Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1535459103:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 20246
        )

    [_wp_page_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_the_champ_meta] => Array
        (
            [0] => a:5:{s:7:"sharing";i:0;s:16:"vertical_sharing";i:0;s:7:"counter";i:0;s:16:"vertical_counter";i:0;s:11:"fb_comments";i:0;}
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => פרשת כי-תבוא
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 66
        )

    [_yoast_wpseo_content_score] => Array
        (
            [0] => 30
        )

    [photographr] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_photographr] => Array
        (
            [0] => field_526e88dd85757
        )

    [journalist] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_journalist] => Array
        (
            [0] => field_526e890585758
        )

    [youtube] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_youtube] => Array
        (
            [0] => field_5309e571a1762
        )

    [youtube2] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_youtube2] => Array
        (
            [0] => field_5371dcbebf175
        )

    [_yoast_wpseo_primary_category] => Array
        (
            [0] => 324
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 221
        )

    [rank_math_primary_category] => Array
        (
            [0] => 324
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => פרשת כי-תבוא
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)
פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת כי-תבוא: עד היום הזה

שתפו

בס"ד

ארבעים שנה מסתובב עם ישראל במדבר,  ארבעים שנה של הכנה, ארבעים שנה של תורה עם משה רבנו ואהרון הכהן,  ארבעים שנה של  מדבר ללא תנאים חומריים רווחים, ועכשיו מגיע רגע הכניסה לארץ. ובסוף פרשתנו לקראת סוף ספר דברים, אומר לנו משה רבנו: "ולא נתן לכם ה' לכם לב לדעת ועיניים לראות ואוזנים לשמוע עד היום הזה" (דברים כ"ט, ג').  וצריך להתבונן בפסוק הזה, האם בכל השנים הללו, אחרי כל הניסים וההתנהלות הפלאית בתוך המדבר, האם עד עכשיו ישראל לא יודעים את ה'?  איך יתכן שעם שלם שחווה כל כך הרבה שנים של הליכה עם האלוקים עדין לא ניתן לו לב לדעת ועינים לראות?    מה קרה היום הזה שלא היה במשך כל השנים שקדמו לו?   צריך לשים לב ללשון הכתוב, הפסןק לא ומר שה' לא נתן לכם שכל לדעת, או יכולת לקיים, ולהוציא לפועל את מצוותיו. זה אכן ניתן. הקב"ה מדבר בפסוק הזה על הלב, על העינים והאוזניים, לא על האיברים הפעילים, לא אלו היוצרים את המציאות, אלא דדוקא על איברי  האדם הפאסיביים יותר, אלה שקולטים  בחושיהם את מה שקיים ולאו דווקא מי שיוצר את המציאות.

היום הזה נהיית לעם

מה אם כן קרה ביום הזה?  האם התרחש משהו שבעקבותיו אומר משה את הפסוק הזה עכשיו? רש"י על הפסוק הנזכר מביא מדרש: "שמעתי שאותו היום שנתן משה ספר התורה לבני לוי, כמ"ש (לקמן ל"א) "ויתנה אל  הכהנים  בני לוי" באו כל ישראל לפני משה ואמרו לו: משה רבינו אף אנו עמדנו בסיני וקיבלנו את התורה ונתנה לנו, ומה אתה משליט את בני שבטך עליה, ויאמרו לנו יום מחר לא לכם נתנה, לנו נתנה. ושמח משה על הדבר ועל זאת אמר להם: היום הזה נהיית לעם. היום הזה הבנתי שאתם דבקים וחפצים במקום". ישראל כבר יודעים את התורה, מתהלכים במדבר על פי חוקי התורה, לומדים מפי משה רבנו המוריד את התורה בסיני. לא חסר כלום מידיעת התורה כשמשה רבנו קיים, אבל האם הם חפצים בתורה בכל ליבם?  האם העינים והאוזניים פתוחים באמת לעולם של תורה מרצון ומבפנים?  עד ארבעים שנה לא היה ברור היכן הלב של ישראל,  האם הלב כלומר הרצון הפנימי, ההשתוקקות הפנימית, האם גם היא  נמצאת במקום בו נמצא הידע והשכל?  או שבלב פנימה יש משהו אחר, אולי הפוך?  עכשיו אחרי ארבעים שנה התברר "שאתם חפצים ודבקים במקום". כשבני ישראל חוששים לאבד את התורה לפני לוי, מתברר שהם מוכנים להילחם עליה, בקש בשבילה, אז מבין משה רבנו שהעיקר כבר  הושג.

ותן בליבנו בינה

בדרך כלל נהוג לייחס את החכמה והדעת לשכל ואת הרגש ללב, וממילא חשוב יותר הוא השכל היודע, המשכיל, המתפתח, הרבה יותר מהלב המרגיש הסוער, הפחות יציב.  אולם כשנתבונן הן בפסוקי המקרא, והן בתפילות שאנו מתפללים יום יום נמצא שהלב תופס מקום חשוב דווקא בענין הדעת:  "ותן בליבנו בינה להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד" ,  כך אנו מבקשים גם: "הוא יפתח ליבנו בתורתו…",  "אשרי איש שישמע למצוותיך ותורתך ודברך ישים על ליבו". מקומו של הלב אם כן איננו רק בעולם ההרגשות, הבינה מוצאת את מקומה בלב, דווקא בלב.  כשאנו מבקשים לדעת את התורה, אנו לא מבקשים להיות משכילים, ידענים, חכמנים מחוכמים. אנו מבקשים להיות אנשים שהלב שלהם נושם תורה, שאורח החיים שלהם, משקפי הראיה שלהם על החיים ועל המציאות נובע מתוך מקום של רוממות רוח, של גודל. השכל הוא קר, הוא יכול להיות חיצוני מאד לאדם, כלומר ייתכן ולא יהיה שום קשר בין ידיעותיו ובין התנהגותו, ואנחנו לא רוצים להיות כאלה, אנחנו מבקשים שהדעת תחדור ללב, שעולם ההשכלה והדעת שלנו יהיה מחובר לעולם הלבבי, שיהיה חי בתוכנו, לכן הבקשות מתמקדות בנקודת מצפן החיים שלנו הוא הלב. אם התורה נמצאת שם, אז החיים כולם מונהגים על פיה.

פרקי אבות  עשה לך רב

חייו של אדם שזורים שאלות ולבטים, אדם מתייסר עם עצמו בשאלות חיים רבות. מהו קו היושר המנחה את דרכו?  לא תמיד ברור לאדם מה נכון לו, מה אמיתי עבורו, לעיתים אין לו נטיה פנימית המסייעת לו להחליט, כאן מגיעה דמותו של הרב. האיש המייצג עבור האדם את יושר הדרך ואת המוסריות הערכית, הוא בא לרב לא כדי לקבל הוראות, לא כדי לבצע משהו שאומרים לו, אל הרב באים כדי להתיישר. רואים בו ברב את קו הישר, את מידת האמת, את המצפון הפנימי, "אם דומה עליו כמלאך ה' צבאות יקבל תורה מפיו".  אנשים באים לרב לקבל ברכה, זה לא עיקר תפקידו, אפילו לא לפסוק הלכה, הרב הוא ה"כלי קודש" של הקהילה של המקום כולו. דמותו של הרב מרביץ תורה, היא העיקר באישיותו, ומכאן גם פסקי ההלכה וגם הברכה, אך העיקר היא באישיותו.

אקטואליה מזוית יהודית

לקראת ימי הדין והרחמים, ימי ראש השנה, עשרת ימי תשובה, ויום הכיפורים, רבים מחפשים לעשות משהו, שיכין אותנו ליום הדין. כל מי שנידון יודע שהוא זקוק להכנה, בוודאי גם העומד מול הקב"ה צריך להביא איתו משהו, להגנתו להצלתו.  חז"ל גילו לנו את כוחה של הצדקה, כוחו של החסד. היות האדם טוב לסביבתו, טוב לחבריו, טוב לאנשים ממיס את כל הסובבים אותו המתחברים אליו. אדם טוב מושך אליו את הבריות החפצות בטוב. וכביכול מזדהה עם הדרך האלוקית בעולם, שהיא מלאה השפעה וחסד. צריך למצוא זוויות של חסד של אור, לחשוב איפה אני יכול לתת איפה אני יכול להשפיע, לשנות משהו לטובה, זהו "קלף" שתמיד מצליח, שתמיד מעורר על האדם את מידת הטוב של בורא העולם

אורות השבוע

כותב הרב קוק בספרו אורות התשובה:  "העקשנות לעמוד תמיד בדעה אחת ולהתמך בה בחבלי החטאת שנעשו למנהג, בין במעשים בין בדעות, היא מחלה הבאה מתוך שקוע בעבדות קשה, שאינה מניחה את אור החרות של התשובה להאיר בעוצם חילה: כי התשובה היא שואפת לחופש מקורי אמתי שהוא החפש האלהי שאין עמו שום עבדות" (אורות התשובה פרק ה', ה')

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת תצווה: פורים קטן

שתפובס"ד אדר א' ואדר ב' לוח השנה העברי כפי שאנו מכירים אותו, כשהתאריכים בו ידועים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *