בית / Fun / פרשת השבוע - הרב יעקב ידיד / פרשת נח: איבוד העולם במבול
פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת נח: איבוד העולם במבול

שתפו

בס״ד

העולם שרק נברא בשבוע שעבר בפרשת בראשית עומד בפני המשבר הקיומי הגדול ביותר שלו, המבול. לפי שיטת רבי אליעזר המבול התחיל בי"ז במר חשוון: "בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחודש השני בשבעה עשר יום לחודש ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו וכפי שהזכרנו החודש השני, לדעת רבי אליעזר, הוא חודש חשוון. המבול היה אובדן כל העולם, חורבן החי הצומח והדומם, לא רק האדם גווע אלא ההוויה כולה גוועה, עולם שלם נחרב, ונותרה ממנו תיבה אחת ובה תמצית העולם. "ויגוע כל בשר הרומש על הארץ, בעוף ובבהמה, ובחיה ובכל השרץ השורץ על הארץ וכל האדם. כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו". החורבן הגדול של העולם במבול, נזכר בכל חורף בעת שבו נראית הקשת בענן, ומזכירה לנו כי מעשינו עדיין לא הרחיקו אותנו מהשטף הנורא של המבול, וסכנתו קיימת לולא הברית האלוקית של :"ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר". המבול הוא הזעזוע הנורא של העולם, הידיעה כי כל הנמצא יכול באחת להימחות ולהיעלם, ארעיותו של העולם, ודלותו מתגלים במעשה הנורא של המבול: "שבלה את הכל, שבלבל את הכל, שהוביל הכל מן הגבוה לנמוך".

המים הטובים הופכים זידונים

הרבה דרכים לו לאלוקים להחריב את העולם שיצר, לו רצה יכול היה להופכו ברגע אחד מיש לאין, ממש כמו שהפכו ברגע אחד מאין ליש, והרי ישנן דרכים רבות נוספות, באש וחרב וברעב חלילה, מדוע דווקא המים להם אנו זקוקים, ועבורם אנו מרבים להתפלל, דוקא הם הפכו להיות הדרך בה בוחר הקב"ה, ומטביע את עולמו? עוד נרחיב הרי שתי שיטות שם בגמרא מתי היה המבול שיטת רבי אליעזר שהוזכרה היא שהמבול החל בחודש חשוון, ושיטת רבי יהושע שהמבול החל בחודש אייר, והוא הנקרא החודש השני. והבדל משמעותי ביניהם: לדעת רבי יהושע יש כאן בלבול של סדרי עולם, שהרי אייר הוא חודש אביבי, זה איננו חודש של ירידת גשמים גדולה כזו. ולדעת רבי אליעזר הכל מתחיל בעונת הגשמים, בזמן שבו אך טבעי שירד גשם. והנה לדעת רבי אליעזר המים הכל כך נחוצים וכל כך טבעיים, הם ההופכים למבול רע, ההורג הכל. ורש"י בשם חז"ל אכן מסביר כך את הפסוק: "ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה" – "…כשהורידן הורידן ברחמים אם יחזרו יהיו גשמי ברכה, וכשלא חזרו היו למבול". כלומר אכן הגשמים הללו מיסודם הם גשמי ברכה, ומצד עצמם עוד יכולים להוות ברכה, ומשלא חזרו בתשובה הפכו אותם המים עצמם למים ההורגים למי המבול הקשים ההורסים הכל. מדוע בוחר הקב"ה להביא את המבול דוקא כך, דוקא בחודש זה? מהי משמעות הדבר?

בין מבול למקוה

המהר"ל מסביר את יסוד המים שמצד אחד מביאים חיים לעולם, ומצד שני עלולים להביא לכליונו. המים הם מקור הטהרה של העולם, כל הטמאים הרי טובלים במקוה מים, "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", המים הם מקור טהרה כשהם מדודים ונמצאים במקום אחד, כעין מקוה. סכנתם של המים הוא בשטף הנורא שלהם, כך ראובן שחטא נמשל בדברי יעקב אבינו למים שוטפים: "פחז כמים". כלומר אם המים שהם חיים לעולם באים במידה ובתוך מסגרת הם מחיים, מטהרים, ומעניקים שפע ברכה לעולם. אך כשהם שוצפים וקוצפים הם עלולים להמיט אסון ומבול על העולם. אין ספק שהקב"ה יכול להחריב את העולם בדרכים מהירות יותר או איטיות יותר ובכל דרך שימצא לנכון, אבל הקב"ה רצה לומר משהו לדור הזה ולדורות הבאים, שפע הברכה הוא מבורך כשהוא בא במידה הראויה לו ובדרך המתאימה להוצאתו לפועל, אותו שפע עצמו כשהוא עובר על מידתו הוא המקור להרס ולסבל. כמו שהשמש במרחק המתאים מכדור הארץ היא מאירה ומחממת, ואם חלילה תתקרב יותר לכדור הארץ היא עלולה לשרוף אותו ולגרום את אובדנו.

פרקי אבות

"יהודה בן טבאי אומר: אל תעש עצמך כעורכי הדיינים…" העולם עומד על הצדק והמשפט, במקום שאין בו משפט, אין יכולת קיום חברתית, "איש את רעהו חיים בלעו". הכח ההשפעה, והממון, אסור להם שיתנהלו רק בכח תאוותם, העולם חייב להיות מושתת על אדני הצדק. אחת הבעיות המפריעות לצדק להופיע הוא היכולת של בעל הדין להמציא טענות ולעוות את הדין על ידי תיחכום של עורכי הדיינים, המלמדים את בעל הדין אלו טענות לטעון, מה לומר ומה לא לומר כדי לזכות בדין. בכלים של המשפט עלול להיות המשפט מעוות. לכן באה התנא במשנה ללמדנו שלא לעשות כן, אל תלמד את הנתבע לומר טענות שיעזרו לו, ויזכה כך בדין, אפילו הוא יודע שהצדק איתו, תביא את הצדק בדרכים של צדק.

אקטואליה מזווית יהודית

הבחירות לראשויות המקומיות כבר ממש בפתחנו, חלק מהמועמדים בערים שונות בארץ מוציאים עכשיו את ה"קלף האחרון" שלהם, ומאבדים אנושיות וערכיות. סרטוני הפחדה על "השתלטות הדתיים" על העיר באשדוד, ובמקומות אחרים, מלמדת בעיקר על אוזלת היד וקוצר הרוח של מועמד שמכוון להפיץ שנאה ולזכות בקולות של פחד. ב"ה רבים מתקרבים למסורת, רבים מתעניינים ברוח ישראל, הם עושים זאת מהלב וברצון חופשי. אנו שמחים על כך שבמדינתנו לא ניתן לכפות כמעט שום דבר בעולם הרוח, ולכן ההצגה של "הדתה" מעידה על הלחץ של מי שנוקט בכך ולא על מצב ההווה של ישראל. בואו נבחר כל אחד את מי שמתאים בעיניו, מצד עצמו, בלי הפחדות, ובלי הלחצות מבחוץ. יש בכל מקום מועמדים ראויים, נימנע מלשון הרע ומרכילות, כי הרי כולנו נשארים כאן גם ביום שלאחרי הבחירות. נמשיך לגור כאן, לאהוב את המדינה ואת הארץ, גם ביום שאחרי, אז נמתן את נוסח הדברים שלנו, ונתמודד באמת ובצדק.

אורות השבוע

כותב הרב קוק בספרו מידות ראיה: "מי שאור האמונה מאיר עליו בטהרתו, הוא אוהב את כל הבריות כולם בלא שום שיור כלל, וכל מעיינו הוא בעליתם ותיקונם, והדרכים של תיקונם נעשים מלאי מוסר ויושר לפי רוב האמונה שבליבו". אמונה מולידה אהבה, אם אני מאמין בבורא העולם אני אוהב את יצירתו וברואיו, ורוחש להם כבוד פנימי מצד מי שבראם.

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת תרומה: עומדים מול ארון הקודש ביראה

שתפובס"ד במרכזו של כל בית כנסת, עומד ארון הקודש. בו מונחים ספרי התורה, פרוכת מכסה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.