החסד. אין בבית אברהם מי שאינו רצוי, האור והטוב שמשפיע אברהם על כל אורחיו, הם עיקר דמותו של אברהם, הרוצה להיכנס לבית המיוחד של אברהם צריך להיות שייך למידת החסד. "ג' סימנים יש באומה זו: רחמנים ביישנים וגומלי חסדים" (יבמות ע"ט ע"א). מידת החסד היא לא סתם מעלה נוספת, היא אבן הבוחן של כניסה לאומה, ומי שמתאכזר ואינו נותן כלל לצדקה: "יש לחוש לייחוסו" (קיצור שולחן ערוך סימן ל"ד, א'), כלומר מותר לחשוש שהוא אינו בן ישראל, כי האכזריות היא נוגדת והפוכה למידת החסד הישראלית הטבועה בנו באופן מולד. (עמון ומואב הורחקו מישראל רק בגלל שלא ידעו לתת צדקה של לחם ומים לעם עייף). אליעזר המכיר טוב כל כך את אברהם אבינו, ורוצה בהמשך התפתחותו דואג שהכלה המיועדת הנכנסת פנימה תהיה המשך של הבית המופלא הזה, רק אם תעמוד רבקה במבחן החסד תוכל להיכנס באוהלה של שרה.

ה. יפה שיחתן של עבדי אבות

אליעזר עומד בפני משפחת בתואל, הם אינם מבינים את משמעות היותה של רבקה המשך לבית שרה, הם בוודאי לא מבינים מהי עוצמת הבית שאליו הולכת הילדה בת השלוש להיכנס. צריך אמת גדולה ואמונה גדולה כדי להיות יכול להוציא אל הפועל את השידוך הנפלא הזה. ולכן הוא אמנם מספר להם את כל הקורות אותו מצאתו לדרך עד עכשיו, אולם המתבונן ימצא הבדלים רבים בין תיאור המקרא ובין סיפורו של אליעזר (ריכוז של כל ההבדלים ניתן למצוא בספרה של הגב' נחמה ליבוביץ ז"ל עיונים בספר בראשית) ומפרשי המקרא מאריכים להסביר את ההבדלים הללו ומשמעותם, אבל בכללו של דבר  כל ההבדלים באים כדי לשכנע את בתואל וביתו להסכים לנישואי יצחק עם רבקה ביתם. שיחתן של העבדים היא בדרך כלל דבר שאין התורה מביאה אותו, אבל אם העבד כל כך חי את האופי הרחום של אדונו ראוי לכתוב בספר הנצח שלנו את כל דבריו. ולכן מאריכה התורה ומביאה את כל סיפור דברי העבד. אמנם אליעזר נתקלל בידי נח בתואר "ארור כנען", אבל כשמבצע את השליחות הגדולה של אברהם ומוצא אישה ליצחק אומרים לו בני משפחת בתואל : "בוא ברוך ה' למה תעמוד בחוץ", דבקותך בתורת רבך מביאה אותך למדרגת ברכה.

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת תצווה: פורים קטן

שתפובס"ד אדר א' ואדר ב' לוח השנה העברי כפי שאנו מכירים אותו, כשהתאריכים בו ידועים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *