Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1533035153:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 20246
        )

    [_wp_page_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_the_champ_meta] => Array
        (
            [0] => a:5:{s:7:"sharing";i:0;s:16:"vertical_sharing";i:0;s:7:"counter";i:0;s:16:"vertical_counter";i:0;s:11:"fb_comments";i:0;}
        )

    [_yoast_wpseo_content_score] => Array
        (
            [0] => 30
        )

    [_wp_old_date] => Array
        (
            [0] => 2018-07-31
        )

    [photographr] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_photographr] => Array
        (
            [0] => field_526e88dd85757
        )

    [journalist] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_journalist] => Array
        (
            [0] => field_526e890585758
        )

    [youtube] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_youtube] => Array
        (
            [0] => field_5309e571a1762
        )

    [youtube2] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_youtube2] => Array
        (
            [0] => field_5371dcbebf175
        )

    [_yoast_wpseo_primary_category] => Array
        (
            [0] => 324
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 228
        )

    [rank_math_primary_category] => Array
        (
            [0] => 324
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)
פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת עקב: בקשה מועטת?

שתפו

בס"ד

השבוע נקרא בפרשת השבוע את הפסוקים הבאים: "ועתה ישראל מה ה' אלוקך שואל מעימך כי אם ליראה את ה' אלוקך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלוקך בכל לבבך ובכל נפשך. לשמור את מצות ה' ואת חוקותיו אשר אנוכי מצווך היום לטוב לך". מי שקורא רק את תחילת הפסוק יבין זאת כך: עם ישראל, מה כבר אלוקים רוצה מכם, כל כך מעט, מדוע אינכם יכולים לבצע את המעט שאלוקים מצווה?    אולם כשממשיכים את הפסוק הרי הכל כתוב בו, יראה, אהבה, הליכה בדרכיו, קיום המצוות וכל זאת בכל הלב ובכל הנפש, מה אם כן לא כתוב בו, והרי אידאל זה קשה כל כך?  ומסביר הקדוש רבנו חיים בן עטר בספרו אור החיים: "כוונת הכתוב היא על זה הדרך: לפי שיש ב' הדרגות שחפץ ה' מישראל עשות, והם זו למעלה מזו: א' היא היראה ולמעלה ממנה האהבה, ואמר להם שאינו מבקש מהם כי אם היראה …"  . כלומר הדרישה האלוקית מאיתנו היא אמנם גדולה, וכל מה שכתוב בפסוקים הללו הוא שלמות העבודה, אבל הדרישה המינימלית היא היראה. כלומר יש לקרוא את הפסוק באופן זה: ועתה ישראל מה ה' אלוקך שואל מעימך? כי אם ליראה. ולא את הכל מייד היינו: האהבה והדבקות וכו'. אבל את היראה שהיא הדרישה הבסיסית, אותה הוא דורש מאיתנו.

איך נעמוד בדרישה ליראה?

אולם חז"ל כבר העמידו  אותנו על העובדא שהיראה איננה דרישה קטנה, וכך שואלת הגמרא במסכת ברכות (ל"ג ע"ב): "אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא? (= וכי יראת שמים דבר קטן היא?) וממשיכה הגמרא שם ומבארת שעיקר אוצרו של הקב"ה הוא יראת שמים: "אמר רבי חנינא משום רבי שמעון בן יוחי אין לו להקב"ה בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים". למדנו אם כן שבניגוד לכאורה לדברי ה"אור החיים" הקדוש, יראת שמים איננה רק תביעה בסיסית אלא היא מהווה את עיקר התביעה האלוקית מהאדם, ומדוע אם כן שואל משה רבנו את ישראל, ומעיד שהקב"ה רוצה מאיתנו "רק" יראת שמים, הרי זו דרישה גדולה מאד?    תשובת הגמרא לשאלה זו מפתיעה : "לגבי משה מילתא זוטרתא היא (- לגבי משה דבר קטן הוא), דאמר רבי חנינא משל לאדם שמבקשים ממנו כלי גדול ויש לו, דומה עליו ככלי קטן.  קטן ואין לו דומה עליו ככלי גדול".

ננסה להתבונן בדברי הגמרא:  יראת שמים היא אמנם יסוד הכל, ולכן היא בסיסית ומוכרחת, ומי שיש בידו יראת שמים דומה עליו כקטן, אבל מי שאין בו יראת שמים, ונדרש לקנותה, ולהביא את עצמו אליה, דומה עליו כגדול מפאת עוצמת הצורך, והמאמץ הרוחני הגדול הנדרש כדי להגיע ליראת שמים.

מהי "יראת שמים"?

זהו המקום לנסות ולהתבונן במושג "יראת שמים", אנו משתמשים בו רבות, אולם מהי משמעותו, ומדוע נזכר שם המושג שמים דווקא?  הראי"ה קוק בספרו "עולת ראיה" מגדיר את המושג יראת שמים, אולם פותח ואומר: "מהותו של אדם היא יראת שמים" (ח"א עמ' ק"א), יראת שמים היא ההפנמה הגדולה של האמונה. אדם שיש בו יראת שמים הוא אדם שאמונתו בבורא איננה רק מהשפה ולחוץ, וגם לא סיבת התנהגותו הדתית, אבל אמונת הבורא היא חלק מעצמו, מופנמת בתוכו, היא המשקפיים שלו בהסתכלותו בעולם, הוא רואה את העולם דרך הזוית של יראת שמים. כשאברהם אבינו עומד בניסיון העקדה אומר לו הקב"ה: "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה", התבררה אצלך מידת יראת שמים, ומסביר שם הראי"ה קוק: "כי עתה נחקקה הידיעה האלוקית הגדולה, במלא המציאות של מציאותך והויתך" (שם עמ' צ"ג). כלומר מידת יראת השמים של אדם היא מידת הפנמתו באמת, בתוכו, את אמונת האלוקים שבו. לאחר ניסיון העקדה מתברר שאצל אברהם אבינו אין מבט על המציאות אלא מבטו של דבר ה' ותורתו. לכן אדם נבחן לא בשאלה מה הוא עשה בלבד, אלא האם אמונת אלוקים שלו היא פנימית או חיצונית,לכן יראת שמים חשובה כל כך עד כדי להיקרא: "מהותו של אדם".

פרקי אבות

"ועשו סייג לתורה" לכאורה מספיק סייגים ואיסורים יש כבר בתורה, מדוע מצווים אותנו אנשי כנסת הגדולה להוסיף סייגים על מה שכבר נאסר?  הרב קוק בספרו חבש פאר על הלכות תפילין, נוקט כאן בהסבר עקרוני, כל דור בנוי באופן מיוחד, כל דור יש בו שליחות מיוחדת, ולפיכך יש בו מעלות ייחודיות, וחולשות המיוחדות לו , חכמי כל דור יושבים על המדוכה, על השאלות המתעוררות בדור הזה, על הלבטים על הדברים הצריכים תיקון, לכן מטילים עליו סייגים המתאימים להלך רוחו ולצורכו. אין אלו סייגים המונעים את כשרונו ויכולותיו חלילה, אלה הם סייגים המביאים את האומה למקום האיזון הנכון לה..

אקטואליה מזוית יהודית

תראו מה יכולים בני נוער עם ראש של נתינה ועין טובה לעשות בחופשת הקיץ: רועי גליק, תושב כוכב השחר בן 15, ראה כמה וכמה בתי כנסת בירושלים, שבהם אין מניין מתפללים בימות החול, באים אמנם כמה אנשים רובם מבוגרים, אבל אין מניין. בני הנוער הפנויים בעיקר אחרי הצהרים לתפילות מנחה וערבית, משתבצים לפי בתי כנסת הקרובים אליהם ופשוט משלימים מניין. זו לא השקעה מטורפת, אבל זו מחשבה ראויה, וזו תפיסת עולם בריאה. גם אצלינו בכרמיאל ישנם כמה בתי כנסת שמתקשים בהשגת מנין, אולי באופן הזה נצליח גם אנחנו לעזור להם?  ואולי לא רק צעירים אלא גם מבוגרים בחופשה יכולים לסייע? יש כאן גישה נכונה לצרכים של כולם, אני יכול לתאר לעצמי את פניהם של הגבאים כשפתאם מגיעים בני נוער להשלים מניין, זה ממש אור בעיניים. יישר כוחם ובהצלחה לכל המתנדבים.

אורות השבוע

על הרצון לחופש, כותב הרב קוק זצ"ל: "אסון הוא אם לא מאפשרים לנפש לזרום בחופשיות, על פי טבעה. אבל דרוש אימון קודם, והדרכה ברורה, שישמרו על כך, שהזרימה תביא עמהרק את הטוב והיפה, ושהחופש יעלה את האדם, ולא יוריד אותו"  (שמונה קבצים קובץ ו' קס"ב)

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת תצווה: פורים קטן

שתפובס"ד אדר א' ואדר ב' לוח השנה העברי כפי שאנו מכירים אותו, כשהתאריכים בו ידועים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *