בית / Fun / פרשת השבוע - הרב יעקב ידיד / פרשת שופטים: מתנה חביבה לעם חביב
חדשות כרמיאל

פרשת שופטים: מתנה חביבה לעם חביב

א. בסיס קיום העולם

פרשתנו מתייחדת  בעיסוקה הנרחב בהנהגה המשפטית והמלכותית, וכך היא גם נקראת – פרשת שופטים. נמצא בה את המצוה להעמיד שופט ושוטר בכל עיר, לשמוע אל השופט שנמצא בימינו, למנות מלך, המצות בהן חייב המלך בעצמו ומחויבויותיו כלפי הציבור.  מצות הלוי והכהן ונחלתם – כל אלה הם פרשיותיהם של המנהיגים בישראל, וכולם עומדות על המשפט. ערכי הצדק והמשפט הם מהערכים העליונים שבתורה, ובמקומות רבים מזהירה אותנו התורה על הדין והמשפט. וכדברי המשנה במסכת אבות: "רבן שמעון בן גמליאל אומר: על שלושה דברים העולם עומד: על הדין ועל האמת ועל השלום" (אבות א' , י"ח) ומוסיף על כך במדרש דברים רבה (פרשה ה' אות א') :"אמר רבן שמעון בן גמליאל: אל תהי מלגלג בדין, שהוא אחד משלושה רגלי העולם…תן דעתך שאם הטית את הדין שאת מזעזע את העולם שהוא אחד מרגליו". וכך אנו מוצאים בנבואת ישעיה כשמוכיח את ישראל: "שריך סורים  וחברי גנבים כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם" (ישעיה א' כ"ג)  ובפתיחה מבכה ישעיה את ירושלים: "צדק ילין בה ועתה מרצחים". נמצאנו למדים שהבסיס האיתן עליו עומד העולם הוא המשפט, וכשהמשפט והצדק מזדעזעים, העולם כולו יציב פחות. מהי משמעות המשפט והדין בישראל, מדוע המשפט חשוב כל כך? האם המשפט תפקידו להציל את האומה מאנרכיה בלבד? או שאולי משמעות נוספת טמונה בכך.

 

ב. מלך במשפט יעמיד ארץ

מצאנו בדברי קדמונים השוואה בין המונח שופטים ודיינים למושג אלוהים, וכך אוסרת התורה: "אלוהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאור" (שמות כ"ב כ"ז), ומתרגם אונקלוס "דיינא לא תקל" וכדברי חז"ל שכשהכתוב דיבר על "אלוהים" התכוון לדיינים. זו השוואה מרעישה, האם יש עוד מי בעולם כולו שייכתב עליו התואר "אלוקים" חוץ מהאלוקים עצמו?  האם אין באמירה זו חלילה זילות כלפי מעלה? אבל אנחנו רואים שחז"ל באופן עקבי חוזרים על השוואה זו:  ו"כל דיין שדן דין אמת לאמיתו כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית" (שבת י' ע"א). לומדם אנו מדברי חכמים אלה שהדין איננו רק אמצעי לייצב את הארץ, למנוע מעשי שוד וביזה, ולהוות הרתעה כלפי עברינים. לדין משמעות נוספת היא – "יסוד הארץ". הקב"ה עוסק בהעמדת ארץ במשפט, כלומר כל מושג המשפט הוא בעצם מושג אלוקי, ולא אנושי. מטרת בריאת העולם מתכוננת אם המשפט עומד, וחלילה אם לא, אין עמדה לעולם. מהי אם כן המשמעות של הדין על פי התורה? מדוע מאריכה התורה בפסוקים רבים כל כך, ובהשואות מרחיקות לכת את מושג הדין אם עצם יסוד העולם?

 

ג שיתוף פעולה  – דין ורחמים

למדנו מדברי חכמינו, שהדין לא בא כדי להעניש את המתנגדים לו, הדין שנברא ביסוד העולם בא כדי להעמיד מידה נכונה של הופעת הצדק האלוקי בארץ. כלומר: ריבונו של עולם ברא את העולם במגמה רוחנית פנימית וכל מציאות העולם באה כדי להעמיד את העולם על בסיסו הרוחני הנזכר. הדין הוא אמת המידה להופעת הצדק הזה בארץ. כשהדינים בבית הדין מחליטים על פי התורה, מהו המוסר הנדרש בכל שאלה העומדת על הפרק, אז מופיעה המטרה האלוקית שלשמה נברא העולם. לעמוד על הדין, משמעו להביא לידי ביטוי את אמת המידה האלוקית נצחית לחיינו באשר הם. הדין לפיכך הוא העמדת העולם על מצבו האידאלי והאמיתי, כך צריך להיות העולם כפי שהוא במקורו. אבל לא תמיד ניתן להעמיד בעולמנו את הדין במלואו בבת אחת, סיבוכי החיים, קשיי היומיום, חטאי האדם מביאים את הדין להופיע בשלבים: "ביקש הקב"ה לברוא את העולם במידת הדין וראה שאין העולם מתקיים ושיתף עמו מידת הרחמים" – לא ויתר חלילה הקב"ה על מידת הדין , והדין יבוצע במלואו, אבל יחד עם הדין שיתף את מידת הרחמים המתחשבת במציאות חיינו בעולם הזה. שיתוף הפעולה הזה איננו חד פעמי בבריאת העולם, הוא מתמשך והולך לאורך חיי היצירה האלוקיים ,ולהבדיל, חיי היצירה האנושיים. גם אצלינו – בני האדם- ישנו לעיתים פער בין האידאל הפנימי הטוב ובין ביצועו בפועל, ולעיתים זמן רב אורך עד שהלב מצליח לבטא את המגמה הפנימית בחיי המעשה, גם אנו נפגשים עם הצורך לשתף את מידת הרחמים עם מידת הדין, וגם אנו נתבעים לאורך רוח ולסבלנות בהוצאת דברים גדולים מן הכח אל הפועל.

 

ד. משל למה הדבר דומה

חז"ל המשילו את הדין למתנה חביבה, וזה לשונם: "משל מה הדבר דומה? למלך שהי לו בנים הרבה, והיה אוהב את הקטן יותר מכולן. והיה לו פרדס אחד, והיה אוהבו יותר מכל מה שהיה לו. אמר המלך: "נותן אני את הפרדס הזה שאני אוהבו מן כל מה שיש לי – לבני הקטן שאני אוהבו מכל בני. כך אמר הקב"ה: מכל אומות שבראתי איני אוהב אלא לישראל, שנאמר: כי נער ישראל ואוהבהו, מכל מה שבראתי איני אוהב אלא הדין, שנאמר כי אני ה' אוהב משפט, אמר הקב"ה: נותן אני מה שאמרתי לעם שאני אוהב, הוי שופטים ושוטרים תתן לך" (דברים רבה פרשה ה' , ז'). חז"ל ראו את הדין כמתנה יחודית לישראל, אף על פי שגם האומות האחרות משמשים בדין ובמשפט, נחשב הדין מתנה ישראלית מיוחדת, וזאת מפני שרק הדין הישראלי המקורי – דין תורה- מבטא את הכוונה המוסרית האלוקית העומדת ביסוד העולם. לכן נחשב הדין מתנה לישראל, אך למרות שאומות העולם לא קיבלו את הדין המיוחד הישראלי, הם צוו לשפוט ולדון על פי דעתם, כי המשפט מיסודות הארץ הוא.

 

ה. ראש השנה ויום הכיפורים דין ורחמים

למנהג הספרדים  כבר התחילה אמירת הסליחות , והאשכנזים יחלו לומר סליחות בשבוע שיחול בו ראש השנה.  הימים הקדושים הממשמשים ובאים – ראש השנה ויום הכיפורים, הם ימים של דין ורחמים, ראש השנה הוא יום דין, וכמו שהסברנו – יום הדין הוא היום שבו הקב"ה מעמיד שוב את העולם על מצבו השלם והאידאלי, ולכן מי שאיננו מתאים לכך אין מקומו בעולם המתחדש. אולם מיד נפתחים גם עשרת ימי התשובה ויום הכיפורים שהוא קץ מחילה וסליחה לישראל, שבו משתף הקב"ה את מידת הרחמים ואנו שחוזרים בימים אלה בתשובה, מוסיפים בלימוד תורה, מוסיפים בצדקה ובמצוות, מצרפים מידת הרחמים עם הדין. ימים אלו של חודש אלול, יש בו התקרבות גדולה שלנו אל הקב"ה, וכביכול של הקב"ה אלינו, וכמו שדרשו: אלול ראשי תיבות: אני לדודי ודודי לי. זה הזמן להחזיר את המצב הפרטי, המשפחתי, הקהילתי, והלאומי למצב אידאלי ושלם. ימי התשובה משמעם לעמוד מחדש על תביעת יושר וצדק, לתבוע התנהגות מוסרית יותר, עדינות חברתית, ויושר אישי. ובעז"ה נזכה מתוך כך, יחד עם כל ישראל, לשנה טובה ומבורכת, שנה של צמיחה ועליה בקודש ובחול.

 

 

שתפו

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת תרומה: עומדים מול ארון הקודש ביראה

בס"ד במרכזו של כל בית כנסת, עומד ארון הקודש. בו מונחים ספרי התורה, פרוכת מכסה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

SHOP NOW
close-link
//set menu items with childrens to be clickable