Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1478784911:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 9794
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw_text_input] => Array
        (
            [0] => פרשת לך לך
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => פרשת לך לך
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 64
        )

    [_yoast_wpseo_content_score] => Array
        (
            [0] => 30
        )

    [_yoast_wpseo_primary_category] => Array
        (
            [0] => 324
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 322
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2015/06/hukat.jpg
        )

    [rank_math_primary_category] => Array
        (
            [0] => 324
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => פרשת לך לך
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)

פרשת לך לך: מאמין באמונה שלמה

שתפו

 א. מי היה מאמין?

לפגישה ראשונה יש חשיבות מכרעת, כמעט בכל תחום, כמעט בכל נושא הכל מושפע מהרגע הראשון מהפגישה הראשונית. כך זה פעמים רבות בפגישה בין בני זוג, בכניסה לעבודה, בכניסה לחברה חדשה, הרבה יהיה תלוי בכניסה הראשונה. אברהם אבינו, יסוד כל האומה הישראלית מופיע בפרשתינו לראשונה, כקרוי למערכה. ללא כל הגדרה מוקדמת, ללא תארים, וללא הסברים: "לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". חסרים כמה נתונים בסיסיים בציווי הזה: לא נאמר לאברהם לאן ללכת, לא נאמרה לו סיבת ההליכה, לא נאמר לו עם מי ללכת, אבל נאמר לו שההליכה הזו תהיה לטובתו. כניסה ראשונה זו של אברהם אבינו לספר התורה שלנו מעידה על הייעוד והמשמעות המתחדשת בעולם שהוא נכנס לתוכו. אברהם נדרש לצאת מכל מה שמוכר לו, מכל מה שהיה שייך אליו עד עתה: משפחה, מולדת, חבל ארץ, וללכת למקום לא ידוע מסיבה לא ידועה, רק מפני שזהו הצו האלוקי המבטיח לו כי שם יראה ברכה. כל פרשיותיו הרבות של אברהם אבינו שעוד יתוארו בתורה ובחז"ל, רק ירחיבו את נקודת האמונה הזו הנצחית המושלמת של אברהם אבינו. כח האמונה הגדולה של "לך לך", ילווה את אברהם ואת בניו לעולמי עד, ללכת באמונה גדולה, ללכת גם כשהמטרות לא ידועות מראש, ללכת למרות כל הקשיים והעיכובים, להאמין בבורא העולם ומנהיגו וללכת בציוויו תמיד.

 

ב. מה זו אמונה?

יש המייחסים בטעות את האמונה עם חוויה רגשית סוערת, ויש המחברים אותה עם מחקר שכלי עמוק, אולם הראי"ה קוק זצ"ל מלמד אותנו: "האמונה אינה לא שכל ולא רגש …" (מאמרי הראיה עמ' 70). האמונה היא עמוקה יותר משניהם, היא אמנם באה לידי ביטוי באמצעים רגשיים ושכליים אך היא עמוקה מהם, ומושרשת חזק יותר בתוכנו. נטיית האדם הטבעית, לפני שנאלץ לשרוד את מלחמת החיים, היא לתת אמון. כך נותן כל ילד אמון באביו ובאימו, העיניים שלו כשהוא מביט בהם, משדרות את האמון הזה. כך נותן החייל אמון במפקדו, ומוכן לצאת לקרב בו הוא מסתכן מתוקף האמון הזה. כך כל אדם באופן טבעי מאמין לאדם אחר כשהוא שואל אותו ברחוב מה השעה? והלה עונה לו, והוא פשוט מאמין לו. העולם מאמין בכך שסוף הצדק לנצח, אדם בדרך כלל נותן אמון בעצמו וביכולותיו. הוא הולך לניתוח אצל רופא שהוא נותן בו אמון, ושם את כספו בבנק כשנותן אמון בפקיד או במנהל, אף על פי שאינו מכירם. אמון הוא תכונה טבעית נפשית בה מיוסד העולם, גם בעלי הניסיון והציניקנים הגדולים נותנים אמון במישהו או במשהו, לא ניתן להתקיים בעולמינו ללא אמון. על הפסוק בספר דברים: "אל אמונה ואין עוול" מסביר בילקוט שמעוני: "שהאמין בעולם ובראו". הקב"ה נקרא "אל אמונה" – מפני שהוא נותן אמון בעולם ובכוחותיו. להאמין, מסביר הרש"ר הירש (בבראשית ט"ו) משמעו לתת אמון, להאמין באלוקים פירושו :"לתת אימון בה' , להיות בידי ה' כחומר ביד היוצר. המאמין משליך יהבו על ה'….כללו של דבר המאמין מוסר עצמו בידי שמים".

 

ג. ונאמר: אמן!

האמון הטבעי שאנו רוחשים לעולם, לטבע למציאות, הוא אותו אמון שאנו נותנים בהורינו ובקרובים לנו, הוא אותה תכונה הנקראת אצלינו אמונה. אמונה איננה סערת רגשות, וגם לא מחקר מעמיק, אמונה היא תכונה טבעית עצמית לנפש כל אדם. האדם בטבעו מאמין. בדרכים רבות באה האמונה הטבעית הזו לידי ביטוי, גם במחשבת הלב וגם בתוצאות בפועל. אחר כל ברכה, אנו עונים : אמן. ומסביר הרש"ר הירש: "העונה אמן אחר המברך איננו רק מכריז על אמיתת הדברים, אלא הוא מתמסר לאותה אמת, מקבל אותה בליבו ונודר להתנהג על פיה. שכן "אמן" איננו מתייחס לתוכן, אלא לאדם עצמו השומע ומקבל : "המתברךיתברך באלוקי אמן (ישעיה ס"ה ט"ז). עתיד האדם להתברך באלוקי אמן, הוה אומר באלוקיהם של אלה המתמסרים להנהגת ה'" (שם). לענות אמן לפי הרש"ר הירש זו התחייבות, זו אחריות להוציא אל הפועל את משמעות האמונה הזו בכל שטחי החיים.

 

ד. אברהם איש האמונה

ננסה לתאר לעצמנו את מצבו של אברהם אבינו: האיש היחיד בעולם כולו שלא מאמין לעבודה זרה, שלא מוכן להשתחוות לפסל עשוי עץ ואבן, שלא מוכן לתת מתנות לכהני האש של נמרוד. גם משפחתו של אברהם אבינו, בית תרח, הם משפחה של אלילים, שהרי תרח אביו מוכר פסילים היה. אברהם אבינו באמונתו בודד בעולם כולו, , אולם הוא לא נסוג, ולמרות שכל העולם בעבר אחד והוא בעבר השנילכן נקרא אברהם העברינשאר אברהם נאמן לדרכו, ואף מצליח לגרום לרבים להיות נוטים אחריו. יסוד בית ישראל באמונה הגדולה של אברהם אבינו, באמונתו העמוקה בה'. מכשולים נוספים יש לדרכו, שהרי האיש היחיד המאמין בה' אלוקי האמת הוא ערירי, לשרה ואברהם אין ילדים, אין צאצא שימשיך את דרכם. וזו לא רק טרגדיה אישית, זו קושיה גדולה על דרכו: אם אלוקים אוהב אותך אברהם אבינו, מדוע לא נותן לך ילד? שאלות האמונה הקשות הללו ישאלו אחר כך פעמים רבות אומות העולם אותנו, בניו של אברהם אבינו, אם רבונו של עולם אוהב את ישראל מדוע מעניש אותם ככה? בתחילת דרכו נאלצו אברהם ושרה להתמודד עם רעב, עם ירידה למצרים, עשר נסיונות מתנסה אברהם ועומד בכולם, זו כוחה של אמונה גדולה. אברהם מלמד אותנו קודם כל את האמונה הגדולה בה', אמונה לא מתפשרת ולא מתכופפת לפני שום מצב קשה ככל שיהיה.

 

ה. הביטו אל אברהם אביכם

האמון והאמונה של אברהם אבינו בה', ההתמסרות המוחלטת לרצון ה', והיכולת לעבור את כל הנסיונות שבדרך , הוא מופת לדורות. וכך מצוה אותנו הנביא ישעיה בנבואות הנחמה שלו, ומזכיר לנו את חובתנו המיוחדת הזו: "שמעו אלי רודפי צדק מבקשי ה' הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם. הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם" (ישעיה נ"א אב). רודפי הצדק ומבקשי ה' נתבעים לקחת דוגמא לסדר נכון של עבודת ה' מהמבט העמוק על דרכם של אברהם ושרה, האבות אינם רק הדור הכרונולוגי הראשון, הם אבות לא רק מפני שהם היו ההתחלה, הם אבות מפני שהם השורש והיסוד שממנו מתחילה האומה להתפתח, מה שנבנה אצל האבות הוא הבסיס לכל מה שעתיד להתרחש אצל הבנים, וכוחם של הבנים מגיע מתוך היסודות הנבנים באבות. לא קל להיות מאמין, לא קל להיות מתמסר בכל דרכי החיים ולמרות כל הקשיים. אולם אמונה זו היא תכונתינו הישראלית הטבעית, ואנו בניו של אברהם ושרה, וממשיכי דרכם, ממשיכים גם להיות דבקים באמונתם. גם מתוך מצבי הקושי, אנו חוזרים לתביעה: "הביטו אל אברהם אביכם", הביטו אל אמונתו אל מצבו הנואש ואמונתו החזקה והמנצחת.

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת תצווה: פורים קטן

שתפובס"ד אדר א' ואדר ב' לוח השנה העברי כפי שאנו מכירים אותו, כשהתאריכים בו ידועים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *