זהר.נט חדשות כרמיאל
א. סקרן מילדותו
ילדים גדלים לתוך עולם קיים, כל ילד וביתו כל ילד ועולמו. הם רגילים לעולם שלהם, לבית שלהם, להורים ולמשפחה, לחפצי הבית ולצעצועים שלהם, ובדרך כלל אינם קוראים תגר על הנורמות וההתנהגות בבית בגיל הילדות. גם עולמם של המבוגרים דומה מאד, שגרת החיים, ההתרגלות שלנו לסדרים ולצורת חיים מסויימת, מכהה את החושים מלשאול ולהתווכח, ומרחיקה את השינוי. התרגלנו שיש בכל יממה יום ולילה, שמש חמה בקיץ וגשמים בחורף, נולדנו לעולם כזה שבו יש מערכות חיים מסודרות, ואנחנו די מרוצים מהסדר כמו שהוא. יותר מכך, בגמרא ישנו ביטוי: "שינוי ווסת תחילת חולי", כלומר שינויי הרגלים הם סימן לחולי, כשמשנים לילד או למבוגר את מה שרגיל בו, הוא כועס ומתבלבל, כך מתנהל העולם אצל רוב העולם. אבל ישנם יחידים המתבוננים בעולם בעיניים חדות, לא משלימים עם סדרי הטבע ודורשים לעצמם הסבר, מדוע מתנהלים הדברים כך, מי מנהל את העולם דווקא כך, מה היא משמעות העולם המתנהל דווקא באופן כזה? אנשים כאלה לא אהובים בדרך כלל על חבריהם ומשפחתם, הם מעיקים בשאלות שנראות לכולם כפשוטות, ובעיקר מעיקים בשאלות שהתשובה עליהם לא פשוטה… אם יוותרו על שאלותיהם, התקדמותם תיעצר, היכולת לשנות עולם נובעת מהאומץ לשאול ולחקור, ולא לוותר עד שתימצא התשובה המיוחלת.
ב. אחד היה אברהם
חז"ל מתארים בהרחבה את התלבטויותיו של אברהם בתהליך אמונתו, לא ביום אחד הפך אברהם אבינו למאמין באלוקי אמת, תהליך פנימי ארוך ומייגע, הכולל בתוכו מהפכים וסכנות, עובר אברהם אבינו כדי לחשוף את אמונתו הפנימית. "כשהיה אברהם בן שלוש שנים יצא מן המערה הרהר בליבו: מי ברא שמים וארץ ואותי? התפלל כל היום לשמש. לערב שקעה השמש במערב וזרחה הלבנה במזרח. כשראה את הירח והכוכבים סביב לירח, אמר זה שברא שמים וארץ ואותי והכוכבים הללו הם שריו ועבדיו, עמד כל הלילה בתפילה לירח לבוקר שקע הירח במערב וזרחה השמש במזרח אמר: אין כח בידי אלו". (בית המדרש) אברהם עומד מול עולם שלא שואל שאלות, שהשאלות מטרידות אותו, שטוב לו בשגרה החדגונית, והוא איננו מרפה, ממשיך ושואל ומברר. כך כותב הרמב"ם: "כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן והתחיל לחשוב ביום ובלילה והיה תמיה היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד ולא יהיה לו מנהיג ומי יסבב אותו, כי אי אפשר שיסבב את עצמו, ולא היה לו מלמד ולא מודיע דבר אלא מושקע באור כשדים בין עובדי כוכבים הטפשים ואביו ואמו וכל העם עובדי כוכבים והוא עובד עמהם ולבו משוטט ומבין עד שהשיג דרך האמת והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה…" (רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק א הלכה ג ). בדידותו של אברהם לא מחלישה אותו בחיפושיו אחר האמונה, הוא חלוץ הברור האמוני, ולא יוותר עד שיגיע לייעדו.
ג. המאבק על האמונה
ייחודו של אברהם לא נבע רק מהחיפוש הבלתי נדלה, ומהמאמץ הרוחני שאינו מרפה, עד לקבלת תשובות טובות לשאלותיו. אברהם אבינו מרגע שהגיע למסקנה, הוא נלחם עליה מול עולם שעויין אותו, ונזקק למסירות נפש של ממש ולסכנה גדולה עבורו, ולא מוותר עד שמפיץ את דעת ה' ברבים, כך ממשיך הרמב"ם: "ובן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו, כיון שהכיר וידע התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים ולערוך דין עמהם ולומר שאין זו דרך האמת שאתם הולכים בה ושיבר הצלמים והתחיל להודיע לעם שאין ראוי לעבוד אלא לאלוה העולם ולו ראוי להשתחוות ולהקריב ולנסך כדי שיכירוהו כל הברואים הבאים, וראוי לאבד ולשבר כל הצורות כדי שלא יטעו בהן כל העם כמו אלו שהם מדמים שאין שם אלוה אלא אלו. כיון שגבר עליהם בראיותיו בקש המלך להורגו ונעשה לו נס ויצא לחרן, והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם אלוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד, והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא שנאמר ויקרא שם בשם ה' אל עולם, וכיון שהיו העם מתקבצין אליו ושואלין לו על דבריו היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם ושתל בלבם העיקר הגדול הזה וחבר בו ספרים והודיעו ליצחק בנו, וישב יצחק מלמד ומזהיר, ויצחק הודיע ליעקב ומינהו ללמד וישב מלמד ומחזיק כל הנלוים אליו… והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקב ובנלוים עליהם ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את ה' …" (שם). אברהם נאבק על האמונה, לא משאיר אותה לעצמו, לוקח אחריות על העולם האלילי, ופועל לשינוי, ומצליח לרומם עולם שלם אל האמונה.
ד. הביטו אל אברהם אביכם
אברהם אבינו איננו סיפור היסטורי, הוא לא רק אבינו הראשון מייסד באומה, אברהם אבינו הוא דרך בעבודת אלוקים, הוא המודל האמיתי לחיקוי. כך מצווה אותנו הנביא ישעיה: "הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם, הביטו אל אברהם אביכם…" (ישעיה נ"א, א–ב). מסביר הרב צבי יהודה הכהן בשיחותיו לפרשת השבוע: "זאת פקודה אלוקית, מצוה מדברי הנביאים, השייכת לציווי הכללי של זכור ימות עולם". הלימוד על אברהם, הוא הלימוד על המידות הישראליות, הוא לימוד על הנחישות ועל האחריות שלוקח אדם על דרכו, הוא לימוד על נחישות שלוקחת סיכון, ועל קרבת אלוקים מיוחדת. קריאת התורה בפרשיות ספר בראשית באה כדי להעמיק מקרוב בכל שנה את הצורך בבנית עולם פנימי של אמונה. אמונה צריכה השקעה ומאמץ גדול, הן בברור הדרך, הן ביכולת ליישם את האמונה בדרכי החיים. לא קלים הם חיי המאמין והוא נדרש לתעצומות נפש גדולות כדי להיות יכול להוציא אל הפועל את האמונה הפנימית שלו. בגיל שלוש מתחיל אברהם במסע האמונה שלו, ובגיל שבעים וחמש מתגלה אליו ה'. שבעים ושתיים שנים נדרשות לאברהם כדי לחשוף את עומק אמונתו, זוהי המשימה האמונית ביופיה.
ה. אלוקי אברהם
מתוך מבט האמונה של אברהם בריבונו של עולם, הוא בא לתקן את המציאות כולה. האמון בבריאת אלוקים שמים וארץ, היא האמון בבריות, אפילו ברשעים שבהם. לוקח אברהם איתו את לוט בן אחיו, מטפל בו ומגן עליו כשצריך, למרות שלוט יבחר לו אחר כך את סדום ההפוכה מאברהם למקום מגוריו. אברהם אבינו סמל החסד מתפלל על סדום שהיא סמל הרשע והאכזריות. ואברהם בגודל נחישותו פועל גם כאן כיחד מול האלוקים אברהם אבינו לא מבקש חסד הוא תובע צדק אלוקי, הוא כביכול מכריז שלא ייתכן להיפרע מסדום אם יש אפשרות שתיתקן. אברהם ממש נלחם בשביל סדום אף על פי שסדום ומנהגיה רחוקים ממנו והפוכים משיטתו. זוהי דרכו של המאמין וזוהי הדרך בה מצווים אנחנו בני אברהם ללכת בה.
