בית / Fun+ / פרשת השבוע - הרב יעקב ידיד / פרשת פנחס – מעשהו החצוף של זמרי
פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת פנחס – מעשהו החצוף של זמרי

בס״ד

זמרי בן סלוא אינו אישיות לא מוכרת בישראל, הוא נשיא שבט שמעון, איש מכובד ומוכר בשבטו. היודע את מה שהוא עושה, ופועל בהתרסה כנגד משה רבינו, כך מתואר בסוף הפרשה הקודמת: "והנה איש ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל…", על פי עצת בלעם הרשע שולחים המדיינים את בנותיהם כדי להחטיא את ישראל. וזמרי חמור מכולם: לא עבירה בסתר, ולא מתבייש במעשיו, את פעולתו המגונה הוא עושה לעיני משה ולעיני כל ישראל. ובחז"ל מופיע שהעז זמרי לעמוד מול משה עם אותה מדינית, ולדבר: "…תפסה בבלוריתה (=זמרי את המדינית) והביאה אצל משה. אמר לו: בן עמרם, זו אסורה או מותרת?  ואם תאמר אסורה בת יתרו מי התירה לך?". זמרי בן סלוא לעיני כל בני ישראל משווה בין נישואי משה רבנו לציפורה אחר שנתגיירה בנישואין מסודרים, עם מעשה זנות של רגע עם אישה שאיננה מתגיירת אלא מפקירה עצמה לזנות. וכולם שותקים ובוכים, כולם עומדים ומחכים לתגובה, הרי ברור שאיש כזה חייב להיענש, אבל תגובה מסודרת לא באה.

תגובתו החריפה של פנחס

ואז בא פנחס: "וירא פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רומח בידווידקור את שניהם את איש ישראל ואת האישה אל קבתה…" (אין ספק שזו תגובה קשה מאד. הולך פנחס והורג את נשיא שבט ושמעון, ואת בת מלך מדין, בציבור ולפני כולם. חז"ל מתארים את מה שהיה שם:"…וכתיב וירא פנחס בן אלעזר, מה ראה?  אמר רב: ראה מעשה ונזכר הלכה. אמר לו (=פנחס למשה): אחי אבא: לא כך לימדתני ברדתך מהר סיני: הבועל את הכותית (גויה) קנאין פוגעין בו?  אמר לו קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא.." (=קורא האיגרת יהיה השליח להוציאה אל הפועל). פנחס לא פועל בחלל האויר, פנחס גם לפני מעשה קנאות גדול כזה מתייעץ, הוא זוכר את ההלכה ובכל זאת שואל את משה האם הוא זוכר נכון. הוא לא פועל "מהבטן", הוא רוצה לפעול נכון. אבל המעשה הזה חריף וקשה, ותוצאתו הריגת שני אנשים חשובים, אנשים שיש להם תמיכה ציבורית, ושיש מי שינקום ממנו את דמם. הרבה אומץ נדרש כדי לקחת רומח ולא לחשוש משבט שלם  התומך בעומד בראשו.

הראיתם בן פוטי זה?

המעשה הזה מעורר מהומה בישראל: "התחילו השבטים מבזים אותו, ראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודת כוכבים והרג נשיא שבט מישראל?". נזכרו הפוגעים בפנחס בן לבת יתרו, ומצאו מקום ללעגהנה פנחס  נכד יתרו, בנה של המדינית, הורג את נשיא שבט שמעון?  בספר "פרי צדיק" מוסיף ומסביר:  פנחס לא היה חייב לעשות כך, ולא היה חייב להורגו ממש, והוא בחר בדרך הזו, ואם משה רבינו עצמו לא עשה זאת, ואהרון הכהן לא הלך בדרך הזו, מדוע פנחס קופץ ומבצע דין כל כך חריף בעצמו?  עוד ידעו לומר כי זה בטח חלק ממה שקיבל בבית סבא המדייני, זה לא חלק ממה שקיבל מסבא אהרון הכהןלכן טורח הכתוב להזכיר לנו את ייחוסו של פנחס. זהו לא פנחס בן יתרו, אלא פנחס נכד אהרון הכהן, אוהב שלום ורודף שלום. יש מעשים שהתגובה החריפה נכונה בהם, הם אמנם קיצוניים ומועטים, אבל מתאימים במקום ובזמן.

פרקי אבות

המשנה הפותחת את מסכת אבות מתארת את השתלשלות הופעת התורה: "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה…" והתקשו מפרשי המשנה, מדוע הובאה פתיחה זאת כאן, בפתיחת מסכת אבות שבאמצע סדר נזיקין?  הרי פתיחה זו מתאימה לפתיחת כל סדר המשנה? איך הופיעה התורה בישראלכי משה קיבל מסיני העביר ליהושע, עד אנשי הכנסת הגדולה שכללו מאה ועשרים זקנים, והם העבירו את המסורת הלאה עד ימינו אלה.  כך היה ראוי לפתוח את לימוד המשנה בכללו, ומדוע חיכו עם פתיחה חשובה זו עד כאן?   ומתרץ רבנו יונה גירונדי: לכולם ברור שמצות שבת, ומצות תפילין, ויום הכיפורים, לא חידש אדם מדעתו. ברור שאת המצות הללו קיבל משה מסיני. אבל כל מה שקשור למידות טובות, להתנהגות נאותה, בין אדם לחבירו האם גם זה בא מסיני?  אולי את זה העבירו אנשים מדעתם? אולי זה פחות מחייב כי זה לא ממש תורה….   לכן פתחה המשנה וקבעה המידות הללו, וסדר התנהגות האדם בינו לחברו, היא באה מסיני בדיוק כמו שבת וציצית, הכל מגיע ממקןר הקודש, והכל מחייב באותה מידה.

אקטואליה מזוית יהודית

ישנו פער, שלצערינו הולך ומתרחב בין יהדות הארץ ויהדות התפוצות. בכאב גדול צריך לומר שהבדלים רבים נפערים בין תפיסת התורה בארץ, ובין תפיסתה בחו"ל. אנחנו עם אחד, ורוצים להמשיך להיות כעם אחד, ומקומו של כל העם היהודי הוא בארץ ישראל, וכל אחד צריך להרגיש כאן בבית, הכי בבית שאפשר. וגם הבדלי מנטליות, והבדלי דעה ומחשבה לא צריכים להפריע לתחושת הביתיות המלווה כל יהודי בארץ ישראל. אבל יש לעם היושב בציון זכות להחליט על אופיה של המדינה, ועל אופיים של המקומות הקדושים, מפני שכרגע הוא יושב כאן, הוא נושא בעול ובנטל של החיים בארץ, והמקומות הקדושים הן חלק קבוע מחייו. כמובן צריך להתחשב בהרגשות של כולם, אבל תמהני על הטענות של תושבי חו"ל המנסים לקבוע מה יהיה בארץ שבחרו לא לחיות בה. אז אכן נכבד גם את יהדות חו"ל, אבל שמורה לנו הזכות להחליט על אופיו של הבית שבו אנחנו גרים.

אורות השבוע

כתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק: אין אדם מוכשר לשום תכונה נפשית, כפי שהוא מוכשר לאהוב ולהאמין. כל מה שהאדם עושה, כל גלגולי ההיסטוריה, כל הכוחות הפועלים בתרבות, כולם מכוונים לדבר אחדלפתח ולשכלל את האהבה והאמונה" (אורות התחיה י"ז)

שתפו

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת משפטים: הצדק והצדקה

בס״ד בכל יום בתפילת עמידה אנו מהללים את הבורא על היותו דן בצדק ומנהיג העולם …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

SHOP NOW
close-link