Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1548751108:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_wp_page_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [_adinserter_block_exceptions] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_the_champ_meta] => Array
        (
            [0] => a:5:{s:7:"sharing";i:0;s:16:"vertical_sharing";i:0;s:7:"counter";i:0;s:16:"vertical_counter";i:0;s:11:"fb_comments";i:0;}
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-title] => Array
        (
            [0] => פרשת משפטים: הצדק והצדקה | פורטל זהר הצפון | כנסו לכתבה
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-description] => Array
        (
            [0] => הרב יעקב ידיד |
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => פרשת משפטים
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => %%title%% %%page%% %%sep%% %%sitename%% פרשת משפטים: הצדק והצדקה
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 74
        )

    [_yoast_wpseo_content_score] => Array
        (
            [0] => 30
        )

    [photographr] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_photographr] => Array
        (
            [0] => field_526e88dd85757
        )

    [journalist] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_journalist] => Array
        (
            [0] => field_526e890585758
        )

    [youtube] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_youtube] => Array
        (
            [0] => field_5309e571a1762
        )

    [youtube2] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_youtube2] => Array
        (
            [0] => field_5371dcbebf175
        )

    [_yoast_wpseo_primary_category] => Array
        (
            [0] => 324
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 20246
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 178
        )

    [rank_math_primary_category] => Array
        (
            [0] => 324
        )

    [rank_math_title] => Array
        (
            [0] => %title% %page% %sep% %sitename% פרשת משפטים: הצדק והצדקה
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => פרשת משפטים
        )

    [rank_math_facebook_title] => Array
        (
            [0] => פרשת משפטים: הצדק והצדקה | פורטל זהר הצפון | כנסו לכתבה
        )

    [rank_math_facebook_description] => Array
        (
            [0] => הרב יעקב ידיד |
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)
פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת משפטים: הצדק והצדקה

31/01/19 פרשת השבוע - הרב יעקב ידיד 178 צפיות

שתפו

בס״ד

בכל יום בתפילת עמידה אנו מהללים את הבורא על היותו דן בצדק ומנהיג העולם בצדק. וכך אנו מבקשים גם על עצמנו: "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה והסר ממנו יגון ואנחה…. וצדקנו בצדק ובמשפט". בקשה זו היא ביטוי לכמיהתינו שיחזור העולם לתיקנו, כשהקב"ה מנהל אותו בגלוי, והצדק נראה בו מכל פינה, עולם המושתת על צדק ועל אמת שבו הכל בא במידה מדוקדקת ישרה וצודקת. אולם סיומה של הברכה לכאורה שונה קצת: "ברוך אתה ה' מלך אוהב צדקה ומשפט". משפט וצדק זהו טבעה של ברכה זו, אך מה עושה שם הצדקה? הבדל גדול יש בין צדק וצדקה, צדק הוא עמידה על עיקרון מוסרי נעלה, על דקדוק הדין, ואילו צדקה היא "לפנים משורת הדין", שלא לפי ההתחייבות המדוייקת של הדין. מדוע, מחברים אנו בין שני המושגים צדק וצדקה? מה ניתן ללמוד מכך על הלשון העברית, לשון הקודש, המחברת בין שני המושגים הנראים לכאורה הפוכים זה מזה וסותרים זה את זה? האם בתוך עולם של דין מדוקדק יש מקום לצדקה? האם הצדקה, למרות היותה מידה נעלה, איננה סותרת את עולם הדין  המחוייב כל כך למושגים מוחלטים?  האם בתוך עולם הדין יש מקום להתחשב גם במה שהוא לפנים משורת הדין והצדק?

משפט וצדקה

מצאנו את היחס בין שני המושגים הללו בפסוק אחד: "ועוז מלך משפט אהב אתה כוננת מישרים משפט וצדקה ביעקב אתה עשית". ובפירוש המלבי"ם שם מבאר שאכן יש מדריגה גבוהה של הנהגת אלוקים המושתת על הצדק המדוייק ומשולבת בחסד האלוקי, וזו הנהגת ה' המיוחדת לישראל. הרב קוק זצ"ל בעולת ראי"ה מסביר, שאמנם הצדק האלוקי הוא מדוייק ותובע את השלמתו העליונה על כל דבר ודבר. אין פשרות בעולם הצדק, כל דבר עומד לדין, וכל דבר שאיננו עומד באמת המידה של הצדק נתבע לתיקון ושינוי. התורה איננה מתפשרת, "וכל האומר הקב"ה ותרן – יוותרו מעיו". אמות המידה האלוקיות המוחלטות הן הנורמות של יושר מוחלט. אולם הופעת הצדק מדורגת ומותאמת לסדר חיי האדם, וזוהי הופעת הצדקה. הצדקה היא היכולת של החיים להביא לידי ביטוי באמות מידה אנושיות את הצדק האלוקי המוחלט. אמנם אין שום פשר בדין, והוא יתבע והוא יצא אל הפועל בשלמותו המקורית ללא שום רבב או ויתור כלשהו, אך דרך הופעתו בעולם תהיה בצדקה – בהתאמה ליכולת האנושית לקבל אותו. לכן מתחברים יחד הצדקה והמשפט, לא כמושגים סותרים אלא כמשלימים זה את זה שביחד הם מביאים את הגודל האלוקי לידי ביטוי.

המבין אל כל מעשיהם

אולי ניתן ללמוד בפרשתינו רובד נוסף בחיבור שבין צדק וצדקה: כשהתורה דנה בפרשתינו בדיני גנבים וגנבות מחלקת התורה בין עונשו של מי שגנב ונתפס בגניבתו, ובין מי שגנב ומכר את גניבתו, וההבדל ביניהם הוא גדול מאד, גנב שנתפס משלם כפל, כלומר גנב רכב משלם שווים של שני רכבים וכן הלאה. אולם אם מכר את הרכב שגנב משלם פי ארבעה ממה שגנב: "כי יגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו, חמישה בקר ישלם תחת השור, וארבע צאן תחת השה" וצריך להבין: מה ההבדל בין זה שגנב בלבד, ובין זה שהספיק גם למכור את גניבתו? מדוע גנב משלם פי שניים ואילו מכר גניבתו משלם פי ארבעה או חמישה?  מסבירה התוספתא (ב"ק פ"ז): אמר רבי עקיבא: מפני מה אמרו אם טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמישה? מפני שנשתרש בחטא". כתוב כאן יסוד רוחני חשוב: גם בדיני נזיקין, וגם כשאנו עוסקים בהלכות תשלומי גניבה, הדין כולל בתוכו גם את הרגישות הגדולה לנפשו של החוטא. לא באנו רק להעניש את החוטא, באה התורה לתקן את מציאות חטאו, וירדה לסוף מציאותו, וגילתה שגנב אמנם נפל אך לא נשתרש בחטא מספיק שישלם פי שניים, אך מי שנשתרש בחטא מצבו עגום הרבה יותר, הוא מוכרח לשלם יותר כדי להזדעזע יותר, כדי להביא שינוי אמיתי במצבו. זהו אולי החיבור בין צדקה למשפט, כאן באה לידי ביטוי הצדקה האלוקית עם נפש החוטא, לתקנו ולרוממו.

פרקי אבות

"שמעון בנו (=של רבן גמליאל) אומר:…ולא המדרש עיקר אלא המעשה". ידועים דברי חכמים המחלקים בין אדם שהוא "נאה דורש", ובין אדם שהוא "נאה מקיים". הרבה כוונות טובות, והרבה רצון טוב קיימים אצל רבים. אבל לא רבים הן אלה שמגיעים עם הרצון עד העשיה בפועל. העולם שלנו הוא עולם שבו הדברים נמדדים במעשים. מי שאוהב את חברו זה יתבטא בדאגה לחבר, בעזרה, בשותפות במצוקתו, בכך שאינו עוזב אותו בצרתו. אם הוא רק ידבר באהבה אבל לא יעשה את המוטל עליו, אהבתו חסרת משמעות. רבי שמעון מלמד אותנו עיקרון יסוד זה, שצריך להגיע עם הרצון והכוונה גם אל העשיה, ולא המדרש עיקר אלא המעשה. ואע"פ שיש לנו כלל ידוע :"רחמנא ליבא בעי" שמשמעותו שהקב"ה רוצה את הלב, אין הכוונה שאפשר להסתפק בלב, אלא שגם העשיה צריכה לבוא מכוונת הלב, אבל בלי עשיה אי אפשר.

אקטואליה מזוית יהודית

השבוע אנו נכנסים לחודש אדר א'. כידוע לוח השנה העברי כולל בחלק מהשנים במקום 12 חודשים, שנים שבהם יש 13 חודשים בשנה.  לשנה כזו קוראים "שנה מעוברת", ובה מוסיפים חודש אדר נוסף.  בעבר כשעוד לא הוקבע "לוח השנה העברי", היו מעברים את השנה לקראת סוף חודש אדר הראשון, ואז מחליטים להוסיף חודש, ומוסיפים עוד אדר, וזוכים לשני חגי פורים בשנה אחת.  בית הדין שבארץ ישראל בלבד הוא המוסמך לעבר את השנה, וזאת בעיקר מפני שיש לנו מצוה שחג הפסח יחול באביב, וכשרואה בית הדין שהאביב עדיין לא כאן, או כשרואה שהדרכים עדיין מלאות בבוץ ולא יוכלו עולי הרגלים להגיע לחג הפסח אז הוא רשאי להוסיף חודש נוסף ולקבוע אדר שני. כיום יש לנו חשבון מדוייק של הלוח העברי, ולפי חשבון זה השנה היא שנה מעוברת, והשבוע נתחיל בחודש אדר ראשון.

אורות השבוע

"להתגבר על השלילה ולנצח אותה אפשר אך ורק על ידי ריבוי חויב. יש צורך להוסיף הרבה חכמה והרבה צדק במדינה, ועוד הרבה יותר אמונה. אמונה בה' ותורתו, ובמעשיו המתרחשים לעיננו. להאמין שכל מה שהתרחש בדורות האחרונים, איננו מקרי, אלא זו פעולת יד ה' לגאולת ישראל". (הרב חיים דרוקמן שליט"א ראש ישיבות בני עקיבא בחוברת "זה היום עשה ה' " לקראת יום העצמאות תשס"ו)

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת תצווה: פורים קטן

שתפובס"ד אדר א' ואדר ב' לוח השנה העברי כפי שאנו מכירים אותו, כשהתאריכים בו ידועים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

זהר הצפון פרסום בע"מ טל:04-9587111 04-9905344 04-9981444 רחוב הגליל 2 ת.ד 473 כרמיאל 21614
© כל הזכויות שמורות 2024